מספר אותיות התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרשים המציג את מספר האותיות בחמישה חומשי תורה[1]

מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר[2] שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (=600,000) כנגד נשמות בני ישראל.

במשך הדורות היו רבים שספרו את מנין האותיות אך הגיעו לתוצאה פחותה בהרבה ממספר זה. בפועל מספירת האותיות בספרי התורה הנמצאים בידינו ישנם רק כמחצית אותיות ממספר זה - 304,805.

קושיה זו העסיקה רבים במשך הדורות, והסברים שונים ניתנו על מנת ליישב סתירה זו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור קביעה זו כי בתורה ישנם שישים ריבוא אותיות מקורה בספר הזוהר:

עַד דְּסָלְקִין אַתְוָון, לְשִׁתִּין רִבּוֹא, כְּחוּשְׁבַּן שִׁבְטֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר, וְסָלְקִין לְשִׁתִּין רִבּוֹא. אוּף הָכֵי אַתְוָון, כַּד אִתְמָלוֹ סָלְקִין לְשִׁתִּין

בעקבות דברי הזוהר הוזכר מנין זה אף בעוד ספרים, בעיקר בספרי הקבלה, וכך כתב בספר מגלה עמוקות:

לכל אחד מישראל יש לנשמה שלו אות אחת מששים רבוא אותיות התורה כו' וכן ישראל:"ישראל" נוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה".

מגלה עמוקות אופן קפ"ו

בעקבות דברים אלו העירו רבים, שהדבר סותר את מנין האותיות הנמצא בספרי התורה שבידינו, כך לדוגמה תמה הרב יאיר בכרך בספרו חוות יאיר:

בספר מגלה עמוקות כתב שמלת ישראל נוטריקון יש ששים ריבוא אותיות לתורה... רק שלא אבין מספר ששים ריבוא אותיות שאי אפשר לשכלי הדל להולמו אחר שסכום פסוקי תורה לפי הנדפס בחומשין ה' אלפים תתמ"ה... נמצא אפי' הי' בכל פסוק צ"ט אותיות כפסוק ועתה ישראל וגו' או ק' אותיות אי אפשר שיהיו ששים ריבוא שהרי אין בתורה ששת אלפים פסוקים

אף בספר פני יהושע (קידושין ל א) הביא מנין זה בשם 'ספרים קדמונים ואחרונים' ותמה: ”ועמדתי משתומם ומתפלא לפי חשבון חמשים פסוקים שיערתי בלבי שלא יהיו אותיות התורה כי אם חצי ערך החשבון המוזכר”.

כאמור, בפועל ישנן בתורה 79,980 מילים ו-304,805 אותיות, רק בשנת 1930 פורסמה בספרו של הרב יעקב שור[3] תוצאה זו, שנבדקה בספירת מחשב והתקבלה כתוצאה המדויקת של מספר המילים והאותיות.

הסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסברים רבים נאמרו ליישב את דברי הזוהר באופן שיתיישב עם המניין שיש בידינו:

