מנשה אייכנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מזידיטשוב
מנשה אייכנשטיין
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרכ"ה
זידיטשוב, גליציה
פטירה ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד (בגיל 69 בערך)
מונקאטש
חיבורו העיקרי אלפי מנשה
חסידות חסידות זידיטשוב
מקום מגורים זידיטשוב, דז'יקוב, וורצקי, רישא, מונקאטש
תחילת כהונה כ"א בניסן תרפ"ד
סיום כהונה ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד
רבותיו אביו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין, חמיו רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב
חיבוריו אלפי מנשה, מטה מנשה, תורת האשם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי מְנַשֶּׁה אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (כונה גם "האלפי מנשה"; ה'תרכ"הט"ז בתמוז ה'תרצ"ד). היה רב, דיין ואדמו"ר בדור הרביעי בשושלת זידיטשוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזידיטשוב לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב (בעל ה"מלבוש לשבת ויום טוב"), ולשיינדל בתו של רבי מנשה רובין מרופשיץ,[1]. בהיותו בן שבע שנים בלבד שידכו סבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב עם שרה רעכיל בתו של רבי יהושע מדז'יקוב (בעל ה"עטרת ישועה"). נישא בדז'יקוב בשנת תרל"ח.

אחר נישואיו נתמנה לרב ומו"צ בדז'יקוב, בה גם חיבר (בשנת תקנ"ה) את ספרו הראשון "אלפי מנשה" על שולחן ערוך חושן משפט.

בשנת תרנ"ז מינהו אביו למלא את מקומו ברבנות העיר וורצקי, וכעבור שנתיים נתמנה גם לראב"ד ברישא, וכדי לרצות את שני הערים היה שוהה בחורף ברישא ובקיץ בוורצקי. ברישא הדפיס (בשנת תרס"ה) את ספרו "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט רבי מנשה לווינה בירת אוסטריה, משם עבר לגרוסוורדיין שם שהה אביו, ולאחר מכן חזר לרישא.

עם פטירת אביו בכ"א בניסן תרפ"ד במונקאטש, עבר למונקאטש למלא את מקומו כאדמו"ר מזידיטשוב ביחד עם אחיו רבי משה מסטרי. בכך הפסיק לשמש כראב"ד רישא, אך עדיין המשיך לכהן ברבנות וורצקי עד שנתו האחרונה, אז מינה את נכדו רבי אברהם אליהו אייכנשטיין כממלא מקומו ברבנות העיר. בכהונתו כאדמו"ר הדפיס (בשנת תרפ"ז) את ספרו "מטה מנשה" על המועדים.

נפטר במונקאטש בט"ז בתמוז תרצ"ד. בנו רבי חיים יוסף מהוקליווא מילא את מקומו באדמו"רות. לאחר פטירתו הדפיסו ילדיו את ספרו "אלפי מנשה" על התורה.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]