מנחם צבי קדרי
פרופ' קדרי בקבלת פרס ישראל | |
לידה |
18 במאי 1925 מזקבשד, הונגריה |
---|---|
פטירה | 17 באוגוסט 2011 (בגיל 86) |
שם לידה | Ernő Schwarcz |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | הונגריה, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות סגולה |
מקום לימודים | |
מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
פרסים והוקרה | |
צאצאים | רות הלפרין-קדרי |
תרומות עיקריות | |
חקר השפה העברית | |
מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנחם צבי קדרי נולד במֶזֶקֶבֶשְׁד (Mezőkövesd) שבהונגריה ב-1925 ליהושע ושושנה שוורץ. שמו הלועזי היה ארנו שוורץ (Ernő Schwarcz). במהלך מלחמת העולם השנייה היה פעיל בתנועת בני עקיבא בהונגריה, ועזר במסגרתה בהברחת והצלת יהודים (1943–1946).[1] למד שפות שמיות ופילוסופיה באוניברסיטת בודפשט ולימודי פילוסופיה יהודית ותנ"ך בסמינר הרבני (1945–1946). לאחר המלחמה היה פעיל במחנות ההסגר בקפריסין (1946–1947), ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולקח חלק בלחימה בגוש עציון ובירושלים במלחמת העצמאות. בשנים 1947–1950 למד עברית, תנ"ך, פילוסופיה יהודית וקבלה במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1948 תיעד קדרי את החיים בירושלים בתקופת המצור, מסמך המצוי בארכיונו בספריה הלאומית[2]. בשנת 1953 סיים את עבודת הדוקטורט בנושא "דקדוק הלשון הארמית של ספר הזוהר", בהדרכתו של פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני.
משנת 1961 הרצה באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1970 קודם בה לדרגת פרופסור. בשנים 1967–1970 שימש דקאן הפקולטה למדעי היהדות, הרוח והחברה, ובשנים 1971–1974 היה רקטור האוניברסיטה. בשנת 1971 מונה לחבר האקדמיה ללשון העברית, ומשנת 1994 כיהן בה כסגן נשיא. במהלך השנים היה פרופסור אורח גם באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1967), אוניברסיטת לידס (1978) ואוניברסיטת ויטווטרסראנד (1979–1981).
תחומי מחקריו העיקריים נוגעים ללשון המקרא ולשון ימי הביניים, ארמית מקראית, ארמית של הזוהר וארמית של אונקלוס, וחקר לשון המגילות הגנוזות. בכל תקופות הלשון הללו הוא עסק בחקר הלשון לרבדיה השונים: תחביר, מילונאות, סמנטיקה ותורת הסגנון, בניסיון להבין את התארגנות השפה לאורך הדורות.
בשנת 1999 הוענק לקדרי פרס ישראל לחקר הלשון עברית.[3]
בשנת 1954 נישא ללאה (קוטה) לבית גולדשטיין ונולדו להם שלוש בנות, רות הלפרין-קדרי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר מיכל פרנץ, פסיכולוגית קלינית, ומרים שפירא, פסיכולוגית קלינית.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[4].
ב-8 באפריל 2013 קיבלו בנותיו של קדרי בשמו את אות המציל היהודי מטעם המרכז העולמי של בני ברית בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דקדוק הלשון הארמית של הזוהר, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", ירושלים, תשי"ז-1956.
- החיוב בלשון המגילות הגנוזות, ירושלים תשכ"ח-1968.
- פרשיות בתחביר לשון המקרא, מחקר בשדות לשוניים, רמת גן, תשל"ו-1976.
- ש"י עגנון רב סגנון, רמת גן, תשמ"א-1980.
- תחביר וסמאנטיקה בעברית שלאחר המקרא, עיונים בדיאכרוניה של הלשון העברית, כרך א', רמת גן, תשנ"א-1991; כרך ב', רמת גן, תשנ"ה-1995.
- מילון העברית המקראית - אוצר לשון המקרא מאלף עד תיו, רמת גן, תשס"ו-2006.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנחם צבי קדרי, תחנות בימי חיי, הוצאת המשפחה, תל אביב תשע"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של מנחם צבי קדרי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של מנחם צבי קדרי באתר רמב"י
- מנחם צבי קדרי באתר WorldCat
- רשימת מאמרים על מנחם צבי קדרי באתר רמב"י
- מידע על מנחם צבי קדרי בקטלוג הספרייה הלאומית
- אתר הבית של פרופ' קדרי באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מנחם צבי קדרי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית), מתוך ה-Encyclopaedia Judaica
- מנחם צבי קדרי באתר האקדמיה ללשון העברית
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר מנחם צבי קדרי (שווארץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4216
- מנחם צבי קדרי בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן
- ערב לזכרו של פרופ' קדרי באוניברסיטת בר-אילן(הקישור אינו פעיל)
- ראיון שנתן פרופ' קדרי על פעולותיו בהצלת יהודים בשואה
- אורי דרומי, מגדולי הבלשנים: פרופ' מנחם צבי קדרי, חתן פרס ישראל, 1925-2011, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
- מנחם צבי קדרי יקיר העיר רמת גן
- מתן ברזלי, יומנו של מנחם צבי קדרי מימי המצור על ירושלים במלחמת העצמאות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 22.05.2017
- מאמרים
- מנחם צבי קדרי, תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'(הקישור אינו פעיל), אסופות ומבואות בלשון: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 323–329, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מנחם צבי קדרי, העברית בת ימינו בסבך התקניות, אסופות ומבואות בלשון ד: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 294–304, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מנחם צבי קדרי, השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית, עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון ד, תשס"ד, עמ' 87, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מנחם צבי קדרי (1925-2011), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו תמונתו בחברת צעירים יהודים חברי תנועת הנוער הציונית-דתית "בני עקיבא" שפעלו בשורות המחתרת להצלת יהודים (הונגריה, 1943), באתר יד ושם; ודיוקנו (בודפשט, 1944), באתר מוזיאון השואה האמריקני.
- ^ נדב שרגאי, יומני תש"ח נחשפים: "לא נשאר אף יהודי בעיר העתיקה, האין זו הגלות השלישית?", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2023
- ^ זוכי פרס ישראל לשנת תשנ"ט
- ^ ארכיון מנחם צבי קדרי, בספרייה הלאומית
- ישראלים שנולדו ב-1925
- בלשנים ולשונאים ישראלים
- חוקרי השפה העברית
- מילונאים כותבי עברית
- מילונאים ישראלים
- זוכי פרס ישראל לבלשנות
- ישראלים ילידי הונגריה
- יהודים בשואה: הונגריה
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: לשון עברית ולשונות שמיות
- יקירי רמת גן
- רקטורי אוניברסיטת בר-אילן
- אישים הקבורים בבית הקברות סגולה
- מקבלי אות המציל היהודי
- יהודים שפעלו להצלה בתקופת השואה
- ישראלים שנפטרו ב-2011