מספר E

מספר E (באנגלית: E number) הוא פרמטר בו נעשה שימוש בקידוד של תוספי מזון. בקידוד זה נעשה שימוש בעיקר באיחוד האירופי (הקידומת "E" מקורה במילה "Europe" אירופה), אולם השיטה בשימוש בכל רחבי העולם. באוסטרליה ובניו זילנד נעשה שימוש באות "A" (האות הראשונה של המילה "Australia" [אוסטרליה]).
מספור חומרי המזון נקבע לפי שיטת המספור הבינלאומית לתוספי מזון (אנג'), שנקבעה על ידי ועדת קודקס אלימנטאריוס (Codex Alimentarius), כאשר הקידומת "INS" המופיעה ברשימה זו הוחלפה באות "E".
ציון תוספי המזון בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת מספור זו היא השיטה המקובלת למספור תוספי מזון גם בישראל. בתחילה, כל חומר כימי שניתן לו מספר E היה מותר לשימוש במוצרי מזון, אך כיום יש על חלקם הגבלות על הכמות המותרת או המומלצת בשימוש; חלקם אף אסורים לשימוש. קיומו של מספר E אינו אומר כי החומר מסוכן בהכרח – גם לוויטמין C, חומר חשוב לגוף האדם, יש מספר (E300).
החומרים שאין הגבלה על כמותם מכונים "GRAS" - "Generally Recognized As Safe" (בתרגום חופשי: "מזוהים באופן כללי כבטוחים"), והם מעטים יחסית. לשאר החומרים יש מינון מומלץ, לרוב ביחידות של מיליגרם עבור כל ק"ג של משקל הגוף ליום. תחום תוספי המזון הוא אחד התחומים המפוקחים ביותר בתעשיית המזון. ישנם מספרי E רבים אשר קיימים רק ברשימה, אולם בפועל לא מתבצע בהם שימוש בשום מקום בעולם. בחקיקה הישראלית לא קיימת חובה לסמן את מספר ה-E של תוספי מזון, וניתן להסתפק בשמם המדויק, מכיוון שמספר E הוא שם סטנדרטי ומקוצר. באופן הפוך, ישנם תוספים (כגון טרטרזין או מונוסודיום גלוטמט), שגם אם הם מסומנים במספר E, יש חובה לרשום את שמם המלא ברשימת הרכיבים.
תחומי המספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי המספרים מחולקים לפי סוגי התוספים:
| תחומי המספרים של מספרי E | ||
|---|---|---|
| תחום ראשי | תתי-תחומים | חומר |
| 100–199 צבעי מאכל |
100–107 | צהוב |
| 110–111 | כתום | |
| 120–129 | אדום | |
| 130–139 | כחול וסגול | |
| 140–149 | ירוק | |
| 150–159 | חום ושחור | |
| 160–199 | זהוב וצבעים אחרים | |
| 200–299 חומרים משמרים |
200–209 | חומצות סורביות |
| 210–219 | חומצות בנזואיות | |
| 220–229 | סולפיטים | |
| 230–239 | פנולים ופורמאטים | |
| 240–259 | חנקות (ניטראטים) | |
| 260–269 | אצטטים | |
| 270–279 | חומצות לקטיות | |
| 280–289 | פרופיונאטים | |
| 290–299 | אחרים | |
| 300–399 חומרים נוגדי חמצון וחומרים מווסתי חומציות |
300–305 | חומצות אסקורביות (ויטמין C) |
| 306–309 | טוקופרולים (ויטמין E) | |
| 310–319 | חומצות גאליות וחומצות אריתורביות | |
| 320–329 | חומצות לקטיות | |
| 330–337 | חומצות ציטריות וחומצות טארטאריות | |
| 338–343 | זרחות | |
| 345–344 | ציטראטים | |
| 349–359 | חומצות מאליות וחומצות אדיפיות | |
| 360–369 | חומצות סוקציניות וחומצות פומריות | |
| 370–399 | אחרים | |
| 400–499 חומרים מסמיכים, חומרים מייצבים וחומרים מתחלבים |
400–409 | חומצות אלגיניות |
| 410–419 | גומי טבעי | |
| 420–429 | חומרים טבעיים אחרים (כג'לטין וגליצרין) | |
| 430–439 | תרכובות פוליוקסיתניות | |
| 440–449 | מתחלבים טבעיים | |
| 450–459 | זרחות | |
| 460–469 | תרכובות תאית (צלולוזה) | |
| 470–489 | חומצות שומן ותרכובותיהן | |
| 490–499 | אחרים | |
| 500–599 מווסתי חומציות וחומרים מונעי התגיישות |
500–509 | חומצות ובסיסים מינרליים |
| 510–519 | כלורידים וסולפטים (גופרות) | |
| 520–529 | סולפטים והידרוקסידים | |
| 530–549 | תרכובות של מתכות אלקליות | |
| 550–559 | סיליקטים | |
| 570–579 | חומצות סטאריות וחומצות גלוקוניות | |
| 580–599 | אחרים | |
| 600–699 מגבירי טעם |
620–629 | גלוטומטים ו גואנילטים |
| 630–639 | חומצות אינוציניות | |
| 640–649 | אחרים | |
| 700–799 חומרים אנטיביוטיים |
710–713 | |
| 900–999 חומרים אחרים |
900–909 | שעווה |
| 910–919 | חומרי הזגה | |
| 920–929 | חומרים מחזקי טעם | |
| 930–949 | גזי אריזה | |
| 950–969 | ממתיקים | |
| 990–999 | חומרים מקציפים | |
| 1100–1599 חומרים כימיים אחרים |
חומרים כימיים אחרים שאינם נכללים בקטגוריות הקודמות. | |
רשימת מספרי E
[עריכת קוד מקור | עריכה]E100–E199 (צבעים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| E100–E199 (צבעים) | |||
|---|---|---|---|
| מספר E | שם | שימוש | הערות |
