מסילת עכו - כרמיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מסילת עכו - כרמיאל
GilonTunnels1.jpg

הכניסה למנהרות גילון, ספטמבר 2015

מאפיינים כלליים
מיקום הגליל
מיקום ההתחלה תחנה תפעולית נעמן, מדרום לעכו
מיקום הסוף כרמיאל
מידע על ההקמה
עלות כ-3.4 מיליארד ש"ח
חברת בנייה נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
שיטת כרייה NATM
תאריך התחלה 2011
תאריך סיום צפוי אפריל 2017
מאפיינים תפעוליים
מנהרות מילוט 18
מסילות רכבת ישראל

פורטל

למידע מקיף על רכבת ישראל -
עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

העבודות בסמוך לכניסה המערבית של מנהרות הכרם (אוגוסט 2012)

מסילת עכו - כרמיאל היא מסילת רכבת בבנייה שתתפצל מקו מסילת החוף מדרום לעכו לעבר כרמיאל, במקביל לכביש 85. ראשיתה בתחנה תפעולית חדשה שתוקם בסמוך לאזור התעשייה עכו דרום (מדרום לשפך נחל נעמן, המסילה לא תעבור בתחנת הרכבת עכו הצפונית יותר), וסיומה בתחנת הרכבת כרמיאל. הקו שאורכו כ-23 קילומטר בשלב הראשון בין עכו לכרמיאל, וצפוי להיחנך ב-2017, יכלול גם את תחנת הרכבת אחיהוד בסמוך לצומת אחיהוד ופארק תעשיות בר-לב. בעתיד מתוכננת הקמת שתי תחנות רכבת נוספות על התוואי סמוך לג'דיידה-מכר ולמג'ד אל-כרום. המהירות המתוכננת לרכבת היא 160 קילומטר לשעה, והתכנון מותאם לקטרי דיזל לצד קטרים חשמליים.

בשנת 2011 החלו העבודות להקמת מסילת רכבת כפולה בתוואי, שכולל זוג מנהרות באורך של כ-4.85 קילומטר, שייקראו מנהרות הכרם, מתחת להר גילון.

ביולי 2016 אושרה תוכנית עקרונית להארכת המסילה מזרחה וצפונה עד לקריית שמונה, ובניית תחנות בסמוך לכפר חנניה (תחנה שתשמש גם את המבקרים בקבר הרשב"י), וראש פינה (שתשרת גם את תושבי צפת וחצור הגלילית). התוואי שאושר מחייב כריית מנהרות מתחת להר מצפה ימים, רמת פשחור ורמת רזים ובנוסף גשר מעל נחל עמוד בתוואי שבין כפר חנניה וראש פינה, בעלות גבוהה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית להקמת המסילה הוכנה על ידי רכבת ישראל במהלך העשור הראשון של המאה ה־21, אך לא קודמה בהיעדר הקצאת תקציב למעט פעולות בהיקף קטן של הפקעת קרקעות ובדיקות מקדימות. הפרויקט ניצב בעבר במרכזם של ויכוחים מתמשכים בין משרדי ממשלה ורשויות אחרות‏[1]. משרד ראש הממשלה, משרד התחבורה, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל[2], כמו גם רכבת ישראל ועיריית כרמיאל, תמכו בהקמת קו רכבת רגילה ("כבדה"), שכן לנגד עינהם ניצב חיבורו של הגליל עם מרכז הארץ ברוח תוכנית "נתיבי ישראל". מנגד, משרד האוצר וחברת יפה נוף גרסו כי יש להקים באזור קו רכבת קלה שעלותו נמוכה יותר ואשר שם את הדגש על חיבורה של כרמיאל עם מטרופולין העיר חיפה. לטענתם קו רכבת קלה שלאורכו תחנות רכבת רבות יותר, ואשר, בין היתר, יכנס לעיר כרמיאל עצמה, ישרת כ-11 מיליון נוסעים בשנה, לעומת 3 מיליון נוסעים בלבד ברכבת רגילה. בנוסף, קו כזה יתחבר לקו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת שהקמתו הופקדה בידי חברת יפה נוף. דעה זו לא נתקבלה והוחלט להקים את הקו כקו רכבת כבדה.

התוכנית קודמה בשנת 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ במסגרת תוכנית "נתיבי ישראל" להאצת הקמתם של כבישים ומסילות רכבת לאורכה ולרוחבה של המדינה, בדגש על הנגב וצפון הארץ, והפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי, והקמתו מבוצעת באמצעות תת"ל 12/2 (והשלמות 12ב' ו־12ג'). המימון לפרויקט אושר ב-24 בפברואר 2010 על ידי ממשלת ישראל, ועם השלמת התכנון הפרויקט יצא לביצוע מיידי. החברה הלאומית לדרכים בישראל קיבלה את האחריות הכללית על הפרויקט, המכרז הראשון לביצוע המסילת פורסם במרץ 2011, והפרויקט עצמו עתיד להסתיים באביב 2017.

תוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט כולל הקמת מסילה כפולה באורך כולל של כ־23 ק"מ, המקבילה כולה לכביש 85, העובר מעט מצפון למסילה. 18.4 ק"מ מהתוואי נסלל כמסילה רגילה (בין עכו לאזור פארק תעשיות בר-לב ובין מג'ד אל כרום לכרמיאל), ו־4.6 ק"מ מהתוואי הם צמד מנהרות גילון, בין שני קטעי המסילה הרגילה, בקטע בו תוואי טופוגרפי תלול אינו מאפשר הקמת מסילה עילית. במקביל לסלילת המסילה מבוצעות עבודות שונות להפרדות מפלסיות בנקודות מפגש עם כבישים, דרכי עפר ודרכים חקלאיות.

התכנון מחבר בין מסילת החוף מדרום למסילת כרמיאל, ואינו כולל חיבור צפונה, דבר שיאפשר נסיעה ישירה מכרמיאל לקריות, חיפה ותל אביב, אך יחייב מעבר בין רכבות בנסיעה בין כרמיאל, עכו ונהריה.

בדיקות מקדימות שבוצעו באזור שבו תוכננה תחנת אחיהוד העלו כי במקום ישנן מערות קבורה יהודיות, ולכן שונה התכנון המקדים (תת"ל 12ב') והוביל להגבהה של תוואי המסילה באזור (כולל הקמת גשר מעט מדרום לצומת אחיהוד), ובניית תחנת אחיהוד כאשר הרציפים מוגבהים בהשוואה למבנה התחנה והסביבה החיצונית. השינויים במפלס המסילה לא פגעו במהירות התכן של המסילה, 160 קמ"ש, ואושרו על ידי אתרא קדישא, אך גרמו לעיכוב בפרויקט, ועלויות גבוהות מהמתוכנן.[3]

בניית המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוואי תוכנן באזור חקלאי, ונדרשו עבורו הפקעות מקרקעין בהיקף של כ־2,000 דונם, שרובם היו בבעלות פרטית, וחלקם הגדול היה בבעלות יורשים רבים. במסגרת ההפקעות הועתקו כ־2,500 עצי זית משטח התוואי.

העבודה על התוואי חולקה למספר מקטעים, וכוללת בנוסף לעבודות הקמת המסילה העתקת תשתיות חשמל ומים, הקמת גשרי רכבת מעל נחל חלזון, נחל נעמן, כביש 70 וכביש 784, הקמת גשר לכביש 4 מעל תוואי הרכבת באזור נחל חלזון וגשר לדרך הכניסה לפארק תעשיות בר-לב, הטיית כביש 85 באזור אחיהוד, בניית תחנות אחיהוד וכרמיאל, חניונים ודרכי גישה לתחנות הרכבת, ומרכזי שליטה ובקרה. עבודות אלו מבוצעות על ידי החברות טר ארמה, דניה סיבוס, אולייניק ונוספות.

החלק הקשה והמסובך ביותר לביצוע הוא מנהרות גילון, בהם נדרשה עבודת חפירה של כ־4.6 ק"מ, דיפון, ועבודות תשתיות רחבות לצורך הקמת מסילה תוך הקפדה על בטיחות. הכריה בוצעה בשיטת NATM שעיקרה ביצוע חפירה תוך שימוש בכלים כבדים ובפיצוצים מבוקרים. עבודות הכרייה בוצעו על ידי ‫‪Gilon Tunnel Builders‬‬, שותפות מיוחדת שהוקמה בין דניה סיבוס ו־CCECC הסינית. עבודות התשתית להקמת המסילה בתוך המנהרה מבוצעות על ידי שיכון ובינוי הישראלית וחברות זרות, וכוללות הקמת מסילת רכבת כבדה על מצע בטון (Slab Track), סוג בניית מסילה המבוצע בישראל לראשונה במנהרות אלו. המנהרות כוללות צמד מנהרות מקבילות המתאימות למסילה בודדת כל אחת, כאשר ביניהם מחברות 18 מנהרות חילוץ, לפינוי הנוסעים בעת שריפה במנהרה אחת אל המנהרה השנייה.

בתכנון המקורי היה הקו אמור להיות מופעל כקו מחושמל, אך בשל עיכוב בפרויקט החשמול הארצי הוחלט על הפעלה באמצעות רכבות דיזל, כאשר מפוחים יופעלו במנהרה לצורך פינוי עשן הקטר לאחר מעבר רכבת.

באפריל 2015 הונחו פסי רכבת ראשונים בתוואי המסילה, בקטע בין ג'דיידה-מכר לעכו[4]. באותה עת הוערך שהפרויקט צפוי להסתיים באפריל 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסילת עכו - כרמיאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידן יוסף, חשיפה: מחדל הרכבת לגליל, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 30 במאי 2010
  2. ^ גלית פרי, השר שלום בכרמיאל: רק רכבת כבדה, באתר mynet‏, 10 בנובמבר 2009
  3. ^ שחר הזלקורן, מה יעכב את קו הרכבת בצפון? קברים יהודיים, באתר ynet, 20 בפברואר 2010
  4. ^ אחיה ראב"ד, קו הרכבת עכו-כרמיאל: מניחים פסים ראשונים, באתר ynet, 29 באפריל 2015