מניעת היריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מניעת הריון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מניעת היריון היא פעילות שמטרתה מניעת היווצרותו של היריון. דרך פשוטה לכך היא הימנעות מקיום יחסי מין וגינליים, אך פתרונות רבים נועדו לאפשר קיום יחסי מין כאלה באופן שיבטיח סבירות גבוהה שאלה לא יסתיימו בהיריון. לכך משמשים אמצעי מניעה משני סוגים:

  • אמצעי מניעה פיזיים, שבהם חיץ פיזי מאפשר קיום יחסי מין, אך מונע את המפגש בין הזרע לביצית, שהוא תנאי הכרחי להיריון.
  • אמצעי מניעה הורמונליים.

בנוסף אפשרית התערבות כירורגית המבטלת את שחרורם של תאי זרע (בגבר) או ביציותאישה). כן נכללת בקטגוריה זו פעילות שמטרה הפסקת ההיריון בשלבים המוקדמים שלו, לאחר שנוצר (עקב חוסר שימוש באמצעים למניעתו או חרף שימוש כזה).

מניעת היריון נעשית בדרך כלל ביוזמתו של הפרט, אך לעתים היא מוכתבת במדיניות ממשלתית של פיקוח ילודה.

היסטוריה של שיטות ואמצעים למניעת היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמצעי המניעה הפשוט והיעיל ביותר הוא הימנעות מקיום יחסי מין. בתרבויות רבות אמצעי זה הוא היחיד שזכה לברכת כוהני הדת. נראה שהפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים, שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בימי הביניים. חלוצות תכנון המשפחה היו הסופרג'יסטיות בסוף המאה ה-19 (האמהות המייסדות של הפמיניזם) שהטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר הילדים.
  • סירוס אף הוא אמצעי מניעה שיעילותו אינה מוטלת בספק. ילידי האי צ'טם (ממזרח לניו זילנד) נהגו לסרס חלק מהבנים, כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין באי הצנוע, שאינו יכול לפרנס המונים וסירוס של המנוצחים במלחמות היה נפוץ בעת העתיקה, כאמצעי למנוע ריבוי טבעי מהאויב המובס.
  • משגל נסוג (Coitus interruptus). על אף שזהו אמצעי בלתי מומלץ, הרי שיעילותו גבוהה למדי: הטיפות הראשונות המבצבצות עוד לפני הפליטה אינן מכילות, כנראה, תאי זרע פעילים והסיכון העיקרי הוא באבדן שליטה של הגבר.
השימוש המתועד הראשון בשיטה זו מתואר בספר בראשית פרק ל"ח - אונן, בנו השני של יהודה, מתבקש לייבם את תמר, אלמנת אחיו הבכור ער: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ" (פירושו של ייבום הוא שהבן הנולד מזרעו של האח הצעיר נושא את שמו של האח הבכור המת ומקבל את חלקו בירושה). אונן שלא רצה להביא לעולם מתחרה השתמש במשגל נסוג למנוע היריון מתמר "וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו". המשגל הנסוג היה משך רוב ההיסטוריה אמצעי המניעה המועדף ואפילו ההלכה היהודית מתירה לעתים להשתמש בו. כך, למשל, מתיר רבי אליעזר לבעלה של אישה מניקה, שהיריון נוסף עשוי ליבש את חלבה ולסכן בכך את התינוק, להשתמש בשיטת המשגל הנסוג "כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ" (גמרא, מסכת יבמות).
  • סוג אחר של אמצעי מניעה, הדומה לספוגית למניעת היריון ללא קוטל זרע, הוא "מוך", שפירושו צמר גפן או לֶבֶד שהאישה הייתה מחדירה לנרתיק לפני המשגל. רבי מאיר התיר שימוש במניעת היריון כזו לנשים הרות (משום שהאמינו שאישה הרה עשויה להתעבר שוב כך שעובר אחד ימחץ את אחיו), למניקות, וגם כשגילה של בת הזוג בין 11 שנים ל-12 שנים ויום, משום שהיריון בגיל כזה עלול לסכן את הילדה "שלש נשים משמשות במוך: קטנה מעוברת ומניקה, קטנה שמא תתעבר ותמות... מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל..מניקה שמא תהרוג את בנה" (תוספתא, מסכת נידה)
  • אמצעי אחר, לא יעיל, שהגמרא מזכירה למניעת היריון הוא תנועות נמרצות, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה: "אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר" (מסכת כתובות)
  • הקונדום בגרסאות פרימיטיביות היה ידוע למצרים כבר באלף השני לפני הספירה, כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. הקונדום, שהומצא מחדש במאה ה-17, היה עשוי מהחומר הדק והגמיש הזמין ביותר: מעי של כבש.
  • קוטלי זרע: פפירוסים מצריים וכתבי רופאים הלניסטים מספקים רשימות ארוכות של קוטלי זרע טבעיים. כתבי רפואה ממצרים הפרעונית ממליצים על משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מהנרתיק אל הרחם. פפירוס אחר ממליץ על שרף עץ השיטה הידוע היום כגומי ערבי – חומר צמיגי המפריש חומצת חלב. חומצת חלב היא אחד החומרים הפעילים בקוטל זרע גם בימינו. ברומא, זכה לפופולריות תכשיר המבוסס על שמן קיק ודבש. שיקויים אחרים שהומלצו בספרות הרפואית המצרית וההלניסטית כללו יין, חומץ, מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים וחומרים אחרים.
  • אמצעי מניעה דרך הפה: לפי המסורת, אמצעי מניעה לאישה המכונה "כוס עיקרין" בשימוש עוד משחר האנושות.

