לדלג לתוכן

מסעותיו של כריסטופר קולומבוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
דיוקן של גבר, נטען שהוא כריסטופר קולומבוס

מסעותיו של כריסטופר קולומבוס הם סדרה של ארבעה מסעות ימיים שביצע הנווט מג'נובה, בשירות המלכים הקתוליים, בשלהי המאה ה־15 ובתחילת המאה ה־16. מסעות אלו נחשבים לאבן דרך בהיסטוריה האנושית, משום שהם סללו את הדרך לעידן הקולוניאליזם האירופאי באמריקה. קולומבוס האמין כי יוכל להגיע לאסיה דרך נתיב מערבי מהאוקיינוס האטלנטי, אך במקום זאת הגיע לאמריקה – יבשת שלא הייתה מוכרת לאירופאים בזמנו.

"קולומבוס לפני המלכה" - ציור שמן משנת 1843 מעשה ידי האמן האמריקאי עמנואל לויצה, המוצג במוזיאון ברוקלין. הציור מתאר סצנה היסטורית שבה כריסטופר קולומבוס ניצב מול איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה ופרננדו השני, מלך אראגון ומשכנע אותם לממן את מסעו שהוביל לגילוי יבשת אמריקה.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה־15 חיפשו האירופאים דרכים חדשות להגיע לאסיה, בשל הרצון לסחור בתבלינים, משי ומוצרים נדירים. לאחר שפורטוגל השתלטה על נתיבי הסחר בדרום, ביקש קולומבוס לפתוח נתיב חדש מערבה[1]. בתחילה נדחתה בקשתו למימון על ידי מספר מדינות, כולל פורטוגל, אך בשנת 1492 הסכימה איזבלה הראשונה מקסטיליה לממן את המסע[2]. קולומבוס קיבל שלוש ספינות: הסנטה מריה, הפינטה והניניה, ויצא לדרך בסתיו של אותה שנה.

המסע הראשון (1492–1493)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־3 באוגוסט 1492 הפליג קולומבוס מספרד מערבה, וחצה את האוקיינוס האטלנטי. לאחר יותר מחודשיים, ב־12 באוקטובר, הגיע לאי בגוואנהאני (כיום באהמה), ובכך הפך לאירופאי הראשון שתיעד הגעה לאמריקה מאז התקופה הוויקינגית[3]. במהלך המסע ביקר באיים נוספים, בהם קובה והיספניולה, והקים שם את המושבה הראשונה: לה נבידד[4]. יחסו של קולומבוס אל הילידים היה פטרוני ולעיתים אלים, והוא כפה עליהם עבודות, ודת נוצרית.

המסע השני (1493–1496)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע השני היה גדול בהרבה, וכלל 17 ספינות ויותר מאלף אנשי צוות[5]. קולומבוס יצא לדרך כדי לחזק את נוכחות ספרד בקריביים, להקים מושבות ולהרחיב את הידע על היבשת החדשה. הוא ביקר באיים כמו אנטיגואה, פוארטו ריקו וג'מייקה. מושבת לה נבידד נהרסה במהלך היעדרותו, והיחסים עם הילידים הידרדרו. הוא ייסד את סנטו דומינגו, אחת המושבות הראשונות הקבועות באמריקה[6].

המסע השלישי (1498–1500)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסע השלישי הפליג קולומבוס דרומה יותר, והגיע לחופי ונצואלה – מה שהיווה את הקשר הראשון של אירופאים עם יבשת דרום אמריקה[7]. הוא זיהה כי מדובר ביבשת חדשה אך לא חזר מהטענה שמצא נתיב להודו. באותה עת גברה הביקורת עליו בספרד, ובשל תלונות רבות על ניהולו והיחס לעבדים הוחזר לאירופה באזיקים[8].

המסע הרביעי (1502–1504)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסע הרביעי ניסה קולומבוס לגלות מעבר ימי להודו דרך מרכז אמריקה. הוא חקר את חופי הונדורס, ניקרגואה, קוסטה ריקה ופנמה[9]. התנאים היו קשים – סופות, התמרדויות, התנגשויות עם הילידים ואובדן ספינות. הוא נאלץ לשהות כשנה בג'מייקה עד שחולץ. המסע לא הצליח בגילוי נתיב חדש, אך תרם למיפוי מרכז אמריקה[10].

ההשלכות והמורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעותיו של קולומבוס החלו את תהליך הקולוניזציה האירופאית באמריקה, ששינה את פני העולם מבחינה דמוגרפית, כלכלית ותרבותית[11]. אף על פי שקולומבוס לא גילה את "הודו", המסעות שלו עוררו השראה לחוקרים כמו אמריגו וספוצ'י, אשר לימים נקראה על שמו יבשת אמריקה[12].

כיום קולומבוס נחשב לדמות שנויה במחלוקת, עקב יחסו אל הילידים והשפעת הכיבוש האירופאי על תרבויותיהם[13].

הנצחה וביקורת מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום קולומבוס נחגג במספר מדינות, בעיקר בארצות הברית, אך בעשורים האחרונים מתנהל דיון ביקורתי נרחב לגביו[14]. קבוצות ילידיות ופעילים חברתיים דורשים להכיר בפשעי העבר, ובמקום לציין את קולומבוס – להנציח את תרבויות הילידים[15]. במקומות מסוימים שונה שמו של החג ל"יום העמים הילידיים" (כגון קנדה). מוזיאונים ופרסומים היסטוריים מנסים להציג כיום תיאור מאוזן יותר של האירועים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]