מסילת הרכבת פטיט סנטור

מסילת הרכבת פטיט סנטור
Ligne de Petite Ceinture

שרטוט מ-1859. מסילת "פטיט סנטור" (בכחול), קווי הרכבות הרדיאליים ותחנות הקצה שלהן (בשחור) וחומת פריז (באדום). כמו כן ניתן לראות במפה שלוחות של הרכבת (בירוק)
מידע כללי
מדינה
עיר	פריז
מפעיל	SNCF
מידע על ההקמה
התחלת בנייה	1852
פתיחת המסילה	1869
סגירת המסילה	1999
מידע על המסילה
אורך המסילה	32 ק"מ
רוחב המסילה	1.435 מטר
מתח חשמלי	חשמול מסילות ברזל במתח ישר של 1500 וולט
מספר התחנות	40
https://petiteceinture.org/

מסילת הרכבת פטיט סנטור (בצרפתית: Ligne de Petite Ceinture) היא מסילת רכבת היסטורית, באורך של 32 ק"מ, שהקיפה את פריז ונבנתה כדי לחבר את המסילות הרדיאליות שהגיעו מרחבי צרפת והסתיימו במרכז פריז. המסילה פעלה מאמצע המאה ה-19 עד שלהי המאה ה-20. כיום המסילה לא בשימוש וחלקים ממסלולה הפכו לפארקים עירוניים.

רקע

במחצית הראשונה של המאה ה-19 חלה התפתחות משמעותיות בפיתוח תשתיות הרכבת הצרפת ובמיוחד בקווים שחיברו את הפריפריה של צרפת לפריז. התפתחות זו אופיינה בחלוקת זיכיונות למספר רב של חברות ללא התניית הבנייה בתיאום בין החברות. כתוצאה מכך נבנו מספר רב של מסילות רדיאליות שהסתיימו בתחנות רכבת במרכז פריז ונוסעים או סחורה שהיו צריכים לעבור ממסילה למסילה עשו זאת דרך הרחובות הצפופים של פריז. בין הקוים האלו ניתן למנות את:

• חברת הרכבות פריז-סן ז'רמן (צר') שהמסילה שלה הסתיימה בתחנת סן לאזאר
• חברת הרכבות המערבית (צר') שהמסילה שלה הסתיימה בתחנת מונפרנאס
• חברת הרכבות פריז-אורליאן (צר') שהמסילה שלה הסתיימה בתחנת אוסטרליץ
• חברת הרכבות הצפונית (צר') שהמסילה שלה הסתיימה בתחנת הרכבת פריז צפון
• חברת פריז-ליון-הים התיכון (צר') שהמסילה שלה הסתיימה בתחנת ליון
• חברת הרכבות המזרחית (צר') שהמסילה שלה הסתיימה בתחנת הרכבת פריז-מזרח

עומס זה, שנוצר על מרכז פריז, הביא להבנה של רשויות פריז וממשלת צרפת שיש צורך לבנות מערכת שתחבר בין הקוים השונים ותייתר את הצורך להגיע עד מרכז פריז. בנוסף נוצר צורך לשרת באנשים, ציוד ונשק את חומת טייר שהקיפה את פריז. המסקנה של הרשויות הייתה לבנות מסילת ברזל שתקיף את פריז ותחבר את המסילות השונות ותשרת את חומת ההגנה.

ההיסטוריה של המסילה

הקמת הקו

בדצמבר 1851 פרסמה ממשלת צרפת על הכוונה לבנות מסילת רכבת הקפית כזו במימון ממשלתי. בעקבות זו חתמה מחלקת העבודות הציבוריות של צרפת על חוזים עם מספר התאגדויות של חברות רכבות כדי לבנות מקטעים של המסילה. העבודה החלה מייד לאחר חתימת החוזים והסליל הכתיבה בניית תשתית של מנהרות, מחפורות וגשרים.

המקטע הראשון של המסילה נפתח לתנועת רכבות בדצמבר 1852 ובהדרגה, עד 1869, נפתחו קטעים נוספים בהתאם להתקדמות העבודה ובהתאם לחתימה על חוזים נוספים. בסופו של דבר נסללה המסילה מסביב לכל פריז, בצידה הפנימי של חומת פריז.

השימוש בקו

תעבורת הנוסעים במסילת הרכבת "פטיט סנטור" (באלפים)

תחילה שימשה המסילה עבור רכבות משא כדי לעקוף את מרכז פריז וב-1862 החלו לנוע עליה גם רכבות נוסעים. גורמים פרטיים שונים ניצלו את פרויקט הסלילה כדי להניח שלוחות רכבת לשכונות מרוחקות ולמפעלים שונים שפעלו לא רחוק מהמסילה (כמו קו (Ligne de Pont-Cardinet à Auteuil – Boulogne)).

