מסמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסמיה (יישוב לשעבר)
المسمية الكبيرة
אין תמונה חופשית
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז עזה
נפה נפת עזה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני המאה ה-16
שטח 27,165[1] דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה 9 ביולי 1948
יישובים יורשים ינון, כפר הרי"ף, חצב, תלמי יחיאל, בני עיש, בני ראם, שערי אברהם, ברורים ואחווה
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 3,050[1] (1945)
קואורדינטות 31°45′27″N 34°47′05″E / 31.7575°N 34.78472222°E / 31.7575; 34.78472222 קואורדינטות: 31°45′27″N 34°47′05″E / 31.7575°N 34.78472222°E / 31.7575; 34.78472222 
אזור זמן UTC +2

מַסְמִיָּה או אל-מסמיה (ערבית:المسمية) היה יישוב ערבי באזור השפלה, ליד גדרה של היום. תושביו היו חורנים, ועדות לקיומו מצויה כבר בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19.[2]

היישוב מסמיה היה מחולק לשני יישובים:

  • מסמיה אל-כבירה (المسمية الكبيرة; מסמיה הגדולה) - בשנת 1945 היה שטח אדמותיו 20,687 דונם טורקי מתוכם 229 בבעלות יהודית ומספר תושביו 2,520.[1]
  • חורניה, שנודע גם בשמו מסמיה אל-זעירה (المسمية الصغيرة; מסמיה הקטנה) - בשנת 1945 שטח אדמותיו היה 6,478 דונם טורקי ומספר תושביו היה 530.[1] הוקם ככל הנראה בסוף המאה ה-19 עקב סכסוך בכפר הסמוך.[2]

מסמיה היה נחשב לכפר ידידותי ליהודים. אולם במחצית השנייה של 1938, במהלך המרד הערבי הגדול, המצב השתנה ולאחר חבלות רבות לציוד הגיע לשיא כאשר תקפו חלק מתושבי הכפר בסיוע תושבי כפרים נוספים בסביבה עובדי חברת חשמל ונוטרים יהודיים במה שנודע כקרב צומת מסמיה[3]. בעקבות האירוע הרסו הבריטים מספר בתים בכפר[4].

במהלך מבצע אנ-פאר במלחמת העצמאות נכבשו היישובים ביולי 1948 בידי חטיבת גבעתי ותושביהם נמלטו.

על אדמות שני היישובים נבנו היישובים ינון, כפר הרי"ף, חצב, תלמי יחיאל, בני עיש, בני ראם, שערי אברהם, ברורים ואחווה. בכפר עצמו התיישבו במאי 1950 עולים מיהדות תימן שהתארגנו במסגרת תנועת פועלי אגודת ישראל[5]. התיישבות זאת התפתחה להיות מעברת מסמיה, או בשמה הרשמי מעברת "משמיע שלום". רוב תושביו עברו להתגורר בבני עי"ש בתחילת 1958, אולם היו כמה משפחות שנשארו בכפר גם לאחר מכן[6].

שמו של היישוב הערבי נשתמר בכינויו הלא-רשמי של הצומת הנמצא במקום - צומת מסמיה. שמו הרשמי של הצומת הוא צומת ראם, על שם האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר, שעל שמו נקרא גם מושב בני ראם הסמוך.

מבני בתי הספר לבנים ולבנות של מסמיה אל כבירה נותרו על תילם עד ימינו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסמיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ 2.0 2.1 גד גילבר, מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של ערביי ארץ ישראל 1870-1948, מתוך תהליכים בהיסטוריה הדמוגרפית של ארץ ישראל בעת החדשה: 1840-1948 - מבוא ומאמרים שהוגשו לכנס בנושא: 'ארץ ישראל 1840-1948, אוכלוסייה והגירה', קתדרה 45, עמודים 22-23, ספטמבר 1987. ראו קישורים חיצוניים
  3. ^ יהודה הגדרתי, מסמיה הגדולה בדרום - בשלוותה ובהתפרעותה, הבוקר, 20 בספטמבר 1938
  4. ^ נהרסו בתים, הצופה, 18 בספטמבר 1938
  5. ^ תימנים חברי פא"י עולים לכפר מסמיה העתיקה, שערים, 25 במאי 1950
  6. ^ עזרא ינוב, שלושת הקיוסקים בצומת מסמיה, מעריב, 24 בנובמבר 1960
Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.