מסמכי האנטי-פדרליסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
We The People.jpg
מסמכים מכוננים
של ארצות הברית
אמנת המייפלאוור (1620)
הכרזת העצמאות (1776)
תקנון הקונפדרציה (1781)
חוקת ארצות הברית (1787)
מגילת הזכויות (1789)
תקנון הקונפדרציה, המסמך המכונן אשר קדם לחוקת ארצות הברית ונוסח על פי עקרונות אנטי פדרליסטים.

מסמכי האנטי-פדרליסטאנגלית: The Anti-Federalist Papers), הם אוסף של מאמרים שנכתבו על ידי המתנגדים לאישור חוקת ארצות הברית בשנים 1787–1788. המאמרים נכתבו כתגובת נגד למאמרי הפרדרליסט שבאו לשכנע ולהסביר את יתרונות החוקה על פני תקנון הקונפדרציה. ימים לאחר הטיוטה הסופית של חוקת ארצות הברית החל על גבי דפי העיתונים הוויכוח על החוקה החדשה. בצד אחד תומכי הממשל המרכזי החזק הפדרלי שבקשו לשכנע את המדינות לאשר את החוקה באמצעות מסמכי הפדרליסט ובצד השני האופוזיציה, מתנגדי החוקה והממשל המרכזי החזק. מסמכי הפדרליסט השפיעו והחוקה אושרה, אבל השפעת מסמכי האנטי-פדרליסט ניכרת עד היום במגילת הזכויות שהיא עשרת התיקונים הראשונים לחוקה. עד כה לא תורגמו המסמכים לעברית.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1777 תוך כדי מלחמת העצמאות של ארצות הברית (באנגלית: American Revolutionary War) הוקמה הקונפדרציה של 13 המדינות על בסיס תקנון הקונפדרציה (באנגלית: The Articles of the Confederation) המסמך להגנת החירות והריבונות של המדינות, שהבטיח לכל מדינה "ריבונות, חירות ועצמאות".[1] ניסיון החיים תחת שלטון מרכזי מרוחק של מלך אנגליה הביא לחשש מפני ממשל מרכזי מרוחק שבוודאי לא יראה את הצרכים וההעדפות המקומיות. לכן הייתה העדפה של ממשל קרוב תחת פסק דין של הבוחר והייתה הסכמה למסגרת משותפת לייצוג של המדינות בענייני חוץ מלחמה ושלום. הסמכויות של המלך הבריטי הועברו למדינות וכך נשמרה ריבונות המדינות. השלטון המרכזי שהוקם היה חלש ולא יכול היה לכפות את מרותו על המדינות דבר שהביא לכאוס.[2] במשך חודשים התנהל ויכוח לגבי צורת הממשל הרצויה בין תומכי השלטון המקומי של המדינות לבין התומכים בממשל מרכזי חזק. הבעיות הכלכליות והפוליטיות יצרו מצב בלתי נסבל למדינות ולאזרחים שלה בעיקר לחקלאים עד שבפברואר 1787 יצאה קריאה למדינות לקיים ועידה בפילדלפיה לתיקון תקנון הקונפדרציה. 12 מדינות שלחו נציגים לוועידה שבטלה את התקנון והכינה את החוקה של ארצות הברית (באנגלית: United States Constitution). בגלל אילוצים כלכליים ומדיניים, הנציגים שהיו ברובם שמרנים יצרו חוק יסוד חדש שהמדינות צריכות היו לאשר. מאחר שבבתי המחוקקים של המדינות היו תומכי הקונפדרציה, נתבקשו המדינות לבחור נציגים אד-הוק לאישור החוקה החדשה יחד עם שינוי הרוב הנדרש לאישור מרוב קולות לרוב של 9 מתוך 13 המדינות. כדי לגייס את תמיכת המדינות לאמץ את החוקה ולאשר אותה נכתבה סדרת מאמרים על ידי תומכי הממשל הפדרלי והחוקה (המילטון, מדיסון, ג'ון ג'יי) שהסבירו את הרקע והיתרונות של שינוי שיטת הממשל. בסדרת המאמרים מסמכי הפדרליסט שבהם נרשמו המחשבות הכוונות והגישות הפוליטיות הכלכליות והחברתיות. מסמכים אלו נחשבו ונחשבים עד היום לחזון האבות המיסדים. מול תומכי החוקה הללו עמדה אופוזיציה של מתנגדי החוקה ומתנגדים לממשל מרכזי חזק אלו הם האבות המייסדים האחרים, האנטי-פדרליסטים. כדי לגייס תומכים לעמדתם הנגדית כתבו מאמרי נגד מסמכי האנטי-פדרליסט.