  • בספר לקוטי תורה[4] מרבי שניאור זלמן מלאדי הציע - על פי דברי רש"י במסכת כתובות דף ס"ט ע"ב בדיבור המתחיל "ינחם כתיב" - לספור את אותיות אהו"י ("אותיות הַמֶּשֶׁךְ") שאינם באים בכתב אלא משתמעים מנקודות מסוימות (כגון פתח, כדברי רש"י שם), אבל לא ידוע לנו בדיוק איזה נקודות, כך שלא ניתן לבדוק את החשבון.
  • בספר חסד לאברהם[5] הציע לספור את האותיות עם המילוי, אך לפי חשבון זה המספר יהיה גבוה בהרבה מ-600,000[6].
  • החיד"א כתב שהוא עצמו ניסה לחשבן ונשאר במבוכה, "וגם אני בעניי נלאתי לצדד כמה צדדים וחשבונות רבים ולא מצאתי מנוח", אולם הביא כמה מקורות המציעים פתרונות:
    • בשם יש אומרים הביא[7] להוסיף את התנועות בכתיב חסר, חולם, שורוק וחיריק שאמור להיות להן ו' או י' ועם אלו הספירה מסתדרת.
    • בשם הקדמת "שמע שלמה" דפוס אמשטרדם, הביא בשם הלבוש שיש אותיות שעולות למניין פעמיים ואפילו שלוש. ועשה חשבון לפי זה ועלה לו המספר המדויק.
    • בשם גורי האר"י הביא שבתורה היו מלכתחילה שישים ריבוא אותיות, אך התורה שיש היום היא לאחר שנגנזו כשליש מהאותיות המקוריות יחד עם גניזת האור הראשון והתמעטות כנפי המלאכים.
  • בפני יהושע כתב שכוונת הזוהר הוא מניין פסוקי התורה ביחד עם תרגום אונקלוס, שאף הוא ניתן בסיני, ויחד עולים למניין 600,000.
  • הסבר נוסף הציע הפני יהושע לבאר שכל אות בתורה יש למנות פעם אחת בדרך כתיבתה, ופעם שנייה בדרך קריאתה, ומאחר וישנם אותיות שאינן נקראות כגון אל'ף וה"א, וכן קרי וכתיב, יעלה המנין לשישים ריבוא[8].
  • לדעת הרמ"ע מפאנו כוונת הזוהר בצירוף אותן אותיות שפרחו בעת שבירת הלוחות[9].
  • יש שכתבו שכוונת הזוהר הוא לתמונות האותיות, כאשר כל אות מורכבת מכמה אותיות, כגון האות אל"ף שמורכבת מאות וא"ו ואותיות יו"ד[10].
  • הצעות נוספות הם לחשב את המרווחים או התגים.

שיטת ועבד הלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1910 הוציא הרב יחיאל הורוויץ ספר בשם "ועבד הלוי" בו הוא מציע שיטה לחשבון מדויק של שישים ריבוא האותיות. השיטה מבוססת על דברי הרמ"ע מפאנו[11] לפיה אותיות התורה הידועות לנו הן שארית של האותיות שפרחו ממנה בעת שבירת לוחות הברית, על פי שיטה זו המילוי של כל אות הוא ההשלמה שלה ולכן יש לספור את המילוי בלבד (האות א נספרת כ-ל ף וכן הלאה), אך באותיות מנצפ"ך יש לספור את האות עצמה בנוסף למילוי, בחישוב זה הגיע בעל "ועבד הלוי" למספר 599,988 עליו הוסיף 12 כנגד שבטי ישראל ובכך הגיע החשבון לשישים ריבוא בדיוק. ב-2001 גילה ד"ר משה כץ בספירה ממוחשבת חוסר של 41 אותיות לחשבון, הוא הציע להוסיף את 53 האותיות המשונות והמנוקדות במקום להוסיף את 12 השבטים ובכך להצדיק את החשבון[12].

אגדת רב סעדיה והחייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אהל מכון בניני

אגדה ידועה על ספירת האותיות בתורה, מספרת על "רב סעדיה"[13] ששאל חייט "כמה תפירות תפרת היום?", החייט, כמנהגם של יהודים ענה בשאלה "כמה אותיות יש בתורה?". רב סעדיה לראשונה בחייו לא ידע תשובה על שאלה שנשאל, והצטער מאוד על כך. הוא השביע מלאך, והמלאך גילה לו את מספר האותיות. לאחר מכן כתב את הפיוט "אהל מכון בניני" בו ציין כמה פעמים מופיעה כל אחת מכ"ב האותיות בתורה. הפיוט הובא בכמה ספרים אך נפלו בו שיבושי העתקה[14] לפי סיכום האותיות בשיר עולה מנין של 815,280 אותיות, מספר שבחישוב שטחי אפשר להיווכח כי אינו נכון, לא לגבי חמישה חומשי תורה ולא לגבי התנ"ך כולו[15]. ייתכן שהכוונה היא לתורה ונביאים בלבד[16].

