לדלג לתוכן

מנשה אייכנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מזידיטשוב
מנשה אייכנשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרכ"ה
זידיטשוב, גליציה
פטירה ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד (בגיל 69 בערך)
מונקאטש
מקום מגורים זידיטשוב, דז'יקוב, וורצקי, רישא, מונקאטש
רבותיו אביו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין, חמיו רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב
חיבוריו אלפי מנשה, מטה מנשה, תורת האשם
אדמו"ר חסידות זידיטשוב
כ"א בניסן תרפ"ד – ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מְנַשֶּׁה אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (כונה גם "האלפי מנשה"; ה'תרכ"הט"ז בתמוז ה'תרצ"ד). היה רב, דיין ואדמו"ר בדור הרביעי בשושלת זידיטשוב.

נולד בזידיטשוב לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב (בעל ה"מלבוש לשבת ויום טוב"), ולשיינדל בתו של רבי מנשה רובין מרופשיץ,[1]. בהיותו בן שבע שנים בלבד שידכו סבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב עם שרה רעכיל בתו של רבי יהושע הורוביץ (בעל ה"עטרת ישועה"). נישא בדז'יקוב בשנת תרל"ח.

אחר נישואיו נתמנה לרב ומו"צ בדז'יקוב, בה גם חיבר (בשנת תקנ"ה) את ספרו הראשון "אלפי מנשה" על שולחן ערוך חושן משפט.

בשנת תרנ"ז מינהו אביו למלא את מקומו ברבנות העיר וורצקי, וכעבור שנתיים נתמנה גם לראב"ד ברישא, וכדי לרצות את שתי הערים היה שוהה בחורף ברישא ובקיץ בוורצקי. ברישא הדפיס (בשנת תרס"ה) את ספרו "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט רבי מנשה לווינה בירת אוסטריה, משם עבר לגרוסוורדיין שם שהה אביו, ולאחר מכן חזר לרישא.

עם פטירת אביו בכ"א בניסן תרפ"ד במונקאטש, עבר למונקאטש למלא את מקומו כאדמו"ר מזידיטשוב ביחד עם אחיו רבי משה מסטרי. בכך הפסיק לשמש כראב"ד רישא, אך עדיין המשיך לכהן ברבנות וורצקי עד שנתו האחרונה, אז מינה את נכדו רבי אברהם אליהו אייכנשטיין כממלא מקומו ברבנות העיר. בכהונתו כאדמו"ר הדפיס (בשנת תרפ"ז) את ספרו "מטה מנשה" על המועדים.

נפטר במונקאטש בט"ז בתמוז תרצ"ד. בנו רבי חיים יוסף מהוקליווא מילא את מקומו באדמו"רות. לאחר פטירתו הדפיסו ילדיו את ספרו "אלפי מנשה" על התורה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]