מססואיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה מסיבית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מססואיט
Massasoit statue plymouth 2007.jpg
לידה 1580 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1662 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק צ'יף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מססואיט (Massasoit) נולד בשנת 1600 קרוב לבריסטול, רוד איילנד של היום[1]. נהייה מנהיג שבט הוומפנואג, ("בני המזרח"[2]) לפני שמלאו לו עשרים[3]. בעל בריתם של המתיישבים האנגלים משנת 1621 ושותף לחגיגות חג ההודיה הראשון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך הולדתו של מססואיט ושמות הוריו ואשתו, אינם ידועים[4]. מססואיט נהייה לראש שבטו ולמנהיג הקונפדרציה האזורית אחרי מגפת האבעבועות שחורות (1617-1618) שהחריבה מספר עיירות של השבט והותירה כאוס חברתי, חולשה צבאית, וחוסר יציבות פוליטי[5]. משוער כי היה בן עשרים ואחת כאשר כרת ברית עם המתיישבים האנגלים, הפילגרימים[3]. אלה, הגיעו בספינת המייפלאוור בדצמבר 1620 לאחר הפלגה מתישה בה התנאים הסניטריים היו ירודים[6]. הרעב הפך לשכיח, ובחורף של אותה השנה מחצית מהאנגלים מתו ממחלות, והם נותרו כחמישים במספר[7].

כריתת הברית עם האנגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1621[8] שיגר מססואיט שליח שיצור קשר עם המתיישבים בפלימות’[9]. השליח הגיע חמוש בשני חיצים, האחד עם ראש והשני בלעדיו לסמן כי מטרתו לקבוע אם פני התושבים למלחמה או שלום. השליח הציג את עצמו כסמוסט (Samoset), אינדיאני מקומי שנשלח על ידי מנהיג הקונפדרציה מססואיט. הגישוש עלה יפה, וסמוסט שב בשנית, הפעם מלווה בסקוואנטו (Squanto), חבר שבט הפטוקסט (Patuxet) שנחטף על ידי קפטן האנט ב-1614, שהה מספר שנים באנגליה, וידע את השפה האנגלית על בוריה[10]. יחד, הם מסרו את מדיניותו של מססואיט השואפת לשלום וליחסי ידידות והבהירו כי מססואיט מעוניין לפגוש את שכניו החדשים במועד קרוב[11]. כדי להוכיח כי פני מססואיט לשלום, השליחים העניקו בשמו זכויות על האדמות שהאנגלים כבר תפסו[12].

מססואיט נפגש לראשונה עם אדוארד וינסלואו (Edward Winslow), שהיה נציג האנגלים מול המקומיים. אדוארד קיבל את מססואיט בסבר פנים יפות והעניק לו שני סכינים ושרשרת נחושת[13]. מססואיט, שנזקק לעזרה צבאית, מסר לאדוארד שהוא מעוניין לרכוש נשק חם, אך הלה סירב בשל תקנות הממלכה האוסרות על מסחר בנשק עם המקומיים[14].

לבסוף נערכה מועצה רשמית ומססואיט כרת ברית ב-22 במרץ 1621 עם ג'ון קרוור (John Craver) שהיה המושל של פלימות’[15]. יחסי מסחר כוננו בין האנגלים והאינדיאנים והוסכם כי אם ייקלעו למלחמה, יסייעו זה לזה[16]. כמו כן הוחלט כי אם אדם פרטי יפעל על דעת עצמו נגד הצד השני, הוא יוסגר לידי הצד המותקף וייענש על ידם. מססואיט הבטיח לאנגלים כי יורה לכל השבטים בקונפדרציה לציית לברית, וכי כאשר האינדיאנים יבואו לאנגלים "הם ישאירו את החצים והקשתות שלהם מאחור"[17]. האנגלים הסכימו להתנהל באופן דומה[7].

הברית היטיבה מאוד עם מססואיט והמסחר, כוח הצבא והשליטה הפוליטית שלו גדלו מאוד. כמו כן, מכיוון שסיפק הגנה לאנגלים, זכה במעמד של "חבר ובן ברית"[18] ממלך אנגליה דאז, ג'יימס הראשון[19].

בשל יחסיו הטובים עם האנגלים, הורה מססואיט לסקוואנטו להישאר עימם ולשמש להם כמורה וכאיש קשר. סקוואנטו לימד אותם לגדל תירס[20] ועזר להם לייסד קשרי מסחר עם שבטים נוספים. ככל שעזרתו של סקוואנטו גדלה, כך האנגלים החלו לראות בו כהכרחי עבורם. סקוואנטו, שהכיר בערכו, החל לבנות את מנהיגותו אל מול כל השבטים האינדיאנים. מעשים אלו יצרו סדק במערכת האמון בין סקוואנטו למססואיט, ולאחר זמן מה שלח מססואיט את הובאמוק (Hobamok) למלא תפקיד מקביל לסקוואנטו, ולמעשה לרגל אחר פעולותיו של מססואיט[21].