בתחילתה הייתה הרכבת שימושית במיוחד עבור פועלים שעבדו בפריפריה של פריז בשירות תוכנית אוסמן להתחדשות פריז.

במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה סייעה רכבת פטיט סנטור להוביל חיילים צרפתים וציוד לחזית כשההערכה היא שכ-800,000 חיילים השתמשו בשירותיה בשנים 1871-1870. היקף השימוש ברכבת לנוסעים ולציוד, בתקופת המלחמה, הוביל להבנה שנדרשת רכבת היקפית נוספת, חיצונית יותר. ב-1877 נחנכה רכבת ה"גרן סנטור" (צר') כ-15 ק"מ מעבר ל"פטיט סנטור" שאיפשרה לצמצם את הובלת הסחורות ברכבת הפנימית לטובת הובלת נוסעים.

שיא השימוש ברכבת נרשם ב-1900, במהלך התערוכה העולמית שנערכה בעיר, אז הסיעה כ-38 מיליון נוסעים. בשנים שלאחר מכן חלה ירידה תלולה בשימוש במסילה זו שנבעה מציוד מיושן, תדירות נמוכה, מרווחים גדולים מדי בין התחנות והתרחבות השימוש באמצעי תחבורה חלופיים כמו המטרו ואוטובוסים. כך בשנים 1900-1890 עשו שימוש במסילה 10% מהנוסעים בפריז בעוד שב-1930 היה משקל הנוסעים בקו כ-1% מכלל הנוסעים.

ביולי 1934 נסגר קו הנוסעים של הרכבת כשבמקביל לסגירה החל לפעול קו אוטובוסים, ששימר את שם המסילה (PC), והסיע נוסעים מסביב לפריז. שירות רכבות המסע המשיך לפעול עד 1999.

בתקופת מלחמת העולם השנייה השמישו הגרמנים את הקו. באוגוסט 1944 תקפו חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית שלוש רכבות גרמניות שחנו על המסילה.

תשתית המסילה

תחנות הרכבת

לאורך 32 הק"מ של המסילה נבנו 40 תחנות רכבת בחלוקה כדלקמן:

• 32 תחנות נוסעים מתוכן שרדו 20 תחנות
• 5 תחנות מטענים מתוכן שרדו שתי תחנות
• 3 תחנות בעלי חיים

חלק מהתחנות ששרדו שופצו ומשמשות קוי רכבת ומטרו פעילים.

• 
  תחנת הרכבת פסה-לה-מואט (צר') המשמשת כיום כמסעדה
• 
  תחנת (צר') שדרות אנרי-מרטן שמשמשת עדיין כתחנת רכבת
• 
  תחנת שדרות פוש (צר') שמשמשת עדיין כתחנת רכבת
• 
  תחנת דה-נווי פורט מאיו (צר') המשמשת עדיין כתחנת רכבת
• 
  תחנת פרייה-לבלואה (צר') המשמשת כתחנת רכבת
• 
  תחנת פון-קרדינה (צר') המשמשת כתחנת רכבת
• 
  תחנת שדרות סן-אוון (צר') המשמשת כמסעדה
• 
  תחנת גשר פלנדר (צר') המשמשת כמסעדה ומועדון ג'ז

גשרים

בסקר שנערך ב-1999 נמנו 61 גשרים לאורך המסילה שנחלקו ל-36 גשרי רכבת עיליים (בהם הרכבת עוברת מעל כביש) ול-25 גשרים תחתיים בהם המסילה עברה מתחת לכביש. סקר נוסף, שנערך ב-2020 הצביע על עוד 19 גשרים ששימשו את המסילה.

• 
  גשר פלדה עילי ברחוב יונקר (צר') בצפון פריז
• 
  גשר פלדה עילי ברחוב קמבריי (צר') בצפון פריז
• 
  גשר אבן עילי כפול קשתות ברחוב דמפייר (צר') בצפון פריז
• 
  גשר פלדה בבזין דה לה וילה (צר') בצפון פריז
• 
  גשר אבן ברחוב קרואה-סן-סימון (צר') במזרח פריז
• 
  גשר אבן ברחוב פיקפוס (צר') בדרום מזרח פריז
• 
  גשר פלדה כפול ברחוב דנואט (צר') בדרום מערב פריז (שימש לתנועה דו סיטרית של רכבות)

הקו כיום

בעקבות הפסקת השימוש במסילה, ב-,1999 וזניחתה נאסר על תושבי פריז להשתמש בשטח המסילה ותשתיתה ולשם כך הוצבו שערים בכל הכניסות למסלול הרכבת וכן ננעלו הכניסות לחלק מהמנהרות. דבר זה הביא להשתלטות צמחיית בר על מסלול הרכבת ועל התחנות כשמחקרים הצביעו על גידול המגוון הביולוגי של הצמחייה ובעלי החיים לאורכו של הקו. כך למשל הפכה אחת ממנהרות המסילה למושבה גדולה של עטלפים.