על מסמכי האנטי-פדרליסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמרים של מסמכי האנטי-פדרליסט, נכתבו על פני מספר שנים ועל ידי מגוון מחברים שהשתמשו בשמות עט בדויים. האנטי-פדרליסטים לא היו מעורבים בפרויקט מאורגן כמו שהיו תומכי החוקה הפדרליסטים ולכן לא היה אוסף מאורגן של המאמרים של האנטי-פדרליסט. האוסף הראשון נערך בשנת 1965 על ידי מורטון בורדן (באנגלית: Morton Borden ) פרופסור מאוניברסיטת קולומביה. הוא אסף 85 מסמכים מהחשובים שבהם וסידר אותם בסדר דומה לזה של 85 מסמכי הפדרליסט. אוסף חדש ועכשווי של מסמכי האנטי-פדרליסט נערך על ידי הרברט סטורינג (באנגלית: Herbert Storing ) ומורי דריי (באנגלית: Murray Dry ) מאוניברסיטת שיקגו (באנגלית: University of Chicago).האנטי-פדרליסט השלם כולל שבעה כרכים שבהם יש חוברות וחומרים אחרים שלא פורסמו בעבר. תוכן המאמרים של האנטי-פדרליסט שיקף ומשקף את הרגשות של האנטי-פדרליסטים, את האמונה בצורך של האזרחים להשתתף ישירות בדמוקרטיה, את החשש והפחד המקומי מפני ממשלה מרכזית ורבת עוצמה. דוגמאות:

הנושא הפדרליסט[3] הכותב הטיעון האנטי-פדרליסט הכותב הטיעון
צורת הממשל הפדרליסט 10 מדיסון יתרונות האיחוד והגודל ברפובליקה מסמך מספר 1 - הקדמה כללית והסכנה מהטבות לאריסטוקרטיה הצעה עם העדפה ברורה לאליטה האריסטוקרטית
בחירת הנשיא הפדרליסט 68 - על הנשיא המילטון שיטת האלקטורים. נציגים נבחרים מסמך מספר 70 - הכוח והסכנות הפוטנציאליות מכבוד הנשיא אזהרה לגבי השיטה שלא תתן חופש מספק לאזרחים
מינוי שופטים הפדרליסט 78 - על הרשות השופטת המילטון השופטים ממונים לכל החיים כדי ליצור צדק בדין מסמך מספר 78 - על הכוח השיפוטי ברוטוס (באנגלית: Brutus ) הסכנה שבמינוי נציגים ושופטים לכל החיים ללא צורך לעמוד לבחירה מחודשת של העם
מגילת הזכויות מסמך מספר 84 - על החוסר במגילת הזכויות ברוטוס (באנגלית: Brutus ) על הצורך בהגנה על הזכויות הטבעיות של האדם בפני עריצות הממשל המרכזי החזק