| E100 | כורכומין, כורכום | צבע מאכל (צהוב - כתום) טבעי | צבע מאכל טבעי מצמח הכורכום. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E101 | ריבופלאבין (ויטמין B2), בעבר כונה ויטמין G | צבע מאכל צהוב- כתום טבעי | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E101a | ריבופלאבין-5-פוספט | צבע מאכל צהוב- כתום | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E102 | טרטרזין (FD&C צהוב 5) | צבע מאכל צהוב | צבע מאכל מלאכותי, שייך לקבוצת AZO המופקים מפחם. הטרטרזין הוא חומר המעורר תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים ונאסר לשימוש בנורווגיה ואוסטריה. בארצות הברית נקרא צהוב מס' 5. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E103 | אלקנין (Alkannin) | צבע מאכל זהוב | צבע מאכל צהוב מלאכותי. נאסר לשימוש בישראל[1], ארצות הברית ואירופה.[דרוש מקור] |
| E104 | קווינולין צהוב | צבע מאכל צהוב-ירוק המבוסס על "זפת פחם". | בבריטניה הומלץ שלא להשתמש בו, נאסר לשימוש בארצות הברית, אוסטרליה, נורווגיה ויפן. עלול לעורר תגובה אלרגית.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E105 | צהוב מהיר AB (Fast Yellow AB) | צבע מאכל צהוב | אסור בשימוש בישראל[1], ארצות הברית ואירופה.[דרוש מקור] |
| E106 | ריבופלאבין-5-פוספט | צבע מאכל צהוב | אסור בשימוש בישראל[1]. מבוסס על עיבוד של ויטמין B2. נמצא בשימוש במזון תינוקות, ריבות ומוצרי חלב. |
| E107 | צהוב 2G | צבע מאכל צהוב | צבע מאכל צהוב המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש במספר רב של מדינות, בהן ישראל[1], וקיימת הצעה לאסור אותו לחלוטין בכל אירופה. |
| E110 | צהוב סנסט FCF (צהוב-כתום S, צהוב FD&C 6) | צבע מאכל צהוב-כתום | צבע מאכל נפוץ במיוחד במספר רב של מאכלים ומסוכן לבריאות[דרוש מקור], המבוסס על "זפת פחם". מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E111 | כתום GGN | צבע מאכל כתום | אסור לשימוש בישראל[1], ארצות הברית ואירופה. |
| E120 | חומצה כרמינית (אדום טבעי 4), כרמין | צבע מאכל אדום | צבע מאכל המופק ממין של כנימות מגן - כנימת קוצ'יניל. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E121 | אדום תפוז 2 | צבע מאכל אדום כהה | אסור לשימוש במזון.[1] משמש לצביעת קליפות הדרים. |
| E122 | אזורובין (קרמואיזין) | צבע מאכל אדום - חום | נאסר לשימוש בקנדה, יפן, שוודיה וארצות הברית.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E123 | אמרנת (FD&C אדום 2) | צבע מאכל אדום - כהה | נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E124 | Ponceau 4R (קוצ'יניל אדום A, שני בוהק 4R) | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E125 | Ponceau SX, סגול GN | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש בישראל[1] ארצות הברית ואירופה[דרוש מקור]. |
| E126 | Ponceau 6R | צבע מאכל אדום | בטוח לשימוש[דרוש מקור] אינו מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E127 | אריתרוזין (FD&C אדום 3) | צבע מאכל אדום | צבע מאכל אדום-ורוד המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה וארצות הברית. חשוד כמשפיע על בלוטת התריס[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E128 | אדום 2G | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש במספר רב של מדינות ובהן ישראל[1]. יש חשד שמפריע ליצירת ההמוגלובין בדם.[דרוש מקור] |
| E129 | אדום אלורה AC (FD&C אדום 40) | צבע מאכל אדום | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E130 | אינדנתרין כחול RS | צבע מאכל כחול | |
| E131 | פטנט כחול V | צבע מאכל כחול כהה | מבוסס על "זפת פחם". מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור בשימוש במספר מדינות[2]. |
| E132 | אינדיגו כרמין, FD&C כחול 2 | צבע מאכל אינדיגו | על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E133 | כחול בוהק FCF (FD&C כחול 1) | צבע מאכל כחול-אדום | צבע בו משתמשים לעיתים קרובות בשילוב עם טרטרזין כדי לקבל צבע ירוק. נאסר לשימוש בארגנטינה, בולגריה, צ'כיה, צרפת, איטליה, טורקיה ומספר מדינות נוספות[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E140 | כלורופילים וכלורפילינים: (i) כלורפילים (ii) כלורפילינים | צבע מאכל ירוק | מתפרק מהר ולכן לרוב לא נמצא בשימוש[דרוש מקור]. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E141 | תרכובות נחושת של כלורופילים וכלורפילינים (i) תרכובות נחושת של כלורפילים (ii) תרכובות נחושת של כלורפילינים | צבע מאכל ירוק | נוצר על ידי החלפת המגנזיום בכלורופיל בנחושת. על ידי כך מתקבל צבע יציב יותר מהכלורופיל. נחשב לצבע מאכל טבעי. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E142 | ירוק S | צבע מאכל ירוק | נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה, שוודיה וארצות הברית[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E143 | ירוק מהיר FCF (FD&C ירוק 3) | צבע מאכל ירוק-כחול | |
