מסגד סידנא עומר
 | |
| מסגד סידנא עומר מבית הכנסת החורבה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מסגד  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′30″N 35°13′52″E / 31.775055555556°N 35.231083333333°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   מסגד סידנא עומר | |
  | |
מסגד סידנא עומר (ערבית: مسجد سيدنا عمر, "מסג'ד סידנא עמר". מילולית "מסגד אדוננו עומר"). הוא אחד משני המסגדים היחידים[1] ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים. בפי המוסלמים מכונה המקום בשם "מסגד היהודים" (مسجد اليهود, "מסג'ד אל-יהוד"). כיום המסגד אינו פעיל, אולם בשנת 2019 הוא עבר שיפוץ והיה צפוי להפתח בדצמבר 2019, אם כי לא נפתח לבסוף.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסגד נבנה במאה ה-14 או ה-15 בצמוד לבית כנסת הרמב"ן, והוקדש לקדוש המוסלמי סידנא עומר שקברו מזוהה על ידי המוסלמים בוואדי זרקא שבין תלם לחלחול שבהר חברון. לדברי רבי עובדיה מברטנורא, במכתבו משנת 1488:
היה הבית ההוא של יהודי אחד ומפני קטטה ומחלוקת שהיה לו עם היהודים נעשה ישמעאל, ובראות אימו כי בנה המיר דתו על כל הכעסים שהכעיסוהו היהודים עמדה והקדישה את ביתה אשר בחצרת בית הכנסת לבית תרפות של ישמעאלים ולעשות בו מוסקיטה להנקם מן היהודים.
— א. יערי, אגרות ארץ ישראל, בעמ' 129.
לפי ההיסטוריון המוסלמי מוג'יר א-דין המסגד שופץ אחרי שנת 1397. לטובת השיפוץ נאספו כספים ונתרמו אדמות כדי לשמור על תחזוקתו.[3]
במלחמת ששת הימים צריח המסגד נפגע מאש צלפים ושופץ ב-1974.[3]
למסגד מינרט (צריח) האופייני לתקופה הממלוכית. הוא מתנשא לגובה שתי קומות ובראשו מרפסת עבור המואזין. חלקו העליון של המינרט צר מבסיסו על מנת לייצב את המבנה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996
- מאיר בן דב, אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989.
