מסכת חגיגה
מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים. הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן החגיגה אותו מקריבים בשלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ומכאן שמה.
חלקה הראשון של המסכת הראשון עוסק בדינים המיוחדים למצוות הראייה בזמן העלייה לרגל לבית המקדש, והקורבנות שחייב כל יחיד להביא בעלייתו לרגל: (עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה). חלקה השני של המסכת מדבר על דיני טומאה וטהרה (הואיל ועל-פי התורה יש להיטהר בשלוש הרגלים לצורך הבאת הקרבנות).
הפרק שני שבתלמוד בבלי על המסכת כולל מדרשים רבים בענייני בריאת העולם, מעשה מרכבה ושבעת הרקיעים.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 26 דפים. היות שהתלמוד שבמסכת זו הוא קצר וקל יחסית – אך מצד שני גם לא הקצר ביותר – רבים נוהגים (בעיקר חרדים) ללמוד את רובו לפני בר המצווה שלהם ולסיים אותו בבר מצווה, ואז לחגוג במהלך בר המצווה את חגיגת סיום המסכת.[דרוש מקור]
תוכן עניינים
מיקומה של המסכת בסדר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון במועדים, חובותיהם וכל העניינים הקשורים להם הגיע תור מסכת חגיגה שענינה המרכזי הוא חובת העלייה לרגל בשלושת הרגלים. והטעם שמסכת זו סודרה אחרונה בסדר מועד הוא מכיוון שמצוות עלייה לרגל היא מצווה המוטלת על הזכרים בלבד, כמו שכתוב בתורה "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה"[1] וחז"ל דרשו את המילה זְכוּרְךָ במובן של זכר - גבר.
פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הַכֹּל חַיָּבִין (שמונה משניות[2]) – עוסק בדיני מצוות עלייה לרגל ובגדרי השונים – מי הוא המחויב, מי הוא הפטור ובאיזה אופן עולה. סוף הפרק עוסק בכללי הלכות והיחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה בהלכות שונות.
- אֵין דּוֹרְשִׁין (שבע משניות) – עוסק בהרחבה במעשה בראשית ומעשה מרכבה וכן באגדתות על תנאים שעסקו בסתרי תורה ("ארבעה נכנסו לפרדס", ועוד). סוף הפרק עוסק בדיני סמיכה.
- חֹמֶר בַּקֹדֶשׁ (שמונה משניות) – עוסק בהבדלים בין קודש לתרומה.
בסה"כ במסכת 23 משניות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביה הכהן, לפני ה' יראה: עיונים במסכת חגיגה, הוצאת משלבים, תשע"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות • פאה • דמאי • כלאיים • שביעית • תרומות • מעשרות • מעשר שני • חלה • ערלה • ביכורים |  |
| סדר מועד | שבת • עירובין • פסחים • שקלים • יומא • סוכה • ביצה • ראש השנה • תענית • מגילה • מועד קטן • חגיגה | |
| סדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
| סדר נזיקין | בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות • שבועות • עדיות • עבודה זרה • אבות • הוריות | |
| סדר קדשים | זבחים • מנחות • חולין • בכורות • ערכין • תמורה • כריתות • מעילה • תמיד • מידות • קינים | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
