מסכת יבמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הטקסט המקראי

"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל"

ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים ה'-ו'
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ[1] לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה[2]
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו. ט וַיֹּאמֶר מִי אָתּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה."[3]

מַסֶּכֶת יְבָמוֹת היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בכינוי ענ"י שהן: עירובין, נידה, ויבמות, הנחשבות למסכתות הקשות ללימוד ולהבנה שבתלמוד הבבלי. הסיבה שמסכת זו נחשבת קשה היא מפני שכדי להבינה יש צורך לתפוש מבנים מורכבים של שושלות משפחתיות.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 121 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה מסכת זו פותחת את סדר נשים מפני שבניגוד לנישואין רגילים, ייבום הוא עניין הנכפה על האדם, וכאשר נפטר אחיו בלא בנים, אין הוא יכול לפטור עצמו בלא כלום וחייב לייבם או לחלוץ. לכן פתחו במסכת זו ולא במסכת כתובות שהיא עניין התלוי ברצונו של האדם.

הסבר נוסף הוא שהמסכתות בכל סדר מסודרות לפי מספר הפרקים שבהן, ובמסכת יבמות יש 16 פרקים - המספר הגדול ביותר של פרקים בסדר נשים.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פוטרות צרותיהן (ארבע משניות [4]) - מניין הנשים שאם היו נשואות לאחיו שמת בלא בנים, אין דין ייבום חל עליהן או על שאר נשי אחיו המת.
  2. כֵּיצַד אשת אחיו שלא היה בעולמו (עשר משניות) - המשך של הנושא מהפרק הקודם, פירוט סוגים שונים של יבמות ודיניהן, ספקות שנולדים בדיני ייבום ואיסור נישואין מחמת חשד זנות.
  3. אַרְבָּעָה אַחִין (עשר משניות) - דיני יבמה שיש לה קשר עם כמה יבמים וספק קידושין וגירושין.
  4. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ (שלוש עשרה משניות) - חליצה בטעות, דיני נכסי האח המת, איסור קרובות החלוצה על החולץ, דיני המתנת נשים לפני שינשאו שנית והגדרת ממזר.
  5. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אומר (שש משניות) - דיני מאמר חכמים וגט, וכיצד הם מועילים ביבמה.
  6. הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (שש משניות) - דיני ביאת היבם על יבימתו וכיצד היא נקנית, דיני העראה בשאר נשים, דיני יבמות של כהן וכהן גדול ודיני מצוות פרו ורבו.
  7. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל (שש משניות) - דיני אכילת אשת כהן ועבדיה בתרומה.
  8. הֶעָרֵל וכל הטמאים (שש משניות) - דיני סריס, פצוע דכא, כרות שפכה, טומטום ואנדרוגינוס לעניין נישואין ולעניין אכילת תרומה.
  9. יֵשׁ מֻתָּרוֹת לבעליהן (שש משניות) - דיני נשים האסורות על הבעל או היבם לעניין ייבום, כתובה ואכילת תרומה.
  10. הָאִשָּׁה שהלך בעלה למדינת הים (תשע משניות) - דיני אשה שנישאה אחר ששמעה שמת בעלה ונמצא חי, ודינים נוספים לעניין טעות של עדים על אדם שמת.
  11. נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה (שבע משניות) - איסורי ביאה ודיני וולד שלא יודעים בן מי הוא.
  12. מִצְוַת חֲלִיצָה בשלושה דיינין (שש משניות) - דיני ופרטי פעולת החליצה.
  13. בֵּית שַׂמַּאי אומרים (שלוש עשרה משניות) - דיני מיאון, דיני הנשוי לקטנה או לחרשת ודיני יבמה שאינה רוצה להתייבם מסיבות שונות.
  14. חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פקחת (תשע משניות) - דיני חרש וחרשת לעניין נישואין, גירושין וייבום.
  15. הָאִשָּׁה שהלכה (עשר משניות) - דיני נאמנות האשה לומר שמת בעלה.
  16. הָאִשָּׁה שהלך בעלה וצרתה (שבע משניות) - דיני אשה שמת בעלה בחוץ לארץ אם חוששים שחייבת ייבום ודיני עדות על אדם שמת.

בסך הכל יש במסכת 128 משניות.

פירושים למסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הפירושים הרגילים למסכתות הש"ס (כגון רש"י ותוספות, או אף פירושים בני דורנו כגון תלמוד שטיינזלץ של הרב עדין אבן ישראל, ארטסקרול או מתיבתא), למסכת יבמות יצאו פירושים חדשים שנועדו להבהיר את הסוגיות העמומות בעיקר על ידי ציורים ותרשימים.

  • תלמ"י ש"י הוא ספר המסביר את המבנים המשפחתיים במסכת יבמות ("תלמי שי" הן ראשי תבות של: תרשימים למסכת יבמות (מאת) שווה יצחק).
  • מראה יבמות ספר המסביר את המבנים המשפחתיים, ועוד סוגיות במסכת בעזרת תרשימים. עורך: רפאל שלמה טוביה וולף.
  • המאור המבואר פירוש על פרקי המסכת הראשונים. יוצא לאור על ידי מאורות הדף היומי.

על גיליון הדף של מהדורת וילנא, נדפסו במסכת זו שני פירושים ייחודיים מבעלי התוספות: "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ח'
  2. ^ פרק ל"ח, פסוק כ"ה
  3. ^ מגילת רות, פרק ג', פסוקים ח'-ט'
  4. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.