מספר ההופעות של כל אות בתורה.
אות לפי "אהל מכון בניני"[17] לפי ספירה ממוחשבת[18]
א 42,377 27,059
ב 38,218 16,345
ג 29,537 2,109
ד 32,530 7,032
ה 47,754 28,056
ו 76,922 30,513
ז 22,867 2,198
ח 23,447 7,189
ט 11,052 1,804
י 66,420 31,531
כ 37,272 8,610
ך 10,981 3,358
ל 41,517 21,570
מ 52,805 14,466
ם 24,973 10,624
נ 32,977 9,867
ן 8,719 4,259
ס 13,580 1,833
ע 20,175 11,250
פ 20,750 3,975
ף 1,975 830
צ 16,950 2,927
ץ 4,872 1,035
ק 22,972 4,695
ר 22,197 18,125
ש 32,148 15,595
ת 59,343 17,950
סך הכל 815,280 304,805

ספירות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר דקדוקי הטעמים של אהרן בן אשר מובא כי מספר המילים בתורה הוא 79,856, ומספר האותיות 400,945[19], על פי ספירתו של המאירי עולה כי מספר המילים בתורה הוא 80,002 ומספר האותיות 301,991[20],

הרמ"ע מפאנו מספר על אדם שספר את אותיות התורה ומצא כי הן "שלושים ריבוא וחצי בקירוב" (כ-305,000)[21], הרב אליהו הכהן מספר כי מצא ב"כתב יד ישן" שמספר המילים בתורה הוא 79,956 ומספר האותיות 320,674[3], חוקר המקרא כריסטיאן דוד גינצבורג ציין בספרו את מספר ההופעות של כל אות בתורה ומסיכום המספרים עולה כי סך האותיות בתורה הוא 290,146[22],

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש שישים ריבוא אותיות לתורה, האומנם? ד"ר משה כץ, בתוך תחומין כ"א, עמוד 555.
  • אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, "שמעתין" גיליון 65

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801.
  2. ^ זוהר חדש, דף צ"א, עמוד א'
  3. ^ 1 2 משנת רבי יעקב, פיעטרקוב ה'תר"ץ פרק ד' אות ג', באתר אוצר החכמה
  4. ^ רבי שניאור זלמן מלאדי, לקוטי תורה (פרשת בהר), עמ' מ"א, טור ב'
  5. ^ חסד לאברהם מעין ב נהר יא
  6. ^ יש שהבינו כי לפי דבריו אין הכוונה לאותיות הכתובות בתורה, אלא שאם נחשב את המילוי של 22 האותיות ואת המילוי של המילוי וכן הלאה, נוכל להגיע ל-600,000.
  7. ^ מדבר קדמות מערכת י' אות ו'.
  8. ^ בתוך דבריו הוא מציע הסבר נוסף על פי מה מה שנאמר בתורה: שהלוחות היו כתובים 'מזה ומזה', אך לא ביאר דבריו, וכפי הנראה כוונתו שיש למנות כל אות פעמים.
  9. ^ הרמ"ע מפאנו, עשרה מאמרות, מאמר הנפש, ח"ג פרקים ה' ו'. וכן מאמר חקור דין, ח"ב פרק כ.
  10. ^ לבוש מרדכי חלק או"ח, סימן לו.
  11. ^ עשרה מאמרות מאמר הנפש חלק ג' פרקים ה - ו.
  12. ^ ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
  13. ^ יש שהבינו כי הכוונה לרב סעדיה גאון, ויש שייחסו את האגדה לרב סעדיה בנו של רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות. ראו שם הגדולים מערכת גדולים אות ס' בערך רב סעדיה גאון, ואנציקלופדיה אוצר ישראל ערך "אותיות".
  14. ^ השוו: יוסף שלמה דלמדיגו, נובלות חכמה דף קצ"ז בסיליאה ה'שצ"א, אליהו הכהן, מדרש תלפיות ערך "אותיות" (נדפס לראשונה באזמיר ה'תצ"ו), אשר אנשיל ווירמש, סייג לתורה דף יב' פפד"מ ה'תקכ"ו.
  15. ^ הרב יאיר בכרך בשו"ת חוות יאיר סימן רל"ה.
  16. ^ אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, "שמעתין" גיליון 65
  17. ^ על פי סייג לתורה פפד"מ ה'תקכ"ו
  18. ^ על פי ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
  19. ^ אהרן בן אשר, דקדוקי הטעמים, באתר היברובוקס
  20. ^ קריית ספר חלק ב', באתר היברובוקס
  21. ^ עשרה מאמרות, מאמר הנפש חלק ג' פרק ה'
  22. ^ אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, "שמעתין" גיליון 24