מסילות לשלום אזורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסילת הרכבת המוצעת וחיבורים אפשריים אליה לעומת נתיבי סחר נפוצים כיום

מסילות לשלום כלכלי אזורי היא יוזמה לחיבור סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי לנמל חיפה במסילות רכבת כתחלופה לנתיב הסחר הימי האירופי-ערבי אשר מקיף את חצי האי ערב. היוזמה נוצרה ביוזמתו של ישראל כ"ץ והוצגה לראשונה באפריל 2017.[1] הנתיב הימי הנוכחי עובר דרך מיצר באב אל-מנדב בעל נוכחות חות'ית לחופי תימן, ומיצר הורמוז בעל נוכחות צבאית איראנית כבדה אשר עוינים את הממשל הסעודי ו"הציר הסוני המתון", והתקיפו / איימו בהתקפה על תעבורה/תובלה ממדינות אלו[2][3]. באוגוסט 2018 תרגיל צבאי שערכה איראן במיצר הורמוז המחיש את חשיבות התחלופה[4].

בהקשר הסכסוך הישראלי-ערבי ציין ישראל כץ כי "התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך"[5]. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח ארצות הברית למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אשר "התרשם ממנה עמוקות"[5].בהצגת היוזמה טען כץ כי התוכנית "תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית למדינות ערב לים התיכון. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל דמאם, הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ותעלת סואץ היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-1,600 ק"מ".[5]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית הראשונה של המאה ה-20, הוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית מסילת הרכבת החיג'אזית שחיברה בין אזורים שלעתיד יהיו ישראל, סוריה, ירדן וערב הסעודית, בין היתר על מנת לחזק את השפעתם הפוליטית והכלכלית באזור. התמוטטות האימפריה במלחמת העולם הראשונה אמנם גרמה לניתוק הקווים בערב הסעודית, אך חיברה את המערכת תחת הרכבת המנדטורית למצרים ולבנון. עם הקמת מדינת ישראל הופסקה כל תנועת הרכבות.

עם התחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב ב שנות ה-90 הוצעו כמה מיזמים לחיבור יהודה ושומרון למערך הרכבות הישראלי, וחיבור ישראל למערך רכבות תחילה עם מצרים וירדן, ובשלבים מאוחרים יותר סעודיה ולבנון. מטרת התוכנית הייתה שבסופה מסילת רכבת תחבר בין אירופה ואפריקה. התוכניות עלו מחדש ב-2005[6], אך לא מומשה מעולם.

המונופול שהחזיקה מצרים על הסחר הערבי-אירופי בתעלת סואץ הוביל את ירדן ליצירת נתיב סחר חדש במעבר טורקיה - סוריה - ירדן - מדינות ערב, אך פרוץ מלחמת האזרחים הסורית הובילה לחסימת נתיב זה. כמוצא חלק מהסוחרים עברו לעגינה בנמל חיפה, והעברת הסחורות לגבול ירדן דרך עמק יזרעאל[7]. במסגרת חידוש מסילת העמק, הועברה תנועת המשאיות לירדן ומירדן לרכבת העמק[8], ותוכנן לחבר את המשך המסילה אל ירדן[9]. נתיב סחר זה מהווה הבסיס לתוכנית.

מקטעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילות לשלום אזורי
Head station Pier
נמל חיפה
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קו לג'נין וליהודה ושומרון
Restricted border on track
גבול ישראל - ירדן
Unknown route-map component "hKRZWae"
נהר הירדן
Non-passenger station/depot on track Unknown route-map component "BAHN"
תחנת משא ליד עמאן
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קווים לעיראק ולפנים ירדן
Restricted border on track
גבול ירדן-סעודיה
Non-passenger station/depot on track Unknown route-map component "BAHN"
ריאד
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קווים למדינות המפרץ
Station on track Pier
נמל דמאם
Unknown route-map component "ENDEe"
המפרץ הפרסי


הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לפעול במקטע חיפה-אירביד לצורכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות, ישראל, ערב הסעודית, עומאן, סוריה, עיראק וירדן.

המקטע הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעת הצגת היוזמה הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הנתיב המרכזי יכלול את המקטעים:[10][11]

  • המקטע הישראלי: חיפה - עמק יזרעאל - בית שאן - גשר המלך חוסיין; על בסיס מסילת העמק, דורש הרחבה למסילה לעבר גבול ירדן ובבנית מתקן העמסת סחורות מותאם בנמל חיפה. מיועד להעברת סחורות מן הים התיכון למסילות. ולחצות את ישראל
  • המקטע הירדני: גשר המלך חוסיין - אירביד - זרקא - גבול ירדן-סעודיה; על בסיס נתיב הרכבת החיג'אזית, במרכזו תחנת משא במשולש זרקא - ג'רש - מפרק, תלוי בבניית הקו ותחנת המשא, מיועד לתעבורה והחלפת סחורות לעיראק ופנים ירדן.
  • המקטע הסעודי: גבול ירדן-סעודיה - ריאד; על בסיס קווי חברת הרכבות הסעודית (אנ'), מיועד להעברת סחורות לסעודיה ומדינות המפרץ.

הרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הנתיב בראשי, ייתכנו כמה הרחבות למדינות ולאזורים שכנים, בהן:

  • המקטע הפלסטיני: עמק יזרעאל - מעבר גלבוע - ג'נין; תלוי בבנית הקו ובטיפול בסוגיית בידוק ביטחוני, מיועד לקדם השתלבות פלסטינים בכלכלות ערב. עומד כחלק מהתוכנית המרכזית.
  • מקטע הסחר הסעודי: ריאד - דמאם; על בסיס קווי חברת הרכבות הסעודית, חיבור התוכנית למפרץ הפרסי.
  • מקטעי צפון הלבנט: אירביד- בגדאד ובגדאד-רחבי עיראק ; תלויים בבנייתם וביחסים בין המדינות המעורבות, יתבססו חלקית על נתיבי הרכבות והעיראקיות. יובילו לחיבורועיראק למסילות.
  • מקטעי חצי האי ערב: דמאם - אבו דאבי - מסקט וריאד - מכה; תלויים בבנייתם, יתבססו חלקית על נתיבי הרכבת הסעודית ורכבת איתיחאד (אנ'). יובילו לחיבור איחוד האמירויות ועמאן למסילות.

תוצרי המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיפור הסחר אירופי-ערבי. הצעת אלטרנטיבה מהירה, קצרה, בטוחה וכלכלית לנתיבי בסחר האירופים-ערביים כיום. כדאיות כלכלית לכל המדינות המעורבות בנושא.
  • חיזוק הכלכלה הפלסטינית. חיבור הגדה המערבית למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
  • תמריץ להסדר מדיני. הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם מדיני בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי.
  • חיזוק קשרי ישראל - ערב הסעודית. המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים (מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)"[12]
  • הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני הציר השיעי. נתיב הסחר כיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות. הנתיב החלופי יאפשר את הקטנת הסיכון.
  • חיזוק הקואליציה האנטי-איראנית. חיזוק הקשרים בין ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית לכדי קואליציה נגד "הפצת המהפכה".

בשלבים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים מעכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה גורם חוסם לכל הסכם עתידי עם מדינות ערב, אשר מתנות יחסים דיפלומטיים עם ישראל בהסדר מדיני לסכסוך[12].

התערבות איראנית בעיראק, ביש"ע ובסוריה עלולה למנוע את הרחבת המסילות לאזורים אלו עקב העוינות השוררת בין ישראל וסעודיה למשטר האיראני.

התקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה הוצגה לראשונה באפריל 2017[13].

באוגוסט 2017 הציג ישראל כ"ץ את היוזמה לג'ייסון גרינבלט, שליח ארצות הברית למזרח התיכון[14]

באוקטובר 2018 הציג ישראל כ"ץ את היוזמה לאנגלה מרקל במהלך ישיבת ממשלה משותפת[15] ומאוחר יותר באותו החודש גם לשגריר סין בישראל[16].

בנובמבר 2018 ג'ייסון גרינבלט הביע בפומבי תמיכה ביוזמה[17], לקראת ביקורו של כ"ץ בעומאן בו הציג את היוזמה בפני באי הכנס הבינלאומי IRU במסקט[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  2. ^ הראל, עמוס (29 ביולי 2018). "תקרית ירי בים האדום מחממת עוד יותר את החזית בין ארה"ב לאיראן". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  3. ^ "איראן: "ערוכים לפגוע בייצוא הנפט של שכנינו, אם יוטל עלינו חרם אמריקני" | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  4. ^ "דיווח: איראן פתחה בתרגיל ענק המדמה חסימת מיצרי הורמוז". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2018. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 אייכנר, איתמר (4 במאי 2017). "יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  6. ^ "ועדה תדון בהקמת מסילות רכבת למדינות ערב - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2018. 
  7. ^ "להציל את ירדן ולהרוויח כסף". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 6 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  8. ^ דורי, אורן (9 במרץ 2016). "הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2018. 
  9. ^ תתל 13 / א
  10. ^ פוסט בדף הפייסבוק של ישראל כץ, 24.6.2018
  11. ^ "כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  12. ^ 12.0 12.1 רן דגוני וושינגטון, הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל, Globes (בעברית)
  13. ^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  14. ^ "ישראל כ”ץ Israel Katz on Twitter". Twitter (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2018. 
  15. ^ "כץ בכנס רספ״ן: מקווה שבכל חברת נמל קיימת ייכנס משקיע אסטרטגי". פורט2פורט. בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2018. 
  16. ^ "ישראל כ”ץ Israel Katz on Twitter". Twitter (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2018. 
  17. ^ "Jason D. Greenblatt on Twitter". Twitter (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2018. 
  18. ^ "כץ בביקור בעומאן: "ביטוי לחיזוק מעמדה של ישראל" | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2018.