מסיבת ההפתעה של מיקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסיבת ההפתעה של מיקי
Mickey's Surprise Party
פתיח הסרט
פתיח הסרט
בימוי המילטון לוסק
הופק בידי וולט דיסני
מדבבים וולט דיסני
לאונה לדו
קלרנס נאש
ג'ון פורי
מוזיקה אוליבר ולאס
אנימטור אולי ג'ונסטון
קן פטרסון
פרד מור
קלוד סמית'
ג'ון לונסברי
הארווי טומבס
ריילי תומסון
וולט קליי
לין קארפ
צ'ארלס ניקולס
ג'ק ביילי
ארנולד ג'ילספיי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה וולט דיסני הפקות
חברה מפיצה נביסקו
הקרנת בכורה 18 בפברואר 1939[1]
משך הקרנה 5 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קצר, סרט הנפשה, סרט קומדיה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי
דף הסרט ב־IMDb

מסיבת ההפתעה של מיקיאנגלית: Mickey's Surprise Party) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי משנת 1939 שהופק על ידי וולט דיסני הפקות והופץ על ידי נביסקו (אנ'). הסרט, בבימויו של המילטון לוסק, הוא הראשון שהציג את עיצוביהם הנוכחיים של מיקי ומיני מאוס, שנוצרו על ידי האנימטור פרד מור. זהו הסרט הקצר ה-105 בסדרת סרטי "מיקי מאוס" שיצא לאקרנים והשני באותה השנה.[2]

הסרט בולט בהיותו המוצר הראשון של דיסני מכל סוג שהוא שנעשה בחסות חברה. נהוג לחשוב שהוא נחלת הכלל, אך זכויות היוצרים של הסרט חודשו ב-2 במאי 1966.[3] וולט דיסני תיעב את הרעיון של פרסומות ציבוריות, ונמנע עד אז מסיבוכים מסחריים. בפברואר 1939, הסרט הוצג בבכורה בתערוכה GGIE (אנ') באי המטמון שבסן פרנסיסקו כשוולט דיסני עצמו נוכח. הוא הוקרן גם בתערוכה העולמית של ניו יורק, שנפתח רק באפריל. שתי הגרסאות היו זהות פרט לכך שמוצרי נביסקו (עוגיות וקרקרים) שהוצגו בסוף הסרט היו שונים, מראים מוצרים הזמינים בחוף המערבי והמזרחי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני, כדי להפתיע את מיקי, אופה עוגיות כמו שאימו הייתה עושה. עם זאת, כלבת המחמד שלה, פיפי, מפילה בטעות גרעיני פופקורן לתוך הבלילה של העוגה בניסיון לתפוס זבוב טורדני. מיני, שאינה שמה לב למקרה, ממשיכה את הכנת העוגיות עד להכנסתן לתנור.

מיקי ופלוטו מגיעים לביקור והראשון מצלצל בפעמון הדלת. מיני מקבלת את זר הפרחים ממיקי, אך פיפי דוחה את העצם שפלוטו מציעה לה. לרוע המזל, מיני אפתה את העוגיות זמן רב מדי ושרפה אותן. מיקי מריח את העשן ומיני, נזכרת לפתע בעוגיות שלה, רצה למטבח. כשהיא מוציאה אותן מהתנור, גרעיני התירס מתחילים לקפוץ והחבורה מתעמתת בעוגיות הלא צפויות. פלוטו בולע בטעות עוגייה אחת, מה שמוביל לכך שהיא מתפוצצת בבטנו בזמן שמיקי נלחם בשאר עם תרסיס (המלא במים שנלקחו מאקווריום דג הזהב של מיני).

בזמן שמיני מתייפחת על הספה, מיקי מנסה לנחם אותה, ומספר לה שגם אמא שלו הייתה שורפת את העוגיות כל הזמן, מה שגורם לה לבכות עוד יותר חזק. כדי לתמוך במיני, מיקי מקבל מיד רעיון והוא ופלוטו ממהרים החוצה, חוזרים בחיפזון עם חבילת ההפתעה שלהם. כשמיקי מכריז "הפתעה!" מיני קמה מהספה ורואה שמיקי ופלוטו הביאו איתם מגוון מוצרי נביסקו, הכוללים Lorna Doone, אוראו, Social Tea Biscuits, קרקרים בצורת חיות, Ritz Crackers, עוגיות במילוי תאנים (האהובים ביותר על מיקי), וחטיף הכלבים Milk-Bone (שפיפי מקבלת בשמחה מפלוטו ומנשקת אותו). כאות תודה, מיני מנשקת את מיקי על פניו.[4]

דמויות ומדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חטיף הכלבים Milk-Bone נוצר על ידי נביסקו בזמן הפקת הסרט.
  • וולט דיסני שנא את הרעיון של פרסומות ואף נשבע שהוא לא יעשה אחת מאז.
  • קלרנס נאש מדבב את פלוטו בסרט זה, בניגוד לפינטו קולביג או לי מילר שדיבבו אותו קודם.
  • אם כי הסרט מסמן את הופעת הבכורה של העיצוב הנוכחי של מיקי, אשר נמצא בשימוש עד היום, הכפתורים שלו צבועים באפור במקום בלבן.
  • כאשר הסרט הופץ בארצות הברית בקלטות ה-VHS של "The Spirit of Mickey" (ומחוץ לארצות הברית בקלטות של "Minnie's Greatest Hits"), חטיפי נביסקו נערכו באמצעות עריכה דיגיטלית כדי להראות כמיני חטיפים בעלי מראה גנרי ובכך להסיר כל אזכורים של נביסקו מאריזת החטיפים. כמו כן, כל השורות של מיני המתייחסות לשמות המוצרים עברו דיבוב מחודש על ידי ראסי טיילור. עם זאת, רוב גרסאות ה-DVD של הסרט מכילות את הגרסה המקורית הלא ערוכה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. ISBN 978-3-8365-5284-4.
  2. ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 107–109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ "Catalog of copyright entries. Ser.3 pt.12-13 v.20-23 1966-1969 Motion Pictures". Catalog of Copyright Entries.musical Compositions: 57. 1966.
  4. ^ Gabler, Neal (2006). Walt Disney: The Triumph of the American Imagination. p. 406.
  5. ^ Scott, Keith (2022). Cartoon Voices from the Golden Age, 1930-70. BearManor Media. ISBN 979-8-88771-010-5.
  6. ^ Grant, John (1998). Encyclopedia of Walt Disney's Animated Characters (2nd ed.). Hyperion. p. 42. ISBN 978-0786863365.
  7. ^ "Mickey Mouse in Living Color DVD Review". DVD Dizzy. נבדק ב-20 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)