לאחר הגעתו של הובאמוק, נפוצה שמועה כי מססואיט נלקח בשבי על ידי קורביטנט (Corbitant), מנהיג שבט הפוקאסט (Pocasset) שהיו חברים בקונפדרציה והתנגדו לברית עם האנגלים. הובאמוק, סקוואנטו וכמה אינדיאנים נוספים הגיעו לכפר של קורביטנט כדי להציל את מנהיגם. עם הגעתם, נוכחו לדעת שהשמועה הייתה שקרית, אך הם עצמם נלקחו בשבי. קורביטנט איים להרוג את סקוואנטו, אולם הובאמוק הצליח לברוח וליידע את האנגלים. קפטן מיילס סטנדיש (Myles Standish), היועץ הצבאי של האנגלים,[22] וכמה חיילים מיהרו אל הכפר ותקפו אותו עם שחר. הם פצעו כמה של אינדיאנים ושחררו את סקוואנטו. לאחר התקרית ניסה מססואיט להשיב את השקט לאזור, והצליח לכונן שלום קר בין האנגלים לקורביטנט[23].

סתיו 1621 היה תקופה טובה לאנגלים. יבולי הקיץ הניבו אוכל רב והאנגלים היו בטוחים כי כעת יוכלו לעבור את החורף בבטחה, במיוחד לנוכח עזרתם הרבה של האינדיאנים. כדי לחגוג את הקציר ולהודות לבורא, האנגלים ארגנו סעודת הודיה שהייתה גם אקט פוליטי. לסעודה הם הזמינו את מססואיט, שהגיע עם תשעים לוחמים ומנהיגים אינדיאנים. מפגן כוח זה הפליא את האנגלים והם השיבו לו בתצוגה מרהיבה של כלי נשקם. חגיגות החברות והקציר נמשכו שלושה ימים, ובמהלכם מססואיט ואנשיו הדגימו לאנגלים כיצד הם צדים, דגים ומתכנסים לארוחה[24]. למעשה, היה זה חג ההודיה הראשון שהפך לאחר שנים רבות למסורת אמריקאית ידועה[3]. אולם הידידות הנפלאה נתקלה בקשיים בשל התחזקות מעמדו של סקוואנטו. בינואר 1622 נשלחה חבילה לאנגלים מקנוניסוס (Canonicus), אויבו המובהק של מססואיט ומנהיג שבט הנרגנסט (Narragansett). בתוכה היו חיצים עטופים עור נחש, סימן בקוד האינדיאני למלחמה. האנגלים הוכו בתדהמה והחלו מבצרים את הכפר. סקוואנטו יעץ להם לשלוח לקנוניסוס שק מלא אבק שריפה כדי להפחידו. הובאמוק הפציר באנגלים להיוועץ במססואיט לפני שיגיבו, אך הם התעלמו ממנו ופעלו על פי עצתו של סקוואנטו[24].

תקריות נוספות עם סקוואנטו דרדרו את מערכת היחסים בין האנגלים למססואיט. סקוואנטו קידם את יחסי המסחר בין האנגלים לשבט המסצ'וסט, ובכך פגע בכלכלת הוומפנואג. מססואיט הורה להובאמוק להסביר לאנגלים כי המסצ'וסט הם בעלי ברית של השבט האויב, הנרגנסט, וכי השבטים מתעתדים להילחם באנגלים. הוא אף הוסיף כי סקוואנטו קיים "התוועדויות סודיות" עם אותם אינדיאנים. אולם האנגלים לא מנעו מסקוואנטו להמשיך בקשרי המסחר, ובאפריל 1622 הוא עלה על ספינה כדי לבקר את המסצ'וסט. דקות אחרי שהפליג, הגיע בן משפחה של סקוואנטו והודיע לאנגלים כי קורבינאט וממסואיט התאגדו והם בדרכם לתקוף אותם. האנגלים האמינו לשמועה, וויליאם ברדפורד (William Bradford), המושל החדש של פלימות’[25], החליט לירות פגז לעבר הספינה כדי שזו תשוב מייד. הובאמוק התווכח עם האנגלים ואמר להם כי למססואיט כוונות ידידותיות בלבד וכי ההאשמות הן שקריות. אשתו של הובאמוק נשלחה לרגל אחר תנועותיו של מססואיט וזו שבה ומסרה כי "לא הייתה כוונה לכך"[26].

