מנשה ורשבסקי
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1928 לודז', פולין  |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2002 (בגיל 73) דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1946–2002 (כ־56 שנים) |
| עיסוק | שחקן |
| בן או בת זוג |
אירית מאירי (1975–1983) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מנשה ורשבסקי (3 באוקטובר 1928 – 21 בפברואר 2002) היה שחקן ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשבסקי נולד בשנת 1928 בעיר לודז' שבפולין לאברהם ורחל, שחקני תיאטרון יידיש. כשהיה בן 13, איבד את כל משפחתו שנרצחו באושוויץ. הוא שרד את הגטו וניצל מהמוות מספר פעמים. בין השאר, קפץ מתחתית קרון רכבת ושרד ביערות בעזרת קליפות תפוחי אדמה שמצא. בהמשך, נתפס ונשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד שם חי בצריף עם הרב לאו, והשתחרר בסיום המלחמה בשנת 1945. אז, נשלח לצרפת ומשם עלה לישראל באוניית המעפילים "תל חי".
ורשבסקי שהה זמן מה בכפר הנוער בן שמן, אך גורש ממנו לאחר שנחשד בהפצת תעמולה של בית"ר[1]. הוא התגייס לנוטרות ובהמשך גויס לצה"ל ושירת באחת הלהקות הצבאיות[2]. לאחר שהשתחרר מצה"ל, התקבל בסוף 1949 ללהקת "לי-לה-לו" והופיע שם במהלך שנות ה-50.
ורשבסקי כתב, ביים ושיחק בהצגות רבות ביידיש לאחר מכן יצא לעסקים מחוץ לישראל, ולסיבוב הופעות בקהילות יהודיות רבות בעולם. בין השנים 1968–1971 לקח לצידו את הזמרת התימניה מרים נעמן שלמדה לשם כך את השפה היידית.הם הופיעו כצמד ברחבי העולם, בעיקר בדרום אמריקה אוסטרליה וניו זילנד. התפרסם כאחד משחקני היידיש והקומיקאים המובילים בתחום. בשנות ה-70 חזר לישראל, וכיכב בהצגות מצליחות כמו "אמי הגנרלית" עם השחקנית ג'טה לוקה, איתה גם כיכב בקומדיה "אוי איז דאס א חתונה".
כיכב גם בהצגה "החייל האמיץ שווייק"את ההצגה ביים שחקן "הבימה" רפאל קלאצ'קין. בהצגות "סימכו עלי" ו"החתן של אישתי" שיתף פעולה עם השחקן יעקב אלפרין. הוא שיתף פעולה עם דז'יגאן ושומאכר בין היתר במופע ביידיש "לחיות ולצחוק עם דז'יגאן"[3].
בעברית שיחק בהצגות ילדים בולטות וביניהן "טופלה טוטוריטו"[4]. בסוף שנות ה-70 כיכב בהצגות רבות בתיאטרון היידיש הישראלי בניהולו של ישראל ולין ז"ל אותו הכיר עוד מהימים ב"לי לה לו". בשפה העברית הופיע אצל אברהם דשא (פשנל) וכיכב בשלאגרים הגדולים של הבמאי והמחזאי אלי שגיא[5]. היו אלה קומדיות שזכו להצלחה גדולה בארץ והוצגו מאות פעמים כמו "בני הדוקטור", בואינג אקספרס (הצגות בשיתופה של אשתו השחקנית אירית מאירי) ועוד. בשנת 1983 שיחק במחזמר "כנר על הגג" בהפקה של התיאטרון העממי אברהם דשא (פשנל) בתפקיד מרדכי הפונדקאי. בשנה זו כיכב בקומדיה "הריון משותף"[6] אותה העלה בשנית בהפקה ביידיש בשנת 1990,יחד עם השחקן גדי יגיל.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1974 שיחק את נדל מנהל הקבוצה,תפקיד מרכזי בסרטו של אורי זוהר "עיניים גדולות".באותה שנה שיחק בסרט "יום הדין",וב-1975 שיחק בסדרה "גם אנו שופטים" בפרק "הקופאי".
