מסדרון אקולוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסדרון אקולוגי הוא רצועה רציפה של שטחים פתוחים, אשר מקשרת בין שטחים טבעיים במוקדים שונים - ובהם גם שטחים בעלי מעמד מוגן, כמו יערות ושמורות טבע. קשר רציף כזה מאפשר תנועת חיות בר והפצה של צמחי בר. פתרון מסוג 'מסדרון אקולוגי' הכרחי כאשר פיתוח בר-קיימא מאיים להפר את האיזון הטבעי על ידי ניתוק ביוספרות אחת מרעותה. המסדרון יכלול לפחות מעבר אקולוגי אחד בלעדיו יהיו הצומח והחי כלואים בתוך תאי שטח קטנים, וסכנת צמצום המגוון הביולוגי עד כדי הכחדת מינים תגבר. שטחו של המסדרון מאפשר קיום של מחזורי חיים שלמים ומעבר של מגוון רחב של אורגניזמים מתא שטח אחד למשנהו וממזער את ההשפעות השליליות של הקטנת האוכלוסייה וזיווג בין פרטים קרובים. זיווג בין פרטים קרובים מתרחש לרוב בחברות סגורות ומבודדות ומחליש עוד יותר את האוכלוסייה המקומית.[1]

במקרי קיצון כמו שריפה או שיטפון משמש מסדרון נתיב בריחה לבעלי חיים, ועם הזמן נתיב חזרה מהחוץ אל השטח המתאושש. ככל ששטח המסדרון רחב יותר והיחס בין האורכו לרוחבו גדול יותר, כך המסדרון עצמו מתפקד בצורה טובה יותר ואינו סובל ממפגעים כמו צמחים פולשניים וטורפים, שמשתלטים על השטח ולא נותנים לצמחייה ולבעלי החיים המקומיים להתפתח. במקרים רבים המסדרון האקולוגי צמוד לשטח מבונה, יש מעט מאוד מקום לשטח מעבר הראוי לשמו, ונוצר מצב של שטח שמשמש כשטח מעבר, ללא כל חוצץ בינו לבין השטח המבונה הצמוד. ללא כל שטח חוצץ, המסדרון האקולוגי יכול להיפגע מהשפעות העיר והבינוי כמו, זיהום אור ושימוש אנושי מוגבר.

מסדרונות אקולוגיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסדרון האקולוגי הארצי הוא רצף של שטח פתוח לאורך מדינת ישראל אשר מאפשר מעבר של בעלי חיים ומחבר בין בתי גידול. המסדרון האקולוגי של ישראל מורכב משלושה תאי שטח עיקריים:

  1. שטחים פתוחים המוגדרים בתוכנית המתאר הארצית לפיתוח תמ"א 35 (שטחי אש, שטחי שמורת טבע ושטחים פתוחים שלא בשמורות).
  2. יערות נטועים של קרן קיימת לישראל ושטחי חורש ים-תיכוני טבעי הנמצאים בהגדרת יערות בתמ"א 22 (תוכנית מתאר ארצית להסדרת ושמירה על יערות)
  3. שטחים חקלאיים

עד תחילת המאה ה-21 לא עסק שום ארגון שמירת טבע או גוף תכנון בשימור המסדרונות. גורלם השתנה בעקבות דו"ח[1] שפרסמה רשות הטבע והגנים, שניתח את חשיבותם וסימן לראשונה את מיקום המסדרונות הראשיים במפה. ב-2016 קיבלו המסדרונות לראשונה מעמד רשמי, וסומנו גם במפות של (תמ"א 35). עם זאת, מדובר היה בסימון סכמטי בלבד, שלא כלל מסדרונות מקומיים. תוכנית המתאר ההיא לא קבעה גם הנחיות מחייבות לניהול השטחים האלו.

דוגמה לשלוש רצועות רציפות של שטחים פתוחים - מסדרונות אקולוגיים, המאוימות להפוך לצווארי בקבוק בעקבות מצב נתון של יישובים, אזורי תעשייה ותשתיות בשילוב פיתוח מתוכנן המקיפים, נושקים או מבתרים אותם הם הרצועה בהרי ירושלים המחברת את עמק הארזים במערב העיר עם אזור נחל יתלה המערבי יותר, ושמורות טבע נוספות באזור, הרצועה בצפון הנגב בה עובר מסדרון אקולוגי חשוב המחבר את דרום הר חברון עם בקעת באר שבע, סמוך ליישובים הבדואים באזור ובהם מולדה, כסיפה וערוער משום התיישבות בדואית בלתי מוכרת והמסדרון החוצה את דרום השרון, לב "ממלכת החמרה", הנושק לשכונות כפר סבא ומאויים על ידי תוואי של כביש מהיר שיבתר אותו בחלקו הצפוני ותוואי מתוכנן של קו רכבת העתיד לחסום את המסדרון בחלקו הדרומי.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]