בקיץ 2007 חתמה עיריית פריז על הסכם עם רשות הרכבות של פריז לרכישת חלק מהמסילה במזרח פריז. בדצמבר 2007 נפתחה במקום טיילת באורך של 1,300 מטר וברוחב 10 מטר לאחר שנוקתה מעשבייה. יחד עם זאת פועלת בעלת הזיכיון על הקו, חברת הרכבות הלאומית של צרפת, לתחזק את תשתית הקו (תחנות, גשרים ומנהרות) כשבמקרים מסוימים אף הורחבו גשרים כדי לענות לצורכי התחבורה של הכבישים החוצים את המסילה.

ב-2015 התכנסה מועצת פריז ואישרה הסכם עם חברת הרכבות הלאומית של צרפת שנקרא "פרוטוקול המסגרת בין העיר פריז לקבוצת SNCF בנוגע לעתיד מסילת הרכבת פטיט סנטור בפריז". הסכם זה מנסה לרצות את שני הצדדים כשמצד אחד הוא מאפשר לעיריית פריז פיתוח טבע עירוני מואץ של מסלול מסילת הרכבת לטובת תושבי פריז כשבמקביל הוסכם שכל פיתוח כזה יהיה זמני ויאפשר לחברת הרכבות לחדש את השימוש במסילה למטרתה המקורית. תוכניות פיתוח אלו מיושמות בהדרגה לאורך השנים.

ב-2019 פורסם שאורך הטיילת שייפתח לציבור עד 2020 צפוי להגיע לשמונה ק"מ.

הרחבת הגישה של הציבור למסלול המסילה הביא ליזמויות מקומיות שמציעות לציבור פעילויות תרבותיות, ספורטיביות ואקולוגיות.

במקרים מסוימים ניצלו מהגרים ופריזאים חסרי בית את השטחים הנטושים כדי להקים בהם מגורים זמניים, דבר שגרם למאבק בין הרשויות לפולשים ולמבצעי פינוי והריסת המבנים המאולתרים.

גלריה

• 
  מנהרה 5 ובה עוברות שתי מסילות
• 
  דוגמה לחפיר של במסילה שקירותיו נתמכות בקשתות ברובע ה-14
• 
  צילום היסטורי של רכבת על מסילת "פטיט סנטור"
• 
  צילום מ-1900 של רכבת במסילת "פטיט סנטור" בתחנת שדרות אורננו
• 
  מנהרה חסומה

לקריאה נוספת

• Pierre-Alain Menant, La Petite Ceinture de Paris et la ligne d'Auteuil, Saint-Jean-des-Mauvrets, Éditions du Petit Pavé, septembre 2017, 176 p. (ISBN 978-2-84712-542-9), p161-165
• Jacques Reda, Marc Soriano (texts), Pierre Pitrou, Bernard Tardien (photographs), 1851-1981: the Petite Ceinture railway of Paris, Pierre Fanlac publisher, 1981
• J. Banaudo, Forgotten Trains volume 4: The State, the North, the Belts, Cabri editions, 1982
• Special issue of the magazine Connaissance du Rail, October 1991 : La Petite Ceinture de Paris, éditions de l'Ormet
• Bruno Carrière, The Saga of the Petite Ceinture, La Vie du Rail editions, 1991, reissued in 2001
• Philippe-Enrico Attal, “ 1934: The end of the Petite Ceinture ”, Historail, no . 23,October 2012, p. 6-25
• Pierre-Alain Menant, The Little Belt of Paris and the Auteuil Line, Petit Pavé editions, 2017
• Jean-Emmanuel Terrier, Samuel Delziani, The Saga of the Petite Ceinture, volume 2, La Vie du Rail editions, 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסילת הרכבת פטיט סנטור בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מסילת הרכבת פטיט סנטור
• מרכז מידע של מסילת "פטיט סנטור", באתר petiteceinture-info.fr (בצרפתית)
• ההיסטוריה של מסילת "פטיט סנטור", באתר techno-science.net
• תכולת מסילת "פטיט סנטור", באתר journals.openedition.org
• מצב מסילת "פטיט סנטור", באתר apur.org, אוקטובר 1999