מסילת ראשון לציון – מודיעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסילת ראשון לציון - מודיעין
רכבת שורק או מסילת 431
מדינה ישראל
עיר ראשון לציון, רמלה, מודיעין-מכבים-רעות
מפעיל רכבת ישראל IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg
מידע על ההקמה
פתיחת הקו משוער: במהלך שנות ה-20 של המאה ה-21
מידע על הקו
סוג הקו נוסעים
אורך הקו 30 ק"מ
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 5
רשימת התחנות
משה דיין, תחנת הראשונים, מעוין שורק, מודיעין מרכז, פאתי מודיעין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מסילת ראשון לציון – מודיעין (או רכבת שורק או מסילת 431) היא מסילת רכבת עתידית של רכבת ישראל, שתחבר בין ראשון לציון למודיעין. חיבור זה יאפשר גישה ישירה לקו הרכבת המהיר לירושלים ולמודיעין מהפרברים הדרומיים של תל אביב ומערים כגון רחובות ואשדוד ללא צורך בנסיעה לתל אביב והחלפת רכבת לכיוון ירושלים או מודיעין.

בכך יתאפשר גם חיבור מסילתי ישיר בין קו אשדוד – רחובות – באר יעקב למודיעין-מכבים-רעות ולירושלים. חיבור ראשון לציון מערב עם הראשונים יאפשר גם מסלול רכבת מעגלי בדרום המטרופולין – תל אביב-חולון-בת ים-ראשון לציון-לוד, ולתל אביב בחזרה, עם אפשרות למעבר בנתב"ג.

תיאור המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח המנהרה שעתידה לחבר את תחנת ראשון מערב למסילת ראשון לציון - מודיעין
מסילת ראשון לציון - מודיעין
Head station
מודיעין מרכז
Station on track
פאתי מודיעין
Unknown route-map component "eABZg+l"
אל תחנת האומה
Unknown route-map component "ABZgr"
אל תחנות בן-גוריון, תל אביב
Unknown route-map component "eBHF"
רמלה דרום
Unknown route-map component "ABZg+r"
אל תחנות באר יעקב, לוד, תל אביב
Station on track
ראשון לציון - הראשונים
Unknown route-map component "eBHF"
ראשון לציון - מעוין שורק
End station
ראשון לציון - משה דיין
מפת קווי רכבת ישראל

התוכנית המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי המסילה היה אמור להתחיל באזור תחנת ראשון לציון – משה דיין, להמשיך דרך מנהרה שתעבור מתחת לנתיבי איילון ופתחה נמצא מעט דרומית לתחנת ראשון לציון מערב, אחר כך דרך רצועה שהושארה למעבר מסילת רכבת לאורך שדרות יצחק רבין בראשון לציון, לעבור דרך תחנה חדשה שתוקם ליד המכללה למנהל, תחנת "תחנת שער ראשון" שתוקם מול התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון, משם המסילה הייתה אמורה הייתה לעבור דרך מחלף גן רווה ומחלף עין הקורא עד לתחנת הראשונים. מתחנת הראשונים המסילה תעבור בין נתיבי כביש 431 דרך תחנת הרכבת רמלה דרום העתידית, עד שתתחבר למסילה למודיעין ותתפצל לקו הרכבת המהיר לירושלים באזור מחלף ענבה.

תוכנית החיבור בין תחנת ראשון לציון – משה דיין לתחנת ראשונים אושרה בתוכנית מתאר ארצית, אולם יישומה בעייתי עקב עלותה הגבוהה ומורכבות מעבר מסילת הרכבת באזור מחלף גן רווה, שם לא נעשתה הכנה עבור התוכנית.

התוואי החלופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2014 הודיע שר התחבורה ישראל כץ כי משרדו והנהלת רכבת ישראל יבחנו חלופה לתוכנית המקורית עקב התנגדות ראש עיריית ראשון לציון דב צור לתוואי שאושר, כך שהמסילה העתידית לא תעבור דרך שכונות המגורים במערב ראשון-לציון.[1]

בפברואר 2016 הקציב משרד התחבורה תקציב מיוחד לפרויקט זה בין שאר פרויקטים נוספים ברכבת ישראל.[2]

ב-21 בפברואר 2017 פירסמה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה-מרכז את התוכנית להפקדה. בתוכנית הזאת שונה התוואי, התוואי המוצע לאורך של כ-6.5 ק"מ יחבר בין שתי תחנות רכבת קיימות; ראשונים ומשה דיין. דרך תחנת רכבת חדשה - "מעוין שורק". כלומר, התבטל התווי העובר לאורך רחוב רבין בראשון לציון והתבטלו שתי התחנות המתוכננות ליד התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון וליד המכללה למינהל.[3]

תכנון המסילה נמצא בשלבי תכנון מתקדם של קבוצת ד.א.ל והוא חלק מתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל.

ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה רכבת ישראל שני מכרזים המתייחסים לשני קטעי מסילה. הקטע הראשון שבין תחנת ראשל"צ הראשונים לתחנה המתוכננת ברמלה דרום, הקטע כולל מסילות חדשות באורך 5.5 ק"מ, שני גשרי רכבת, מנהרה ומבנה שליטה ובקרה. הקטע השני שבין רמלה דרום למחלף נשרים, הכולל מסילות חדשות באורך של 4.5 ק"מ, וארבעה גשרי רכבת.

אורכו הכולל של תוואי המסילה בפרויקט, אשר צפויה להיות חשמלית, הוא כ-30 ק"מ. במסגרת הפרויקט, מתוכנן להיבנות הגשר הארוך ביותר בארץ, 3.5 ק"מ אורכו, אשר ייבנה במקביל לכביש 431, בין מחלף קריית ראשון בואכה לתחנת ראשונים, וכן שלוש מנהרות בעומק של 20 מטרים מתחת לאדמה, מתחת לכביש 20, באזור מחלף מבוא איילון ובאזור רמלה דרום. אחת המנהרות תהיה באורך 450 מטרים, ועוד אחת באורך 250 מטרים.

הצפי לסיום הפרויקט הוא שנת 2025[4].

ב-3 בפברואר 2019 פורסם כי עלות המסילה המשוערת היא 1.565 מיליארד שקלים והפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2024.[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרכבת הכבדה לא תעבור בין השכונות המערביות בעיר, יניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון, באתר עיריית ראשון לציון
  2. ^ רכבת ישראל בתנופת פיתוח באתר משרד התחבורה.
  3. ^ תוכנית מפורטת מסילת משה דיין - ראשונים באתר מנהל התכנון.
  4. ^ הרכבת מדווחת על שני מכרזי תשתית, רועי רובינשטיין
  5. ^ משרד ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה מפרסם את ספר "תשתית לצמיחה לשנת 2019", https://www.gov.il/he, ‏3 בפברואר 2019 (בעברית)