מחברי האנטי-פדרליסט או האבות המייסדים האחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האמריקאים מכירים את המאמרים של הפדרליסט שנכתבו בשמות בדויים וזוהו עם המילטון, מדיסון וג'ון גיי להלן הפדרליסטים. הם תמכו בחוקה ובשלטון מרכזי חזק, וכתבו את המאמרים כתעמולה להשגת האישור של החוקה החדשה ב-1787. הרבה פחות מפורסמים ופחות ידועים הם מסמכי האנטי-פדרליסט שנכתבו תחת שם בדוי על ידי אנשים פחות מפורסמים בתרבות האמריקאית וזוהו עם המתנגדים לחוקה ולשלטון מרכזי חזק, האופוזיציה, האנטי-פדרליסטים. אחד המוחים שהביעו את מורת רוחם מחלקים של החוקה החדשה, היה מושל ניו-יורק (באנגלית: New York ) ג'ורג' קלינטון (באנגלית: George Clinton ), שזוהה עם שם העט הבדוי "קאטו" (באנגלית: Cato ). והוא כתב לאזרחיו כי ההמלצות לצורת הממשל נמסרות על ידי אנשים ראויים לאימון הציבור אבל צריך לזכור כי גם החכמים והטובים שבאנשים עלולים לטעות. אימוץ של הטעויות יכול להיות הרסני לקהילה. החשש בעיני המוחים היה מפני ריכוז כוח רב מידי לממשל הפדרלי. בטיוטה המקורית לא היה כתב זכויות וכל חוקי המדינה היו כפופים לממשל הפדרלי משהו שהזכיר להם את המלך שנגדו מרדו ונלחמו את מלחמת העצמאות של ארצות הברית. עיקר החשש של המתנגדים היה שללא מגילת זכויות תהיה עריצות של הממשלה הריכוזית. החוקה המקורית נכתבה ללא הצהרת הזכויות – כתב הזכויות. בעיני האופוזיציה החוקה התרחקה מהרעיון עבורו נלחמו נגד בריטניה. המתנגדים לחוקה בקשו להוסיף הגנה על חירות הפרט ובקשו להחיל אותו על הממשל הפדרלי. כאמור החשש שלהם היה מפני עריצות שלטון מרכזי רחוק, שחשוב להגביל אותו ולהשאיר לשלטון המקומי של המדינה את החופש להגן או להגביל את האזרח. בשלב ראשון היו שלושה מתנגדים שסירבו לחתום על החוקה: אלברידג' ג'רי (באנגלית: Elbridge Thomas Gerry ) שכיהן כמושל מדינת מסצ'וסטס (באנגלית: Massachusetts ), אדמונד רנדולף (באנגלית: Edmund Jenings Randolph) שכיהן כמושל וירג'יניה (באנגלית: Virginia ) וג'ורג' מייסון. ואליהם הצטרפו פטריק הנרי (באנגלית: Patrick Henry) שבמהפכה קרא "תן לי חירות או תן לי מוות" וכינה את החוקה המוצעת 'מהפכה קיצונית כמו זו שהפרידה בין האמריקאים לבריטים. הוא העלה על הכתב את החששות שללא מגבלות, החוקה המוצעת תכפיף את ממשל המדינות לממשל הפדרלי, סמואל אדמס (באנגלית: Samuel Adams ) וריצ'רד הנרי לי (באנגלית: Richard Henry Lee ) ועוד אחרים.[4]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנטי-פדרליסטים לא הצליחו לבטל את החוקה, אבל לאור הלחצים והצורך באישור החוקה הבטיח מדיסון להוסיף תיקונים לחוקה מיד לאחר אישורה על ידי המדינות. מגילת הזכויות היא למעשה עשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית המבטיחים את היסוד וזכויות היתר של האזרחים האמריקאים. מגילת הזכויות נותנת את הסמכות שלא ניתנה במפורש לממשל הפדרלי, למדינה. מגילת הזכויות הפכה לחלק החשוב בחוקה והרבה מהתיקים שנידונים בבית משפט העליון הם תיקים שדנים בחופש הביטוי של פעילי זכויות אזרח והגנה על אמריקאים מפני פיקוח בלתי חוקי של הממשלה. כמו שבקשו האנטי-פדרליסטים במסמכי האנטי-פדרליסט שכתבו לפני יותר מ-200 שנה.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "האבות המייסדים האחרים" -
Saul Cornell 2017 “The other founders : anti-Federalism and the dissenting tradition in America, 1788-1828", Chapel Hill : University of North Carolina Press
  • מסמכי האנטי-פדרליסט -
The Anti-Federalist Papers, Edited with an Introduction by Morton Borden, Michigan State University Press, 1965, Library of Congress Catalog Card Number: 65-17929-17929
  • מסמכי האנטי-פדרליסט האוסף השלם -
Paul Finkelman. (1984). THE COMPLETE ANTI-FEDERALIST. Edited by Herbert J. Storing. Cornell Law Review, 70, 182-1213..

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ממושבות למלחמת אזרחים היסטוריה אמריקנית עד 1861 ארנון גוטפלד אוניברסיטה משודרת פרק ה – הקונפדרציה: בין מהפכה לחוקה, 1776 – 1787 - עמוד 42
  2. ^ "הפדרליסט", אלכסנדר המילטון, ג'יימס מדיסון וג'ון ג'יי ; מבוא: רות גביזון ואלן שפירא ; עורכת: יעל חזוני ; תרגום: אהרן אמיר. ספריית לויתן, הוצאת שלם ירושלים התשס"ב.
  3. ^ הפדרליסט (ספריית לויתן - ספרי מופת בהגות מדינית). ירושלים: שלם.
  4. ^ The National Constitution Center - The Anti-Federalists and their important role during the Ratification fight. Ugonna Eze eptember 27, 2017
  5. ^ The National Constitution Center