מסע בהרי ההארץ

מסלול מסעו של היינריך היינה בהרי ההארץ (שחור עבה מנוקד)

מסע בהרי ההארץ (בגרמנית: Die Harzreise) הוא יומן מסע מאת המשורר הגרמני היינריך היינה.

היומן נכתב באביב 1824, ופורסם לראשונה בארבעה עשר המשכים במגזין "השותף" (Der Gesellschafter) על ידי פרידריך וילהלם גוביץ (Gubitz), בחודשים ינואר ופברואר 1826 ולאחר שעבר צנזורה חלקית. מאוחר יותר באותה שנה פורסם יומן המסע בחלקו הראשון של האוסף "תמונות ממסעות". לצורך כך ערך היינה מספר שינויים והתאמות, ובין היתר הוסיף את החלק המפורסם אודות גטינגן. היינה עצמו תיאר את עבודתו כפרגמנט ספרותי, כלומר סגנון כתיבה המאופיין ביחידות אוטונומיות קצרות מאוד.

הייתה זו הפעם הראשונה שבה מפורסמת יצירה של היינה על ידי בית ההוצאה "הופמן וקמפה" (Hoffmann & Campe) מהמבורג, אשר לימים ישמש כמוציא לאור לכל יצירותיו של המשורר.

תוכן

ביצירתו מתאר היינה את מסעו בשנת 1820-1821 מגטינגן, שם התגורר בתקופת לימודיו כסטודנט באוניברסיטה, לאורכו ולרוחבו של רכס הרי ההארץ ובין היתר ההעפלה לפסגה הגבוהה בו, הר ברוקן, ועד לעיירה אילזנבורג (Ilsenburg). במהלך מסעו נפגש היינה עם תושבי המקום שחלקם מוכרים וחלקם אנונימיים. הוא מתאר אותם בפרטנות ועורך השוואות בינם לבין דמויות היסטוריות ידועות ואחרות.

כך למשל, הוא נפגש בגטינגן עם רופא חבר האחווה היהודית בשם קרל מרקס (Karl Friedrich Heinrich Marx), ודן עמו בענייני רפואה ובחיבורו של האחרון אודות "גטיגן מנקודת השקפה רפואית פיזית והיסטורית".

הטבע משמש גם הוא כנושא משמעותי ביומן המסע. היינה מפרט את כל אתרי המנוחה והלינה בהם ניתן לשהות לאורך המסלול, את מכרות רמלסברג, נהרות שחצה בדרכו ועוד.

בפרק היומן אודות גטינגן מתאר היינה דו-קרב לא חוקי בין סטודנטים. היינה עצמו נאלץ להפסיק את לימודיו באוניברסיטה לאחר דו-קרב שערך על רקע אנטישמי.

מסלול מסעו של היינה שארך כארבעה שבועות הפך למסלול תיירות מודרני שבו מטיילים יכולים לפקוד את האתרים המפורטים ביומן.

הערכה

היצירה מסע בהרי ההארץ נחשבת לעמוקה הרבה מעבר למצופה בדרך כלל מעבודתו המוקדמת של יוצר צעיר. היא מכילה בתוכה רבדים רבים של געגועים לרומנטיקה, אכזבה, אשליה ואירוניה, המשולבים ביצירה באופן טבעי וזורם.

תרגום עברי

• הינריך היינה, מסע הרץ; נוֹרדֶרנֶי; תרגם מגרמנית שמואל פרלמן, ירושלים – תל אביב: מוסד ביאליק על ידי מסדה ('לגבולם'), 1959.