לדלג לתוכן

מסורת הש"ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסורת הש"ס
חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור"
חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור"
מידע כללי
מאת יהושע בועז עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא תלמוד בבלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).

החיבור ותולדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

'מסורת התלמוד', נדפס תחילה כספר בשנת רפ"ג והפניות למקבילות צוינו לפי פרקי התלמוד בלבד. לשם הדפסת התלמוד בוונציה בידי מדפיס התלמוד הנוצרי מארקו יושטיניאן בשנים ש"ו - שי"א ערך הרב יהושע בועז את ההפניות בצורה מדויקת יותר - לפי דפי התלמוד המודפס. ההפניות הן למקבילות במשנה בתלמוד ובתוספתא.

בדפוס באזיליאה שונה שם החיבור למסורת הש"ס, יש הסבורים שהדבר נעשה מחמת הצנזורה הנוצרית[1], ושם זה נותר לחיבור עד היום.

בשנים שלאחר מכן נוספו שתי השלמות גדולות לחיבור זה - האחת בדפוס אמשטרדם בשנים תע"ד - תע"ז, בידי הרב יוסף שמואל מקראקא שהרחיב את מסורת הש"ס לפי שלושה ממה שהיה בה לפני כן[1]. תוספת שנייה שנעשתה בידי הרב ישעיה פיק ברלין נדפסה בדפוס דיהרנפורט בשנים תק"ס - תקס"ד. התוספות החדשות הודפסו בתוך סוגריים מרובעים. כל התוספות הללו נדפסו במהדורות המצויות של התלמוד.

כיום החיבור מודפס בכל מהדורות הש"ס. ההפניה בש"ס וילנא היא לרוב באמצעות כוכבית, כשהמקבילה רשומה בשולים מול הכוכבית, ובדפוסים חדשים רבים ההפניה היא באמצעות אות קטנה, המפנה למדור מסורת הש"ס המופיע בצד העמוד.

בחלק ממהדורות הש"ס החדשות, כגון עוז והדר, ישנן תוספות נוספות לחיבור זה. רבי שבתי זוסמן חיבר את הספר "מאיר נתיב" המרחיב את מסורת הש"ס, וכולל ציונים גם לדברי רש"י ותוספות. חיבור זה הודפס בחלק ממהדורות הש"ס.

שם החיבור היה בעבר "מסורת התלמוד" אך עקב המגבלות הנוצריות על התלמוד הפסיקו להשתמש במילה זו ועברו ל"ש"ס" או "גמרא". בעקבות כך שונה גם שם החיבור ל"מסורת הש"ס". את המילה "מסורת" נראה שיש להגות "מָסוֹרַת"[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דון יהודה לבית גדליה, מסורת התלמוד, שאלוניקי רפ"ג, באתר היברובוקס. המהדורה הראשונה של מסרת הש"ס, שנדפסה כספר בפני עצמו ולא על דפי התלמוד.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 מבוא לתלמוד בבלי מהדורת עוז והדר
  2. ע"פ אתר האקדמיה ללשון העברית ההטייה של מסורה לנסמך היא מָסוֹרַת, שהרי החיבור הוא מסורה על התלמוד, וכמו שהמסורה על המקרא מפנה למקומות מקבילים בהם מופיעה מילה או צירוף מילים מסוים, כך גם המסורה על הש"ס באה לסייע ללומדים ולהפנות אותם למקומות מקבילים בתלמוד על מנת לברר היטב את הסוגיה. כמו כן ר' יהושע בועז מציין: "ועוד נתתי סביב לתלמוד המסורה שנדפס מאז כפי שמסרו הגדולים". הקדמת הרב יהושע בועז לשלטי גיבורים, נדפסה לפני הרי"ף במסכת ברכות. כלומר "הגדולים" העבירו במסורת את הגמרות המקבילות בהם יש לעיין, והרב יהושע בועז הוא רק זה שכתב אותם.