מסכת חגיגה
מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים. הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן החגיגה אותו מקריבים בשלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ומכאן שמה.
חלקה הראשון של המסכת עוסק בדינים המיוחדים למצוות הראייה בזמן העלייה לרגל לבית המקדש, והקורבנות שחייב כל יחיד להביא בעלייתו לרגל: עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. נושא חלקה השני של המסכת הוא דיני טומאה וטהרה (הואיל ועל-פי התורה יש להיטהר בשלוש הרגלים לצורך הבאת הקרבנות).
הפרק השני בתלמוד הבבלי על המסכת כולל מדרשים רבים בענייני בריאת העולם, מעשה מרכבה ושבעת הרקיעים.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 26 דפים. היות שהתלמוד שבמסכת זו הוא קצר וקל יחסית – אך מצד שני גם לא הקצר ביותר – רבים נוהגים (בעיקר חרדים) ללמוד את רובו לפני בר המצווה שלהם ולסיים אותו בבר מצווה, ואז לחגוג במהלך בר המצווה את חגיגת סיום המסכת.[דרוש מקור]
מיקומה של המסכת בסדר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון במועדים, חובותיהם וכל העניינים הקשורים להם הגיע תור מסכת חגיגה שענינה המרכזי הוא חובת העלייה לרגל בשלושת הרגלים. והטעם שמסכת זו סודרה אחרונה בסדר מועד הוא מכיוון שמצוות עלייה לרגל היא מצווה המוטלת על הזכרים בלבד, כמו שכתוב בתורה "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'"[1] וחז"ל דרשו את המילה זְכוּרְךָ במובן של זכר - גבר.[2]
אגדה על המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר מנורת המאור מובא סיפור אודות חכם שלמד כל ימיו מסכת חגיגה:
מעשה בחסיד אחד שהיה מתייחד במקום אחד והיה למד בו במסכת חגיגה, והיה מהפך בה ומהדרה כמה פעמים עד שלימד אות ההיטב שגורה בפיו. ולא היה יודע מסכת אחרת מן התלמוד. והיה שוגה בה כל ימיו. כיון שנפטר מן העולם היה בביתו לבדו ולא היה שום אדם יודע פטירתו. באתה דמות אשה אחת ועמדה עליו והרימה קולה בבכי ומספד. נתרבה אנחתה וצעקתה עד שנתקבצו ההמון ותאמר להם ספדו להחסיד הזה וקברוהו וכבדו את ארונו ותזכו לחיי העולם הבא שזה כבדני כל ימיו ולא הייתי עזובה ולא שכוחה. מיד נתקבצו כל הנשים וישבו עמה ועשו עליו מספד גדול ועצום. והאנשים נתעסקו בתכריכו וכל צרכי קבורתו וקברו אותו בכבוד גדול. ואותה אשה בוכה וצועקת אמרו לה מה שמך, אמרה להם חגיגה שמי. כיון שנקבר אותו חסיד נעלמה אותה אשה מן העין. מיד ידעו שמסכת חגיגה הייתה שנראית בצורת אשה ובאתה בשעת פטירתו לספוד לו ולבכותו ולקוברו בכבוד על שהיה שונה אותה תמיד ושוקד לילמד בה.
— מנורת המאור, נר ג, כלל ח, חלק ג, פרק ה[3]
פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הַכֹּל חַיָּבִין (שמונה משניות[4]) – עוסק בדיני מצוות עלייה לרגל ובגדריה השונים – מי הוא המחויב, מי הוא הפטור ובאיזה אופן עולה לרגל. סוף הפרק עוסק בכללי הלכות וביחס שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה בהלכות שונות.
- אֵין דּוֹרְשִׁין (שבע משניות) – עוסק בהרחבה במעשה בראשית ומעשה מרכבה וכן באגדתות על תנאים שעסקו בסתרי תורה ("ארבעה נכנסו לפרדס", ועוד). סוף הפרק עוסק בדיני סמיכה.
- חֹמֶר בַּקֹדֶשׁ (שמונה משניות) – עוסק בהבדלים בין קודש לתרומה.
בסה"כ במסכת 23 משניות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: 
ציטוטים בוויקיציטוט: 
טקסט בוויקיטקסט: 
משנה מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת חגיגה, תלמוד בבלי, מינכן, מאה 13, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ד', עמוד א'
- ^ האגדה הולחנה בידי אהרן רזאל בשירו חגיגה.
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות (ב · י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) |  |
| סדר מועד | שבת (ב · י) • עירובין (ב · י) • פסחים (ב · י) • שקלים (י) • יומא (ב · י) • סוכה (ב · י) • ביצה (ב · י) • ראש השנה (ב · י) • תענית (ב · י) • מגילה (ב · י) • מועד קטן (ב · י) • חגיגה (ב · י) | |
| סדר נשים | יבמות (ב · י) • כתובות (ב · י) • נדרים (ב · י) • נזיר (ב · י) • סוטה (ב · י) • גיטין (ב · י) • קידושין (ב · י) | |
| סדר נזיקין | מסכת נזיקין (בבא קמא (ב · י) • בבא מציעא (ב · י) • בבא בתרא (ב · י)) • סנהדרין (ב · י) • מכות (ב · י) • שבועות (ב · י) • עדיות • עבודה זרה (ב · י) • אבות • הוריות (ב · י) | |
| סדר קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב · י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי • י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
