מני בגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מני בגר

מני בגר (נולד ב-6 במרץ 1953 באיסטנבול) הוא זמר רוק ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגר נולד באיסטנבול שבטורקיה, ובגיל 10 עלה לישראל[1]. בנעוריו ולאחר שירותו הצבאי היה חבר במספר הרכבי שוליים. בשנת 1976 הצטרף ללהקת גן עדן, והיה חבר בה עד לשנת 1978. הלהקה נהגה לשיר עד להצטרפותו של בגר בשפה האנגלית, ובהשפעתו החלה לשיר גם בעברית[1]. הלהקה הוציאה אלבום אחד, שהורכב כולו משירים שבגר כתב את מילותיהם והלחין גיטריסט הלהקה דני ממן.

לאחר פירוק להקת "גן עדן" השתתף בגר במחזה הרוק "טרמפ למוות". בהופעות המחזה הבחין בו האמרגן אבי פרץ, וקישר בינו לבין מנכ"ל חברת סי בי אס רוני בראון[1]. בהפקתם המוזיקלית של חברי להקת תיסלם יזהר אשדות ויאיר ניצני הוציא בגר שני תקליטי שדרים של שירים שכתב והלחין: "הלילה לבד" ו"אמא יש לי להקה".

בשנת 1980 יצא אלבום הבכורה של בגר, "רוק תל אביב", בהפקתו המוזיקלית של ירוסלב יעקובוביץ'. בגר כתב והלחין את רוב שירי האלבום, ובהם להיטים כ"זה היה ביתי", "עייף מכדי לקום" ו"הלילה לבד". השיר "זה היה ביתי" נכתב לפני פינוי ימית, וליווה את התקופה אף שלא נכתב על הפינוי. יעקובוביץ' הלחין שיר אחד עבור האלבום, "איש לא ידוע". האלבום זכה להצלחה, ובגר הוגדר בכלי התקשורת כ"תקוות הרוק הישראלי"‏[1].

בגר המשיך לעבוד עם יעקובוביץ' גם לאחר האלבום, ובשנת 1981 הקליט בדואט עם גלי עטרי את לחנו של יעקובוביץ' לשירה של רחל שפירא "דואט פרידה", במסגרת אלבומה של עטרי "קח אותי הביתה". השיר זכה להצלחה רבה, ודורג בראש מצעדי הפזמונים. בגר הקליט באותה שנה שני שירים עבור אלבומו השני המיועד, "אהבה בוערת" ו"ללא מילים", אך בשנת 1982 החליטה חברת סי בי אס להחליף את יעקובוביץ' במפיק והמתופף האוסטרלי דז דייר. את השירים שיצר עבור האלבום הקליט בגר בלונדון, הן בעברית והן באנגלית‏[1].

אלבומו השני של בגר, "עוד מילה לפני שאת הולכת", יצא בסוף שנת 1982. גם אלבום זה הורכב משירים שכתב והלחין בגר, ובהם הלהיטים "הולך למערב", "רוצה להיות נגן" ו"אהבה בוערת". בגר אמנם זכה באותה שנה בפרס כינור דוד ל"זמר השנה", אך האלבום לא שחזר את הצלחת אלבומו הראשון, ואנשי חברת סי בי אס החליטו לגנוז את הגרסה האנגלית לאלבום ולסיים את החוזה של בגר בחברה‏[1].

באותה שנה השתתף בגר בתפקיד עצמו בסרט "אדון ליאון", שצולם בחיפה. בשנים שלאחר מכן הפיק מספר שירים לזמרים אחרים, ובשנת 1984 חזר להקליט שירים כסולן. בשנה זו הקליט שני שירים בהפקתו של יזהר אשדות: "שיר השחרור" ו"אין לי זמן". בהקלטות ניגנו חברי להקת "גן עדן", שהתאחדה שנה קודם לכן. שני השירים נכללו באלבומו השלישי של בגר, "הייתי בגן עדן", שיצא בשנת 1985 בהוצאת חברת הליקון שהקים רוני בראון. הפעם בגר עיבד את שירי האלבום בעצמו. בין שיריו המוכרים היו "שיר השחרור", "בוקר של חמסין" ו"סך הכול זמר נווד".

בשנת 1988 הוציא בגר בהפקה עצמאית את אלבומו הרביעי, "חייל של יום אחד". בין שיריו המוכרים של האלבום היו הדואט של בגר עם יצחק קלפטר "תבכי ילדה תבכי" וגרסת הכיסוי של בגר לשירו של דויד ברוזה "יהיה טוב". האלבום כשל מסחרית, ולאחר מכן פרש בגר מן החיים המוזיקליים עד לשנת 1992.

בשנת 1992 שב להקליט שירים חדשים, והוציא את אלבומו "שנת הדובדבן". האלבום הורכב ברובו משירים שבגר כתב, הלחין ועיבד, ובהם "אבק ברוח" וגרסה מחודשת לשירו של אושיק לוי "חוזה לך ברח".

שלושה חודשים לאחר יציאת האלבום נפצע בגר באופן קשה בתאונת דרכים. תאונה זו קטעה למשך יותר משנה את הקריירה המוזיקלית שלו. לאחר מכן שב בגר לפעילות חלקית וכיום הוא בעליו של אולפן הקלטות במרכז הארץ. בעקבות התאונה כתב בגר את השיר "מעבר לפחד", שנכלל באלבום אוסף משיריו בשם "זה היה ביתי". האלבום יצא בשנת 1993. בשנת 1994 הוציא בגר אלבום של גרסאות כיסוי בשם "דרך השירים".

בשנת 2004 הקליט בגר גרסה מחודשת לשיר "זה היה ביתי" עם הילה הררי וההרכב כלא שש, בביצוע שהפך למזוהה עם ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. בגר הביע את הזדהותו עם המסר בהופעה קצרה בקליפ המצולם של השיר. הגרסה המחודשת נכללה באלבומה של הררי "זה היה ביתי".

בשנת 2006 הוציא בגר אלבום כפול בשם "הכוח לאהוב", ובו גרסאות מחודשות שהקליט לשיריו. האלבום כלל גם שני שירים חדשים: "שמים כהים" והדואט של בגר עם הילה הררי "הכוח לאהוב".

בשנת 2009 יצא בגר לסיבוב הופעות בפאבים קטנים. בהופעותיו אלו ליוו אותו חברי להקת סטלה מאריס, שאיתם הקליט את האלבום "פרשים".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגר הוא אחיו של הסקסופוניסט אלברט בגר.

בגר מתגורר במושב תנובות, נשוי לדליה מלכה-בגר, שחקנית ודוגמנית עבר ואב לארבעה ילדים. בשנת 2012, עקב קשיים כלכליים שאליהם נקלע בשלוש השנים הקודמות, פנה למקורות הכנסה נוספים ופתח דוכן למזון מהיר ליד זכרון יעקב.‏[2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 - גן עדן - כחבר בלהקת גן עדן
  • 2001 - פרשים - יחד עם סטלה מאריס

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980 - רוק תל אביב
  • 1982 - עוד מילה לפני שאת הולכת...
  • 1985 - הייתי בגן עדן
  • 1988 - חייל של יום אחד
  • 1992 - שנת הדובדבן
  • 1993 - זה היה ביתי (אוסף, כולל שיר אחד חדש)
  • 1994 - דרך השירים (אלבום גרסאות כיסוי)
  • 2006 - הכוח לאהוב (אלבום גרסאות כיסוי, כולל 2 שירים חדשים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]