מסגד אל-ג'וואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסגד אל-ג'וואלי
Hebron Grab der Patriarchen (Moschee) Innen 3.JPG
מידע כללי
סוג מסגד
מיקום חברון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1318
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מסגד אל-ג'וואלי (בערבית: مسجد الجوالي) הוא מסגד במתחם מערת המכפלה, בעיר העתיקה של חברון. מכונה גם "מסגד אברהם". המסגד נחשב לאחד המסגדים החשובים של האסלאם הסוני. הוא נמצא בתוך המבנה שמעל מערת המכפלה, וגובל בקיר הצפון-מזרחי של המתחם. דפנות המסגד נחצבו מאבן הקיר ואינם נראים מבחוץ. מסגד אל-ג'וואלי ואולמות התפילה המיועדים ליהודים במערת המכפלה צמודים זה לזה, אך השערים שבין החלקים נעולים.

תיאור המסגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד מורכב משלוש ארקדות המחוברות באמצעות קמרונות צולבים הנתמכים על ידי עמודי אבן גדולים. כל אחד מהמעברים המקושתים מכוסה בכיפה. אולם התפילה הגדול והמפואר שבמרכז המסגד מכונה "אולם יצחק", על שם מצבת קברו של יצחק הנמצאת במרכזו. מעליו נמצאת כיפת אבן עם עיטורי מוקרנס וחלונות פסיפס. בתקופת שלטונו של תנכיז כוסה הקיר הדרומי במסגד בלוחות שיש המעוטרים בגילופים צבעוניים. בקיר זה נמצאת גומחת המחראב המצביעה על הקיבלה, ומעליו חצי-כיפת שיש.

בגומחת המחראב נמצאת טביעת רגל מוטבעת בסלע, הנחשבת על פי המסורת המוסלמית לטביעת רגלו של הנביא מוחמד. טביעות רגל דומות נמצאות במכה ובאתרים נוספים המקודשים לאסלאם[1][2].

במתחם המסגד (חרם) שני מינרטים שנבנו על ידי צלאח א-דין.

המינבר במערת המכפלה עשוי מעץ וניצב מימין למחראב. הוא מתוארך לתקופת השושלת הפאטמית ונבנה לבקשתו של באדר אל-ג'מאלי בשנת 1092. הוא הובא למסגד על ידי צלאח א-דין מאשקלון. מינבר זה נחשב למינבר העץ האסלאמי העתיק ביותר שעדיין נמצא בשימוש. הוא במצב טוב ונחשב ליצירת מופת באמנות המוסלמית[3].

ליד הקיר הצפוני של אולם התפילה קיים פתח המוביל לחלל תת-קרקעי במערת המכפלה, ולצידו במה עם עמודים וכותרות משיש, המיועדת לאימאם המוביל את שירותי התפילה במסגד. במה זו נבנתה בשנת 1331.

מצפון למסגד נמצאת חצר פתוחה המוקפת במבני פורטיקו. סמוך לחצר נמצא אולם תפילה נוסף, ובו מינבר שנבנה בתקופת שלטונו של ברקוק. ליד הקיר המערבי של המסגד קיים פורטיקו נוסף המשמש כאולם תפילה לנשים.

כניסת מוסלמים למסגד מתאפשרת משביל גישה בצדו המערבי של מתחם מערת המכפלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת המכפלה היא אתר מקודש ליהדות, לאסלאם ולנצרות. המוסלמים מאמינים שהנביא מוחמד ביקר בחברון במהלך המסע הלילי ממכה לירושלים כדי לחלוק כבוד לשלושת האבות הקבורים במערת המכפלה.

בתקופת האימפריה הביזנטית, במאה הרביעית, נבנתה בזיליקה מעל למערת המכפלה. במאה השביעית, לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, המבנה הוסב למסגד. בשנת 1100, לאחר מסע הצלב הראשון, הסבו הצלבנים את המסגד חזרה לכנסייה, אך עם כיבוש חברון בידי צלאח א-דין בשנת 1188 הוא הוסב שוב למסגד. צלאח א-דין שיפץ את מתחם מערת המכפלה ובנה מינרט בכל צד של החומה ההיקפית של המתחם, בסגנון סורי. שניים מתוך ארבעת המינרטים הללו שרדו עד ימינו. צלאח א-דין בנה גם את המחראב של המסגד, שכונה "מסגד אברהם".

המסגד שופץ והורחב במידה ניכרת בין השנים 1318 ל-1320, בתקופת שלטונו של הסולטאן מוחמד בן קלאוון, תחת פיקודו של סנג'ר אל-ג'וואלי, שהיה האמיר של עזה ופלשתינה, והמסגד נקרא מאז על שמו. באותה תקופה אל-ג'וואלי שיפץ והרחיב גם את המסגדים בהר הבית.

המסגד נבנה בתכנון אדריכלי חלבי. ההיסטוריון המצרי אל-מקריזי, בן המאה ה-15, מציין בכתביו כי תקרת המסגד עשויה "אבן מלוטשת להפליא".

מסגד אל-ג'וואלי נחשב לאחד המסגדים החשובים בעולם בקרב המוסלמים הסונים. עד תחילת המאה ה-20 הכניסה למתחם המסגד הותרה למוסלמים בלבד. יהודים ונוצרים הורשו להיכנס רק עד למדרגה השביעית המובילה למתחם.

לאחר מלחמת ששת הימים הפקיעה ישראל מידי הקאדי של חברון את החזקה שלו על מערת המכפלה. בשנת 1969, לאחר פיגוע טרור פלסטיני, הורה אלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי להרוס את המדרגות שסימלו את ההשפלה באיסור כניסת יהודים למערת המכפלה במשך מאות שנים.

לאחר שנת 1969 המשיך מסגד אל-ג'וואלי לשמש כמרכז הדתי המוסלמי של חברון. יהודים הורשו להתפלל במקום רק שעות ספורות בכל יום, ונאסרה כניסתם לאולם יצחק.

ב-25 בפברואר 1994 אירע טבח מערת המכפלה, בו נרצחו 29 מוסלמים שהתפללו באולם יצחק במסגד. לאחר הרצח הופרדו המתחמים המיועדים למתפללים היהודים ולמוסלמים, והשערים שבין החלקים ננעלו. האולם המרכזי של מסגד אל-ג'וואלי, אולם יצחק ורבקה, פתוח למתפללים מוסלמים בלבד רוב ימות השנה.

ביולי 2017 החליטה ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כי מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הן אתרי מורשת של הרשות הפלסטינית. העיר העתיקה נרשמה כאתר מורשת עולמית בסיכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסגד אל-ג'וואלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hebron: The city of Abraham, the Beloved, באתר "The Islamic Monthly", ‏26 באפריל 2005 (באנגלית).
  2. ^ Ibrahimi Mosque/Tomb of the Patriarchs, באתר לונלי פלאנט (באנגלית).
  3. ^ Haram al-Ibrahimi - Discover Islamic Art - Virtual Museum, באתר "Museum with No Frontiers" (באנגלית).