מנחם צבי קדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם צבי קדרי
פרופ' קדרי בקבלת פרס ישראל
לידה 18 במאי 1925
פטירה 18 באוגוסט 2011 (בגיל 86)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים הונגריה, ישראל
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מילונאי, בלשן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר השפה העברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari;‏ 18 במאי 192518 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם צבי קדרי נולד במֶזֶקֶבֶשְׁד (Mezőkövesd) שבהונגריה ב-1925 ליהושע ושושנה שוורץ. שמו הלועזי היה ארנו שוורץ (Ernő Schwarcz). במהלך מלחמת העולם השנייה היה פעיל בתנועה הציונית בהונגריה, ועזר להבריח ממנה יהודים ולהצילם (19431946).[1] למד שפות שמיות ופילוסופיה באוניברסיטת בודפשט ולימודי פילוסופיה יהודית ותנ"ך בסמינר הרבני (1945–1946). לאחר המלחמה היה פעיל במחנות ההסגר בקפריסין (1946–1947), ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולקח חלק בלחימה בגוש עציון ובירושלים במלחמת העצמאות. בשנים 1947–1950 למד עברית, תנ"ך, פילוסופיה יהודית וקבלה במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1953 סיים את עבודת הדוקטורט בנושא "דקדוק הלשון הארמית של ספר הזוהר", בהדרכתו של פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני.

משנת 1961 הרצה באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1970 קודם בה לדרגת פרופסור. בשנים 1967–1970 שימש דקאן הפקולטה למדעי היהדות, הרוח והחברה, ובשנים 19711974 היה רקטור האוניברסיטה. בשנת 1971 מונה לחבר האקדמיה ללשון העברית, ומשנת 1994 כיהן בה כסגן נשיא. במהלך השנים היה פרופסור אורח גם באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1967), אוניברסיטת לידס (1978) ואוניברסיטת ויטווטרסרנד (19791981).

תחומי מחקריו העיקריים נוגעים ללשון המקרא ולשון ימי הביניים, ארמית מקראית, ארמית של הזוהר וארמית של אונקלוס, וחקר לשון המגילות הגנוזות. בכל תקופות הלשון הללו הוא עסק בחקר הלשון לרבדיה השונים: תחביר, מילונאות, סמנטיקה ותורת הסגנון, בניסיון להבין את התארגנות השפה לאורך הדורות.

בשנת 1999 הוענק לקדרי פרס ישראל לחקר הלשון עברית.[2]

בשנת 1954 נישא ללאה (קוטה) לבית גולדשטיין ונולדו להם שלוש בנות, רות הלפרין-קדרי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר מיכל פרנץ, פסיכולוגית קלינית, ומרים שפירא, פסיכולוגית קלינית.

הלך לעולמו בי"ז באב התשע"א.

ב-8 באפריל 2013 קיבלו בנותיו של קדרי בשמו את אות המציל היהודי מטעם המרכז העולמי של בני ברית בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דקדוק הלשון הארמית של הזוהר, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", ירושלים, תשי"ז-1956.
  • החיוב בלשון המגילות הגנוזות, ירושלים תשכ"ח-1968.
  • פרשיות בתחביר לשון המקרא, מחקר בשדות לשוניים, רמת גן, תשל"ו-1976.
  • ש"י עגנון רב סגנון, רמת גן, תשמ"א-1980.
  • תחביר וסמאנטיקה בעברית שלאחר המקרא, עיונים בדיאכרוניה של הלשון העברית, כרך א', רמת גן, תשנ"א-1991; כרך ב', רמת גן, תשנ"ה-1995.‬
  • מילון העברית המקראית - אוצר לשון המקרא מאלף עד תיו, רמת גן, תשס"ו-2006.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם צבי קדרי, תחנות בימי חיי, הוצאת המשפחה, תל אביב תשע"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]