מסדר זיהוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסדר זיהוי חי

מסדר זיהויאנגלית אמריקנית: police lineup), (באנגלית בריטית: identity parade) הוא נוהל חקירתי-משטרתי מיוחד שבמהלכו עד, שראה חשוד בנסיבות מפלילות, מנסה לזהות אותו בתוך קבוצה של אנשים שאינם שונים בהרבה ממנו. זיהוי כזה מהווה ראיה לכאורה, כי דברי העד נכונים והחשוד הוא שביצע את העבירה[1]. הנוהל פותח ושוכלל, על מנת להבטיח, ככל האפשר, שלא יבוצע זיהוי שגוי.

בנוסף למסדר הזיהוי התקני, המכונה גם מסדר זיהוי חי, קיימים גם מסדר זיהוי תמונות, מסדר זיהוי מאולתר וזיהוי אקראי.

בנוסף למסדרי זיהוי, שנועדו לזהות חשוד על פי המראה שלו, יש גם מסדרי זיהוי שנועדו לזהות חשוד על פי קולו. קיימים גם מסדרי זיהוי לחפצים או בעלי חיים.

מסדר זיהוי חי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקולים לעריכת מסדר זיהוי חי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היכרות מוקדמת - אם העד הכיר את החשוד, לפני המקרה הפלילי הנחקר, אין תועלת[דרושה הבהרה] במסדר זיהוי.
  • אי הכחשת הימצאות במקום - אם החשוד אינו מכחיש את הימצאותו במקום או בנסיבות המתוארות בהודעת העד, לא תהיה תועלת במסדר הזיהוי.
  • העד לא נחשף למראו של החשוד, חוץ מהמקרה הפלילי - אם תצלום החשוד פורסם באמצעי התקשורת או שהעד נפגש עם החשוד, הערך של עדות המזהה יקטן מאוד, כי לא תהיה ודאות שהזיהוי מתבסס על הזיכרון מהאירוע הפלילי.
  • קיומם של סימני היכר מובהקים שתוארו על ידי העד - קיום הסימנים האלה, שלא יהיו משותפים עם יתר העומדים במסדר, מבטיח את הזיהוי ומייתר את מסדר הזיהוי.
  • הסכמת החשוד - ללא הסכמת החשוד אין אפשרות לערוך מסדר זיהוי חי והסירוב להשתתף במסדר זיהוי יכול לפעול לרעת החשוד בבית המשפט.
  • כושר הראיה של העד ונסיבות שעלולות לפגום בזיכרונו או בעדותו - כושר ראיה ירוד או זיכרון פגום או יכולת שכלית פגומה או הפרעות נפשיות שונות, עלולים לפסול את עדות המזהה מראש, לכן ייתכן שהמאמץ הכרוך בארגון מסדר זיהוי יהיה לשווא.

נוהל עריכת מסדר זיהוי חי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוהל המקובל בישראל, שדומה לנוהל המקובל בארצות אחרות, מחייב קבלת הסכמת החשוד להשתתף במסדר זיהוי. אומנם אפשר, מבחינת החוק, לבצע מסדר זיהוי גם ללא הסכמת החשוד, אך אי נכונות החשוד לשתף פעולה, תבליט אותו לעומת יתר משתתפי המסדר ובכך תיפגע מאוד מהימנות הזיהוי האפשרי.

במהלך הזמן, בתי המשפט קבעו בפסיקותיהם מערכת של כללים שנועדה להבטיח את מהימנות הזיהוי ואלה הכללים העיקריים:

  • במסדר יעמדו לפחות שמונה אנשים, כולל החשוד.
  • הניצבים במסדר לא יהיו שונים באופן בולט מהחשוד בצבע עורם, שיערם, קומתם ותכונות גופניות בולטות אחרות.
  • אם לחשוד יש סימני היכר בולטים, צריך להציב במסדר אנשים הדומים לו בכך.
  • אם יש לחשוד תכונה גופנית בולטת, שלא ניתן להציב במסדר אנשים נוספים בעלי אותה תכונה, צריך לטשטש או להסתיר את התכונה אצל כל משתתפי המסדר.
  • החשוד זכאי לבחור לעצמו את המקום בו יעמוד בתוך שורת הניצבים והוא יכול לשנות את מקומו לפני כל ניסיון זיהוי נוסף, אם מדובר בכמה מזהים.
  • לחשוד זכות לנוכחות עורך דין או נציג אחר מטעמו.
  • מקובל לתת לחשוד או לנציגו אפשרות להציג שאלות לעד המזהה, מיד לאחר הזיהוי.
  • ארגון המסדר צריך להיעשות בצורה שלא תאפשר למזהה לראות את החשוד לפני מסדר הזיהוי.
  • המזהה ימצא בנוכחות איש משטרה מהימן ומנוסה שיובילו אותו למעמד הזיהוי ויבטיח שאף אחד לא רמז למזהה על זהות החשוד, מקומו בשורה או סימן היכר אחר.
  • עורך המסדר ינהל פרוטוקול מפורט של המתרחש והנאמר במסדר הזיהוי.

מסדר זיהוי תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדר זיהוי תמונות נופל בערכו ממסדר זיהוי חי ובנוסף לכך, הצגת תמונתו של חשוד בפני עד, עלולה לגרום לכך שמסדר זיהוי חי, שיערך לאחר מכן, יאבד את ערכו הראיתי, כי העד עלול לזהות בו לא את האיש שראה מבצע את העבירה, אלא את האיש שראה בתמונה. משתמשים במסדר זיהוי תמונות רק כשהחשוד מסרב להשתתף במסדר זיהוי חי או שאינו זמין למסדר זיהוי חי (נמלט או שכתובתו לא ידועה) או שהעד המזהה מסרב, מטעמיו הוא, לקחת חלק במסדר זיהוי חי.

מסדר זיהוי מאולתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצול הזדמנות בה החשוד נמצא בסביבת אנשים הדומים לו חיצונית וכך יתבצע מסדר זיהוי חי (פורמלי) ללא ידיעת החשוד גם אם לא הסכים לו מרצונו, מסדר מסוג זה יכול להיעשות במקום שאינו מיועד למסדר זיהוי, כמו מסדרונות או חדרים ציבוריים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסדר זיהוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבעון קרימינולוגיה משפט פלילי ומשטרה, כרך א', מס' 3, קיץ תשל"ב, עמוד 296