הרכבת הקלה חיפה–נצרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מסילת חיפה–נצרת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכבת הקלה נצרת - חיפה
מדינה ישראל
עיר חיפה, נצרת, נוף הגליל, שפרעם, קריית אתא, קריית ביאליק, ביר אל-מכסור, ריינה, משהד
מידע על ההקמה
עלות 7 מיליארד שקל
חברה בונה חברת חוצה ישראל, IDOM
התחלת בנייה 2020 (משוער)
פתיחת הקו 2027 (משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו מרכזית המפרץ, חיפה
סיום הקו נצרת
סוג הקו נוסעים
אורך הקו 41 ק"מ
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 2
מספר כלים 32
מספר נוסעים ביום 264,000 נוסעים (מתוכנן)
מספר התחנות 19 (מתוכנן)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרכבת הקלה חיפה - נצרת
Urban station on track
מרכזית המפרץ
Urban station on track
דיין
Urban station on track
קריית אתא
Urban station on track
מרכז תחבורה אתא
Urban station on track
בגין
Urban station on track
גבעת טל
Urban station on track
מחלף סומך
Urban station on track
מחלף גלעם
Urban station on track
שפרעם
Urban stop on track
מחלף יפתח
Urban stop on track
נצרת צפון
Urban stop on track
ריינה
Urban stop on track
הר יונה
Urban stop on track
אלון
Urban stop on track
גלעד
Urban stop on track
הגליל
Urban stop on track
שרת
Urban stop on track
קריית הממשלה נצרת
Urban stop on track
השוק
Urban stop on track
זיאד

רכבת קלה חיפה–נצרת היא רכבת קלה עתידית שתחבר בין חיפה לנצרת ונוף הגליל ותשפר את הנגישות התחבורתית של "גוש נצרת" למפרץ חיפה.[1]

תיאור הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך מסילת הרק"ל הוא 41 ק"מ, כאשר את תוואי המסילה ניתן לחלק לשני מקטעים: קטע פרוורי – ממרכזית המפרץ בחיפה ועד הר יונה בנוף הגליל וקטע עירוני – מהר יונה ועד רח' המוסכים בנצרת.

הקטע הפרברי, באורך של 36 ק"מ, יתחיל במרכזית המפרץ בחיפה, ימשיך במקביל לכביש 22 (כביש עוקף קריות) עד למחלף אתא דרום, משם לאורך כביש 781 ועד מחלף גלעם ויעבור במסלולי כביש 79 ליד שפרעם ומחלף המוביל עד צומת ריינה-משהד, דרך 6400 עד להר יונה בנוף הגליל. לאורך הקטע הפרוורי מתוכננות 11 תחנות, במרחק ממוצע של 4 ק"מ בין אחת לשנייה.

לאורך התוואי הפרברי, צפויות לקום התחנות חדשות הבאות: לב המפרץ, מחלף אתא, מחלף ביאליק, מרכז תחבורה קריית אתא, שד' בגין (קריית ביאליק), שפרעם, ביר אל-מכסור, המוביל, ציפורי, ריינה - משהד והר יונה.

הקטע העירוני, באורך של כ-5 ק"מ יתחיל בתחנת הר יונה בנוף הגליל, יעבור בתוך רחובות הערים נצרת ונוף הגליל, ברובו במרכז הרחוב, כאשר חציית התוואי על ידי כלי רכב והולכי רגל תותר בצמתים ובמקומות שייועדו לכך. לאורך קטע זה מתוכננות 8 תחנות, במרחק של כחצי ק"מ בין אחת לשנייה.

קטע מהמסילה יעבור במרכז כביש 79 בשטח שיועד לכך, במסגרת העבודות לשדרוג הכביש שבוצעו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, על ידי נתיבי ישראל.