כאשר מססואיט גילה כי סקוואנטו ניסה להפנות את האנגלים נגדו, הוא דרש מהאנגלים שהלה יישלח אליו לקבלת עונשו, כפי שסוכם בברית. ברדפורד, שלא רצה לוותר על המתרגם והיועץ הטוב ביותר של האנגלים, ענה למססואיט שאכן מגיע לו עונש מוות, אך בלעדי סקוואנטו "לא יצליח להבין אותו, או את שאר האינדיאנים"[27]. מססואיט לא ויתר ודרש שסקוואנטו ייענש על ידו מכיוון שהוא אחד מנתיניו, ואף הציע לברדפורד עורות בונים תמורתו. אולם ברדפורד סירב בטענה כי אין זה מדרכם של האנגלים למכור חיי אדם. לראשונה, הברית בין האינדיאנים לאנגלים הופרה[28].

מססואיט הגיב באופן חריף; הוא השיב את הובאמוק, הפסיק לשגר שליחים, והורה על הפסקת המסחר בין האנגלים לכלל הפדרציה האינדיאנית. בנוסף, מססואיט דאג לשלהב את הציבור שלו נגד האנגלים והנחה את לוחמי השבט לנאום נגד האנגלים ולשכנע את בני עמם כי קל יהיה לכבוש את שטחי האנגלים. פעולותיו של מססואיט העיקו על האנגלים בקיץ 1622. הבצורת שהחלה במאי ונמשכה עד אמצע יולי ייבשה את גידוליהם והם נאלצו להתקיים מאכילת רכיכות. הם גם החלו לבנות מבצר שיגן עליהם אם תפרוץ מלחמה[29].

באמצע אוקטובר הושב שלום קר בין מססואיט לסקוואנטו, שהגיעו להסכם מסיבה שאינה ידועה. כמה ימים אחר כך יצא סקוואנטו עם האנגלים למסע תגליות בקייפ-קוד (Cape Cod). במהלך המסע חלה סקוואנטו חלה בפתאומיות, ומת בנסיבות מסתוריות. מרגע זה היחסים בין מססואיט והאנגלים שבו לתיקונם ומססואיט הורה להובאמוק לשוב לפלימות'. מאותו יום ועד מותו של מססואיט ב-1661, יחסי שלום ששרו בין שבט הוומפנואג לבין המתיישבים האנגלים[30].

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהאנגלים ניסו להמיר את דתו כמה פעמים, מססואיט דחה את הנצרות ונותר נאמן לשמאניזם האינדיאני[31] (Shamanism) כל ימי חייו[32]. מססואיט הותיר אחריו שני בנים, וומסוטה (Wamasutta) ומטאקום (Metacom). וומסוטה ירש את תפקידו של אביו וניסה להמשיך במורשתו הידידותית, אולם האנגלים לא בטחו בו וחקרו אותו בחשד לבגידה. לאחר עינויים מצד האנגלים, הוא נפטר בשנת 1662. מטאקום, שאימץ לעצמו את השם האנגלי המלך פיליפ, לא הצליח גם הוא לשמר את השלום שאביו כונן עם האנגלים ופתח במתקפה נגדם, שלימים נודעה כמלחמת המלך פיליפ. על אף שהאנגלים החזיקו בנשק חם והאינדיאנים לא, ההתקוממות נמשכה ארבע שנים, עד שהוכרעה לבסוף לטובת המתיישבים האנגלים[33].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים דיון נרחב אם מססואיט היה שוחר שלום או שמא הברית עם האנגלים הייתה לטובתו בלבד. המתיישבים האנגלים האמינו כי הברית כוננה בשל התערבות אלוהית שריסנה את אופיים הרצחני של האינדיאנים ובכך שמרה עליהם, המאמינים. היסטוריונים מאוחרים, שרותקו על ידי אישיותו של סקוואנטו, שרטטו את דמותו של מססואיט כפרא אדם, שפעל ממניעים של טוב לב וצדקה. מחקר מודרני מראה כי למססואיט היו סיבות טובות להיכנס לברית עם האנגלים; שבטו היריב, הנרגנסטס, לא נדבק מהאבעבועות השחורות ובשל כך התחזק לעומת הוומפנואג[3], ולאנגלים היה נשק שובר שוויון. עם זאת, הברית עם האנגלים הייתה מסוכנת עבור מססואיט, מכיוון ששני מנהיגים חזקים מתוך הקונפדרציה התנגדו בכל תוקף להסכם עם האנגלים[34]. כמו כן, התנהלותו החברותית של מססואיט, של מתן מתנות, שליחת זרעים ושמירה על שקט אזורי, מדגימה מורשת ידידותיות[35].