ב-1978 הופיע בעיבוד הבימתי לסדרת הספרים "קופיקו"[7].
ב-1979 שיחק בסרטו של זאב רווח "טעות במספר" בתפקיד מר ברנזון. באותה שנה שיחק בסרט רגעים.
מנשה ורשבסקי זכור בעיקר מתפקידו כ"רומק" המיתולוגי מסרטי "אסקימו לימון". משנת 1978 גילם את האבא הפולני של בנצי שבעיקר נשלט על ידי סוניה אשתו(דבורה קידר).הוא שיחק בחמשת הסרטים הראשונים, שזכו להצלחה כבירה בישראל ומחוצה לה שם דובבו לשפות זרות ביניהם "רומן זעיר", "ספיחס" ו"שפשוף נעים"[8].
ב-1990 חזר לארץ לאחר שנבחר לשחק בתפקיד הראשי בסרטו של אברהם הפנר "אהבתה האחרונה של לורה אדלר", שסיפר את סיפורו של תיאטרון היידיש. ורשבסקי היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר. הסרט זכה בשני פרסי אופיר.
בשנת 1992 שיחק בסרט של זאב רווח "טיפת מזל" בתפקיד מר ורשבסקי בעל המסעדה, באותה השנה שיחק את השכן המבוגר מר קאופמן בסרטו של איתן גרין, "אזרח אמריקאי".
בהמשך הקים תיאטרון והפיק בנוסף להצגות היידיש בכיכובו, גם הצגות ילדים איכותיות כמו "עליזה בארץ הפלאות" ו"רובין הוד" בכיכובו של אקי אבני.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשבסקי היה נשוי שלוש פעמים[9]. באמצע שנות ה-70 הכיר את השחקנית אירית מאירי[10], השניים נישאו בשנת 1975. מאירי למדה יידיש והם שיתפו פעולה בהצגות בידור ביידיש ובעברית. בשנת 1983 נפרדו בני הזוג. לשניים בן משותף,וחמישה נכדים.
מנשה ורשבסקי נפטר בעיר דיסלדורף בגרמניה בשנת 2002, בגיל 74.
-
"אימי הגנרלית" עם ג'טה לוקה -
"איזו חתונה!" עם ג'טה לוקה -
ורשבסקי כחייל אמיץ שוויק -
מנשה ורשבסקי ב"ביי מיר ביסטו שיין"(1981) -
עם מרי סוריאנו ויעקב אלפרין ב"פארלאזט זיך אויף מיר" (סימכו עלי) -
עם הלפרין וסוניה שפטל ב"מיין וויבס חתן"(החתן של אשתי), ביים רפאל קלאצ'קין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנשה ורשבסקי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מנשה ורשבסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מנשה ורשבסקי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכים ומגרשים צעיר מבן שמן כשנתגלה כי הוא נוטה לבית"ר, המשקיף, 28 באוקטובר 1946
- ^ עונשי מאסר לשודדי הישישה מרחוב המלך ג'ורג' בתל־אביב, הַבֹּקֶר, 25 בדצמבר 1950
- ^ לחיות ולצחוק עם דז'יגאן, מעריב, 7 במרץ 1971
- ^ טימן מביים את טופלה טוטוריטו, מעריב, 12 בספטמבר 1971
- ^ הצגות בכורה, מעריב, 12 בינואר 1979
יעקב ישראלי, טייס חתיך ובורסת הרווקות, מעריב, 12 בפברואר 1979 - ^ מיממה מתי תיאטרון, מעריב, 3 באוקטובר 1980
בתו של נפוליאון, מעריב, 1 בספטמבר 1980 - ^ מ. בן-שאול, מי מה מתי, מעריב, 13 באוקטובר 1978
- ^ שפשוף נעים, דבר, 19 בספטמבר 1980
- ^ פרסום נישואין, הצופה, 13 בספטמבר 1955
- ^ הבעל הסכים האשה התפשטה, מעריב, 4 באוקטובר 1979
| בקרת זהויות |
|
|---|