מנסרת סנחריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנסרת טיילור

מנסרת סנחריב היא כינוי לאנלים (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי מנסרות על ידי סופרי האימפריה האשורית החדשה לתיאור מסעות המלחמה של המלך סנחריב בתחילת המאה השביעית לפני הספירה.

מנסרת סנחריב התפרסמה בכך שבמסעו השלישי של סנחריב למערב היא מתארת את מלחמתו בממלכת יהודה עם חזקיה, אירוע המוזכר במקרא בהרחבה בספר מלכים, בספר דברי הימים ובספר ישעיה, ואף נשנה בכתבי הרודוטוס.‏[1]

בתואם לכתוב במקרא המנסרת מתארת את כיבושיו בערי יהודה, לעומת זאת כלפי ירושלים נכתב, "וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב". ומהעדר תיאור כיבוש, מוכח שהוא כשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא.

מסעו השלישי של סנחריב נכתב לראשונה חודשים ספורים לאחר תום המסע, בראשית שנת 700 לפנה"ס, במהדורה הקרויה "גליל ראסאם", והוא מופיע לאחר מכן בכל מהדורת האנלים כמעט ללא שינוי. מהדורות ידועות הן:

המנסרות השונות וגילויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1830 התגלתה על ידי הקונסול הבריטי בעיראק קולונל ר' טיילור המנסרה הראשונה המכונה "מנסרת טיילור" בנינוה שהייתה בירתה העתיקה של האימפריה האשורית, כיום צפון עיראק. המנסרה התגלתה בחורבות ארמונו של המלך סנחריב. המוצג נרכש מאלמנתו של הקולונל בשנת 1850 על ידי המוזיאון הבריטי[2]. מנסרה אחרת שוכנת כעת במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו והיא הידועה כמנסרת סנחריב, מנסרה זו נרכשה על ידי ג'יימס הנרי ברסטד מסוחר עתיקות בבגדד בשנת 1919 לטובת אוניברסיטת שיקגו.‏[3]. מנסרה שלישית שוכנת במוזיאון ישראל בירושלים, המנסרה ניתנה למוזיאון כמתנה על ידי מרים סאקר וג'וי אוונגרלייר מאוסף קבורקיאן‏[4], והיא פורסמה לציבור רק בשנת 1990‏[5].

שלוש המנסרות הן המנסרות השלמות היחידות עליהן ידוע והכיתוב עליהן כמעט זהה, למעט שינויים קלים, יש לציין שעל כל מנסרה יש תאריך המסמל מתי נכתבה ומסתבר שהן נכתבו במרווח של 16 חודשים זו מזו (טיילור ומוזיאון ישראל בשנת 691 לפנה"ס ושל המכון המזרחי ב-689 לפנה"ס). בנוסף למנסרות השלמות ישנן לפחות שמונה מנסרות מקוטעות אחרות עם שימור של חלקים מאותו טקסט, כולן במוזיאון הבריטי, ורוב שיבריהן מכילים רק כמה שורות.

הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנסרת סנחריב, מתארת את מסעו של סנחריב ליהודה:

[18] ואשר לחזקיהו היהודי, [32] למיתינתי, מלך אשדוד,
[19] שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות, [33] פאדי, מלך עקרון, וסילי-בל,
[20] והערים הקטנות [34] מלך עזה, נתתי אותן. וכך הקטנתי את אדמתו. ...
[21] שהיו רבות באזור, בהרסם עם אילי ניגוח, [37] ואשר לחזקיהו
[22] על ידי הבאת כלי מצור ובהתקפות רגלים, [38] תפארת מלכותי המאיימת ניצחה אותו, ו
[23] ועל ידי חפירות וחורים תחת לחומה, צרתי עליהן ולקחתיהן. [39] הערבים ושכירי חרבו, שהוא הביא כדי לחזק
[24] 200,150 אנשים, גדולים וקטנים, נשים וגברים, [40] את ירושלים, עיר מלכותו,
[25] סוסים, פרדים, חמורים, גמלים [41] נטשו אותו. בתוספת ל30 ככרות הזהב ו
[26] בקר וכבשים ללא מספר, הבאתי משם [42] 800 ככרות כסף, אבנים יפות, פוך מובחר,
[27] וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב [43] יהלומים, אבני אודם גדולות, מיטות שנהב,
[28] סגרתיו בירושלים, עיר מלכותו. [44] כיסאות שנהב, עור פילים, שנהב,
[29] בניתי סוללה כנגדו [45] הובנה, תאשור, מיני סוגים של אוצרות,
[30] כל אשר יצא משערי העיר, החזרתי לצערו. [46] וכמו כן בנותיו, הרמונו, נשותיו וגבריו
[31] את עריו, אשר בזזתי, קרעתי מאדמתו, ו [47] נגנים,ששלח אחרי
[48] לנינוה, עיר מלכותי. לשלם לי מס
[49] ולקבל את שיעבודו, הוא שלח את שליחיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבי הרודוטוס, חלק שני, סעיף 141 (עמ' 13)
  2. ^ המנסרה באתר המוזיאון הבריטי
  3. ^ המוצג באתר המכון האויינטלי של אוניברסיטת שיקגו
  4. ^ דברי ימי הארץ, ארכאולוגיה במוזיאון ישראל ירושלים, עמ' 342
  5. ^ לינג-ישראל מנסרת סנחריב במוזיאון ישראל בפרסומי המכון לאשורולוגיה בבר-אילן