מנפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחזור של התיישבות מנפית בדסטלברגן

המנפים (Menapii) היו שבט בלגי בצפון גאליה בתקופה הפרה-רומאית ובתקופת האימפריה הרומית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט מוזכר לעתים קרובות כחולק מקור לשוני משותף עם השבט האירי העתיק פאר מאנאך (Fir Manach, שעל שמו נקרא המחוז הצפון אירי פרמנה)[1]. שני השמות באים ממקור פרוטו-קלטי; השורש מנה (או מנו) פירושו מחשבה או צעידה. אפשרות אחרת היא השורש מאן שפירושו להתנשא או להתעלות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבטים בגאליה

הטריטוריה של השבט הגיעה בצפונה לנהר הריין ובמערבה לסכלדה. בצפון-מזרחה שכנה הדלתא של הריין, הסכלדה והמז[2]. במונחים גאוגרפים מודרניים הטריטוריה נמצאה על חוף פלנדריה, במחוזות הבלגים מזרח פלנדריה ומערב פלנדריה. השטח גם השתרע עד לשטחי צרפת ולדרום הולנד. בתקופה הרומאית השבט נמצא היה בגאליה בלגיקה.

העיר הראשית (סיביטס) של השבט תחת שלטון האימפריה הרומית הייתה קאסל שבצפון צרפת המודרנית. עקב הארגון מחדש של גאליה אשר בוצע על ידי דיוקלטיאנוס וקונסטנטינוס הוחלפה קאסל בטורנה[3]. שתי הערים מוקמו בצפון הרחוק של שטחי השבט, דבר אופייני גם לשבטים השכנים. הערים הראשיות לאו דווקא מוקמו במרכז הטריטוריה[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התקופה שקדמה לכיבוש הרומי לא ידוע הרבה עקב חוסר תיעוד היסטורי. ההערכה היא שהמנפים הגיעו לטריטוריה שלהם במאה ה-6 לפני הספירה מהגדה הימנית של הריין. במאה ה-4 לפני הספירה חיילים מנפים הצטרפו למלך הקלטי לברייג' לוינגשך (Labraid Loingsech) במסעו לאירלנד במטרה לשחרר את אדמתו, בתקופה זו מספר גדול של מנפים התיישבו שם[5].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת גאליה

בשנת 57 לפנה"ס פתח יוליוס קיסר מסע לכיבוש אזור גאליה בלגיקה כחלק ממלחמת גאליה. השבטים הבלגים חברו לגרמאנים והקימו קואליציה כנגד קיסר. לצבא זה תרמו המנפים 9,000 לוחמים[6]. בשנה לאחר מכן השבט סייע לונטים נגד קיסר, אך ללא הצלחה[7]. בשלהי הקיץ של שנה זו, בניגוד למרבית השבטים בגאליה, המנפים ושכניהם המורינים (Morini) המשיכו בסירובם לקבל את השלטון הרומי. הם נסוגו אל היערות והביצות ופתחו במערכת פגע וברח. בתגובה קיסר החל להשמיד את רכושם, לצד גדיעת היער. פעולה זו הופסקה בעקבות מזג האוויר הסוער, המנפים התקדמו למעבה היער וניצלו[8]. בשנת 55 הם נבזזו, לאחר שנכשלו בניסיונם למנוע פלישה גרמאנית[9]. במקביל לפלישתו הראשונה של קיסר לבריטניה, הוא שלח שני לגאטוס לשטחיהם של המנפים. גם הפעם הם ברחו ליערות, בעוד שהרומים השמידו את רכושם[10]. בשנת 53 הוליך קיסר חמישה לגאטים בהנהגתו אל ארצם. הוא עשה דבר זה לאחר שהמנפים היו השבט הגאלי היחיד שלא שלח נציגים למשא ומתן עם רומא, ובשל השתתפותם במרד של אמביוריקס. המערכה המחודשת הצליחה לגרום להם לכניעה. קיסר הפקיד את בן בריתו קומיוס משבט האטרבאטים (Atrebates) לשמור עליהם[11].

קוהורטה של חיל עזר מנפי תועדה בידי כתובות שמתוארכות למאה ה-2 בבריטניה[12]. קראוסיוס (Carausius), מצביא רומי מהמאה ה-3 שהכריז על עצמו כשליט בריטניה וצפון גאליה, היה מנפי[13]. לגיון בשם "זקני מנפי" (Menapii seniores) מוזכר בנוטיטיה דיגניטטום במאה ה-5[14].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Edith Mary Wightman. Gallia Belgica. Berkeley and Los Angeles: University of California Press, 1985.
  • William Smith (ed.). Dictionary of Greek and Roman Geography. London: Walton & Maberly, 1854.
  • Harry Mountain. The Celtic Encyclopedia. Florida: Universal-Publishers, 1985.
  • John T. Koch. Celtic Culture: A Historical Encyclopedia. California: ABC-CLIO, 2006.
  • Norman Mongan. The Menapia quest: two thousand years of the Menapii. Madison: Herodotus Press, 1995.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקישורים הם לאתרים פרויקט פרסאוס, LacusCurtius וויקיטקסט.

  1. ^ Koch, p. 199
  2. ^ עיין: Strabo. 4:3.4, השווה: Ptolemy. 2.8 ו-Plini. 4.31
  3. ^ P. Leman, "Cassel", The Princeton Encyclopedia of Classical Sites
  4. ^ Wightman, p. 75
  5. ^ Mountain, Tribes
  6. ^ Smith, Mena´pii, עיין: Caesar, 2.4
  7. ^ Smith, Mena´pii, עיין: Caesar, 3.9
  8. ^ Smith, Mena´pii, עיין: Caesar, 3.28 ו-3.29
  9. ^ Caesar, 4.4
  10. ^ Smith, Mena´pii, עיין: Caesar, 4.22 ו-4.38
  11. ^ Smith, Mena´pii, עיין: Caesar, 6.2–6
  12. ^ Cohors Primae Menapiorum, באתר Roman-Britain
  13. ^ Victor, 39.20
  14. ^ ראה: Notitia dignitatum West 5