מקורות משניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Atkinson, C. T. “Reviewed Work: A History of the British Army. Vols. IX. and X. 1 by J. W. Fortescue”,The Scottish Historical Review, (April 1921)
  • Bushnell, David. “The Treetment of the Indians in Plymouth Colony” in Alden T. Vaughen et al (eds.) New England Encounters: Indians and Euroamericans (Boston: North Eastern University Press, 1997)
  • Cave ,Alfred A. “Massasoit (c.1600–1661)”.Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press, 2004
  • Humins, John H. “Squanto and Massasoit: A Struggle for Power”, The New England Quarterly (March 1987)
  • Lepore, Jill. “Metacom (c.1630–1676)”, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press 2004
  • Sargent, Mark L.. “The Encounter on Cole's Hill: Cyrus Dallin's "Massasoit" and "Bradford"”, Journal of American Studies, (December 1993)
  • Shuffelton, Frank. “Indian Devils and Pilgrim Fathers”, The New England Quarterly (March 1976)
  • Zhadanov ,SI. “Genetic heritage and native identity of the Seaconke Wampanoag tribe of Massachusetts” Am J Phys Anthropol (august 2010)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Winslow, Edward and Bradford, William. “Mourt’s Relation: A Journal of the Pilgrims at Plymouth”. The Plymouth Colony Archive Project. last modified 14\12\2007. Accessed 4\05\2016. <http://www.histarch.illinois.edu/plymouth/mourt3.html>

Winslow, Edward. “Good News from New England”. The Plymouth Colony Archive Project. last modified 14\12\2007. Accessed 3\05\2016. <http://www.histarch.illinois.edu/plymouth/goodnews2.html>.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מססואיט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alfred A. Cave, “Massasoit (c.1600–1661)”.Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press, 2004 p. 1
  2. ^ SI Zhadanov,“Genetic heritage and native identity of the Seaconke Wampanoag tribe of Massachusetts” Am J Phys Anthropol (august 2010) p. 579
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Cave, Massasoit (c.1600–1661), p. 1
  4. ^ Ibid, Ibid
  5. ^ John H. Humins, “Squanto and Massasoit: A Struggle for Power”, The New England Quarterly (March 1987), p. 57
  6. ^ David Bushnell, “The Treetment of the Indians in Plymouth Colony” in Alden T. Vaughen et al (eds.) New England Encounters: Indians and Euroamericans (Boston: North Eastern University Press, 1997) p. 59
  7. ^ 7.0 7.1 Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 57
  8. ^ Bradford and Winslow, Mourt’s Relation: A Journal of the Pilgrims at Plymouth 1622, Part One
  9. ^ Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 56
  10. ^ Bushnell, The Treetment of the Indians in Plymouth Colony, p. 59
  11. ^ Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 56
  12. ^ Bushnell, The Treetment of the Indians in Plymouth Colony, p. 62
  13. ^ Bradford and Winslow, Mourt’s Relation: A Journal of the Pilgrims at Plymouth 1622, Part One.
  14. ^ Bushnell, The Treetment of the Indians in Plymouth Colony, p. 65
  15. ^ Mark L. Sargent, “The Encounter on Cole's Hill: Cyrus Dallin's "Massasoit" and "Bradford"”, Journal of American Studies, (December 1993), p. 405
  16. ^ Bradford and Winslow. Mourt’s Relation, Part One
  17. ^ Ibid: Ibid. “They should leave their bows and arrows behind them”.
  18. ^ Bradford and Winslow. Mourt’s Relation, Part One. “King James would esteem of him as his friend and ally”
  19. ^ Bushnell, The Treetment of the Indians in Plymouth Colony, p. 67
  20. ^ Ibid: p. 64
  21. ^ Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 60
  22. ^ C. T. Atkinson, “Reviewed Work: A History of the British Army. Vols. IX. and X. 1 by J. W. Fortescue”,The Scottish Historical Review, (April 1921), p. 207
  23. ^ Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 61
  24. ^ 24.0 24.1 Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 62
  25. ^ Sargent, “The Encounter on Cole's Hill: Cyrus Dallin's "Massasoit" and "Bradford"”, p. 399-402
  26. ^ Winslow, Edward. Good News from New England. Chapter Two, 1624. “When she came thither, and saw all things quiet, and that no such matter was or had been intended”
  27. ^ Ibid: Ibid. “because without him he knew not well how to Understand himself, or any other the Indians”
  28. ^ Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 64
  29. ^ Ibid, p. 65
  30. ^ Ibid, p. 70
  31. ^ Frank Shuffelton, “Indian Devils and Pilgrim Fathers”, The New England Quarterly (March 1976), p.114
  32. ^ Cave, Massasoit (c.1600–1661), p.1
  33. ^ Jill Lepore, “Metacom (c.1630–1676)”, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press 2004, p.2
  34. ^ Humins, Squanto and Massasoit: A Struggle for Power, p. 58
  35. ^ Ibid, p. 57