את הפסוק המספר על עדה וצילה, שתי נשותיו של למך (בראשית פרק ד'), מפרש רש"י "כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורבייה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר". ההרכב של הגלולה הנוזלית הקדומה הזו המובא בגמרא הכיל שרף, עשבים ומינרלים. ייתכן שתכשירים צמחיים המכילים תרכובות דמויות הורמונים (פיטואסטרוגנים) היו אכן יעילים במניעת היריון. לפי המיתולוגיה היוונית, נחטפה אלת האביב פרספונה לשאול, שם סירבה לאכול דבר מלבד גרגרי רימון. תפריט זה הביא לאבדן הפוריות במשך החורף ואכן רימון הוא אחד מאמצעי המניעה העתיקים.

נשות אתונה חגגו את שובה של פרספונה מכלאה אל אמהּ דמטר בהילולה שהייתה סגורה בפני בעליהן. הצמחים שקישטו חגיגות אלו: רימון, מנטה (שמן מנטה ידוע כגורם להפלות), אורן ו"שיח אברהם" (Vitex), הידועים אכן כבעלי תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה ומשמשים ברפואה העממית לטיפול בהפרעות גניקולוגיות.

הידוע שבמונעי ההיריון בעולם העתיק היה שרף הצמח סילפיום Silphium שצמח בצפון אפריקה ועליו התבססה כלכלתה של העיר קִירֵנֵה (לוב של ימינו), שהצמח אף קישט את מטבעותיה. קטיף נמרץ מידי של הצמח גרם להכחדותו במאה הרביעית לספירה.

אמצעי מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטות הנפוצות ביותר להגבלת ילודה מבחירת הפרט הן שימוש קבוע באמצעי מניעת היריון - פיזיים, הורמונליים וטבעיים. אמצעי מניעה אלו שונים במידת ההגנה שהם מספקים ממקרה של היריון בלתי רצוי, אך בכל מקרה אינם בטוחים לגמרי.

אמצעי מניעה פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונדום גברי - יעיל גם נגד מחלות מין העלולות להיגרם כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים.
  • קונדום נשי - יעיל גם נגד מחלות מין העלולות להיגרם כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים.
  • דיאפרגמה - מחיצה ספרית למחצה עשויה מגומי או מסיליקון המוחדרת לנרתיקה של האישה ומכסה את צוואר הרחם.
  • כובעון צווארי (Cervical Cap)- מכסה את צוואר הרחם באופן דומה לדיאפרגמה. הכובעון הצווארי קטן יותר מדיאפרגמה.
  • התקן תוך רחמי - אמצעי מניעה מהיעילים ביותר[1] לטווח ארוך, אשר ניתן להפסיק את השימוש בו בכל עת.
  • ספוגית למניעת היריון - עשויה לרוב מקצף פוליאוריתן רך וספוגה בקוטלי זרע. הספוגית חוסמת לזרעונים את הדרך לצוואר הרחם וסופחת אותם.
  • קוטל זרע - פוגע בתנועת הזרעונים; נהוג להשתמש בו יחד עם הקונדום, הדיאפרגמה, הכובעון הצווארי והספוגית.

אמצעי מניעה הורמונליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלולה משולבת - הנפוצה ביותר מבין האמצעים ההורמונליים
  • גלולה למניעת היריון המכילה גם חומצה פולית: הגלולה "יאז פלוס" כוללת גם מינון יומי של חומצה פולית החיונית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית בעוברים[2]. הגלולה פותחה במיוחד על מנת לספק את הרמה הנחוצה של חומצה פולית ולבנות "מאגר" הנשאר בגוף האישה עד שלושה חודשים גם לאחר הפסקת נטילת הגלולה, כך שבמקרה של היריון לא מתוכנן או שנקלט מהר מהצפוי, לא יהיה חוסר של חומצה פולית בגוף האם (ראו יאז פלוס, אגף הרוקחות, משרד הבריאות).
  • גלולת היום שאחרי - גלולה אותה לוקחת האישה לאחר קיום יחסי המין
  • התקן תוך-רחמי הורמונלי, מירנה - אמצעי מניעה לטווח ארוך, מהיעילים ביותר[3]. התקן מירנה המשחרר אל תוך הרחם את ההורמון לבונוגסטרל, אשר יוצר ריר צמיגי בצוואר הרחם ובכך מונע כמעט באופן מוחלט את כניסת תאי הזרע לתוך הרחם. המפגש של תא זרע עם ההורמון גורם לדיכוי תנועתיות הזרע ויכולתו לחדור את הביצית[4]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מירנה.
  • גלולת פרוגסטגן - בעלת מינון נמוך של ההורמון פרוגסטגן; ניתנת לנשים מבוגרות ובמקרים נוספים מכיוון שאין תופעות לוואי פרט לדימום בלתי סדיר בתחילת השימוש
  • אנטי-פרוגסטגן - משמש גם להפסקת היריון בשלבי היריון מוקדמים
  • ארגסט-דפו (דפו פרוברה) - פרוגסטגן המוזרק לתוך השריר ומשתחרר לאט
  • נורפלנט - השתלה תת-עורית של קפסולות פרוגסטגן בלבד
  • טבעת נרתיקית - עשויה סיליקון ומכילה פרוגסטרון בלבד

