מספר טלפון וירטואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מספר טלפון וירטואלי (Direct inward dialing), הוא מספר טלפון קווי או נייד רגיל למראית עין. ייחודו הוא בעובדה שאין לו שיוך קבוע למכשיר טלפון מסוים. המספר למעשה רשום ברשת מפעיל התקשורת המספק את שירות המספר הווירטואלי, והלקוח יכול בכל רגע נתון להחליט לאן יגיעו השיחות, למשל לשלוחה מסוימת במרכזייה במשרד, טלפון נייד, תא קולי, פקס וכו'.

מונחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעברית: "חיפ" (חיוג ישיר פנימה)
  • באנגלית: DID - Direct Inward Dialing

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון המקורי היה לאפשר ללקוחות עסקיים בעלי מרכזייה דיגיטלית להגדיר מספרי טלפון ישירים לשלוחות, אך כיום גם לקוחות פרטיים נהנים משירותים אלו. חברות הסלולר, לדוגמה, מציעות שירות מספר טלפון וירטואלי. לדוגמה, אפשר לשייך מספר טלפון נוסף לקו הסלולרי ולפרסם אותו במודעה למכירת הרכב; לאחר שהרכב נמכר, ניתן לבטל את מספר הווירטואלי וכך לא נחשף מספר הטלפון האישי.

בעידן האינטרנט והגלובליזציה עלה הצורך לשירותי מספר וירטואלי גם מחוץ לגבולות המדינה. לדוגמה, חברת אשראי רוצה לספק שירות טוב יותר ללקוחותיה ורוצה לפרסם מספרי טלפון להתקשרות אל שירות הלקוחות במדינות רבות, אך אין לחברה סניפים או עובדים באותן מדינות.

הפתרון הוא שירות מספר וירטואלי בכל אחת מאותן המדינות, המפנה את השיחה באמצעות רשת האינטרנט בטכנולוגיית VOIP למרכזייה של החברה. ניתן למצוא היום ספקי שירות שמציעים שירותי מספרים וירטואליים במדינות רבות בעלות חודשית נמוכה.