הקו מתוכנן לכלול כ־19 תחנות איסוף והורדת נוסעים, חניוני חנה וסע, מתחם דיפו ומרכז בקרה. בקו יפעלו כ־32 קרונות בתדירות כל 4 דקות. תחזית הנוסעים המתוכננת בשעת השיא היא כ־11,000 נוסעים לשעה ומהירות הנסיעה המתוכננת במקטע הבינעירוני תעמוד על כ־100 קמ"ש. לפרויקט נבחרה טכנולוגיית Tram-Train, שכן היא מאפשרת נסיעה במקטעים בינעירוניים ועירוניים כאחד, ללא צורך בהחלפת מערכת הסעה. מערכת ההפעלה המתוכננת של הרק"ל מושתתת על הזנה חשמלית שמקורה בתחמ"שים של חברת חשמל הממוקמים מחוץ לתוכנית ואשר יספקו את החשמל לפעולה.[2]

הפעלת קו הרכבת על מסילה זו לא תבוצע על ידי חברת רכבת ישראל, אלא על ידי יפה נוף וחברות פרטיות נוספות[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון הקו החל בשנת 2006[4], אך התעכב כ-10 שנים עקב מחלוקת על תוואי המסילה[5]. ב-2016 קיבלה חברת כביש חוצה ישראל את האחריות לניהול הפרויקט[6].

ב-21 בפברואר 2017 התוכנית אושרה בוועדה לתשתיות לאומיות, ועברה לאישור הממשלה[7]. אישור הממשלה ניתן ב-7 במאי 2018 וב-12 ביולי 2018 פורסם האישור בילקוט הפרסומים[8].

ב-27 במאי 2018, פרסמה חברת כביש חוצה ישראל מכרז לבחירת חברת ניהול לפרויקט[9][10]. בהמשך פרסמה עוד 2 מכרזים בין לאומיים: מכרז תכנון ומכרז לבקרה הנדסית.

בינואר 2019 הוכרזה חברת "דנה הנדסה בע"מ" כזוכה במכרז לניהול הפרויקט בהיקף של כ־160 מיליון ₪. במסגרת ההצעה תשתלב חברת התשתיות הספרדית IDOM כקבלן משנה בפרויקט. לחברת IDOM הספרדית ניסיון של 60 שנים בתחום התשתיות והיא פועלת ב-125 מדינות ברחבי העולם. מסגרת ניהול הפרויקט יסופקו שרותי ניהול מקיפים לרבות: ניהול התכנון, ניהול הביצוע, פיקוח וניהול איכות, כל זאת עד להפעלה מסחרית של הקו[11].

ב-24 במרץ 2019 פורסם כי קבוצה המורכבת מחברת Ineco הספרדית וחברת "ינון - תכנון, ייעוץ ומחקר בע"מ", זכה במכרז לתכנון הפרויקט.[12]

ב-5 במרץ 2020 פורסם כי הוועדה לתשתיות לאומיות וחברת חוצה ישראל החליטו לקדם תכנון מפורט של התוכנית[13].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי רובינשטיין, הרכבת הקלה חיפה-נצרת: איחור של שנים, תקציב מוכפל ומכרז, באתר ynet, 5 בפברואר 2020
  2. ^ אסנת ניר, 19 תחנות, תדירות של כל 4 דקות - כך תיראה הרכבת הקלה בצפון, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2019
  3. ^ אחיה ראב"ד, יש זוכה במכרז התכנון. קו חיפה-נצרת יופעל ב-2027, באתר ynet, 24 במרץ 2019
  4. ^ רכבת קלה בין מפרץ חיפה לנצרת, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2006
  5. ^ משה ליכטמן, ‏מה יעלה בגורלה של הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת?, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2012
  6. ^ אורן דורי, בחיפה חולמים על רכבות קלות - ומסתפקים במטרונית, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2016
  7. ^ אורן דורי, אושר: רכבת קלה תחבר בין חיפה לנצרת, באתר TheMarker‏, 21 בפברואר 2017
  8. ^ מס' ילקוט פרסומים: 7873. עמוד: 9622
  9. ^ יגאל חי, פורסם מכרז לניהול פרויקט הרכבת הקלה לנצרת, באתר כלבו – חיפה והצפון, 27 במאי 2018
  10. ^ סוניה גורודיסקי, ‏פרויקט הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת יוצא לדרך, באתר גלובס, 27 במאי 2018
  11. ^ ליאור גוטמן, דנה הנדסה תנהל את בניית הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2019
  12. ^ ליאור גוטמן, אינקו הספרדית וינון הישראלית זכו במכרז התכנון לקו הרכבת הקלה חיפה נצרת, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2019
  13. ^ ליאור גוטמן, שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת, גלובס, ‏8 במרץ 2020