שיטות מניעה התנהגותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות מניעה התנהגותיות מתאפיינות בכך שאינן מצריכות שימוש בחומרים או אביזרים, אלא רק הקניית הרגלים.

  • שיטת "הימים הבטוחים" – שיטה זו מתבססת על פרק הזמן שבו תא הביצה לא יכול להיות מופרה (ימים 1-10 וימים 17-28 למחזור סדיר של האישה), כך שבימים 10-17 למחזור בני הזוג נמנעים מקיום יחסי-מין. שיטה זו אינה בטוחה כי מחזור אינו בהכרח סדיר ועל-פי מספר ההריונות שדווחו נקבע לה אינדקס פרל של 9-20.
  • שיטת החום הבסיסי (BBT) – דומה לשיטת "הימים הבטוחים". בשיטה זו האישה מאתרת את תום תקופת הפוריות על ידי מדידת חום גופה, כאשר הביוץ מתאפיין בעלייה של כ-0.5°C. תום תקופת הפוריות היא כ-3 ימים לאחר עליית החום (וכאן מתחילים "הימים הבטוחים"), אך שיטה זו אינה מדויקת ונקבע לה אינדקס פרל של 3-20.
  • שיטת ריר צוואר הרחם – בשיטה זו האישה מזהה את השינויים המחזוריים בריר צוואר הרחם, המשתנה עקב ההפרשות המשתנות של אסטרוגן ופרוגסטרון לדם. שינויים אלה מאפשרים לדעת מתי "בטוח" לקיים יחסי-מין. בשיטה זו תקופת הימנעות ארוכה ואף היא איננה מדויקת. אינדקס פרל שנקבע עבורה הוא 20-25.
  • שיטת בדיקות השתן – בשיטה זו משתמשים באינדיקטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון המופרשים בשתן לזיהוי סיום תקופת הפוריות. שיטה זו זולה [דרוש מקור], נוחה לשימוש ומקצרת את תהליך ההימנעות, אך אינה מדויקת [דרוש מקור].
  • שיטת המשגל הנסוג – בשיטה זו, הפין מוצא מהנרתיק לפני השפיכה. בשיטה זו תמיד קיים החשש שהנסיגה לא הייתה בזמן ולכן היא פוגעת בהנאה מיחסי-המין ומהווה מטרד מנטאלי עבור בני הזוג. שיטה זו אינה מדויקת כלל וכלל ומהווה הימור גדול המבוסס על יכולת השליטה של הגבר על גופו. אינדקס פרל שנקבע לה הוא 4-18.

הערכת יעילותם של אמצעים ושיטות למניעת היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדקס פרל (Pearl Index) הוא המדד הנפוץ ביותר להערכת יעילותם של אמצעים ושיטות למניעת היריון, מדד זה שפותח על ידי ריימונד פרל בשנת 1933 נותר שימושי עד ימינו בשל פשטות החישוב. אינדקס פרל הוא הערכת מספר ההריונות ל-100 שנות שימוש באמצעי הזה (למשל- 10 נשים המשתמשות בו 10 שנים כל אחת). כדי לחשב את האינדקס מחלקים את מספר ההריונות שאירעו אצל נשים המשתמשות באמצעי מניעה כלשהו במספר החודשים בהם היה האמצעי בשימוש (כל אישה "תורמת" את מספר החודשים בהם השתמשה באותו אמצעי) ואת התוצאה כופלים ב-1200. אופן חישוב אחר הוא חלוקת מספר ההריונות במספר המחזורים החודשיים של כלל הנשים וכפל ב-1300 (מחזור שמשכו 28 יום פירושו 13 מחזורים בשנה). מדד פרל נמוך פירושו פחות סיכוי להיריון בלתי רצוי עבור אמצעי מניעה נבדק.

התערבות כירורגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיקור (רפואה)

חסימת חצוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קשירת חצוצרות

בקשירת החצוצרות נחסם חלל החצוצרות באופן שמונע מפגש בין ביצית לבין זרעונים.

חתך צינור הזרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתך צינור הזרע
  • בחתך צינור הזרע (וזקטומיה) מנותקים בהליך כירורגי צינורות הזרע וכך נמנע מהזרע להגיע לשופכה.

סירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סירוס

הפלה מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית (הפלה יזומה) היא הפסקה יזומה של היריון שלא על ידי לידת תינוק חי, לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]