| E150a | קרמל | צבע מאכל | אחד מצבעי המאכל הנפוצים ביותר בשימוש. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E150b | קרמל סולפיט | צבע מאכל חום כהה או שחור | נוצר כתוצאה מחימום סוכר בנוכחות סולפיטים. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E150c | קרמל אמוניה | צבע מאכל | עלול לגרום לכאבי ראש ולבעיות בריאות[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E150d | קרמל סולפיט אמוניה | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E151 | שחור PN, שחור בוהק BN | צבע מאכל | צבע מאכל סינתטי שחור-ארגמן על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה וארצות הברית[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E152 | שחור 7984 | צבע מאכל | |
| E153 | פחמן שחור | צבע מאכל שחור | נאסר לשימוש בארצות הברית. חשוד כמסרטן[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E154 | חום FK (חום קיפר) | צבע מאכל חום | נאסר לשימוש בהרבה מאוד מדינות כולל בישראל[1], כמעט כל מדינות אירופה, קנדה וארצות הברית [דרוש מקור]. |
| E155 | חום HT (חום שוקולד HT) | צבע מאכל חום | על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש במדינות רבות[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160a | אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גמא-קרוטן | צבע מאכל | צבעי מאכל טבעים המופקים מגזר, אם כי ניתן ליצור אותו גם באופן סינתטי. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160b | אנאטו, ביקסין (אנג'), נורביקסין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוונים הנעים בין צהוב לאדום. מופק מפרי שיח ה־Bixa orellana. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. מוגבלים בשימוש במזונות מסוימים. האנאטו אסור גם לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E160c | תמצית פפריקה, קפסנתין, קפסורובין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מפפריקה. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160d | ליקופן | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מעגבניות. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160e | אפוקארטנאל (חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית Beta-apo-8'-carotenal) (C 30) | צבע מאכל | מופק מתרד ומפירות הדר. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160f | אתיל אסטרי של חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית (Ethyl ester of beta-apo-8'-carotenic acid) (C 30) | צבע מאכל | צבע מאכל מלאכותי בגוון כתום-אדום המופק מצבע מאכל E160e. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E161a | פלבוקסנתין | צבע מאכל צהוב זהוב | |
| E161b | לוטאין | צבע מאכל, נוגד חמצון | צבע מאכל טבעי בגוון צהוב-כתום. נוגד חמצון ממשפחת הקרוטנואידים. מופק מירקות ירוקים, כתומים וצהובים. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E161c | קריפטוקסנתין | צבע מאכל | |
| E161d | רוביקסנתין | צבע מאכל | |
| E161e | ויולקסנתין | צבע מאכל | |
| E161f | רודוקסנתין | צבע מאכל | |
| E161g | קנתקסנתין | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E161h | זיאקסנתין | צבע מאכל | |
| E161i | סיטרנקסנתין | צבע מאכל | |
| E161j | אסטרקסנתין | צבע מאכל | |
| E162 | אדום סלק, בטנין | צבע מאכל | צבע אדום טבעי המופק מסלק. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E163 | אנתוציאנינים | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי המופק מכרוב סגול, ענבים או גזר שחור. צבעו משתנה ותלוי ברמת החומציות בסביבתו, בין אדום בסביבה חומצית לכחול בסביבה בסיסית. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E170 | סידן פחמתי, גיר | צבע מאכל | משמש להענקת צבע לבן למאכלים ומשקאות. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E171 | דו־תחמוצת הטיטניום (טיטניום דו תחמוצתי) | צבע מאכל לבן | נאסר לשימוש בגרמניה[דרוש מקור].[דרושה הבהרה] |
| E172 | תחמוצות ברזל והידרוקסידים | צבע מאכל | צבע מאכל שצבעו נע בין צהוב לכתום, אדום ואף שחור. נאסר לשימוש בגרמניה[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E173 | אלומיניום | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E174 | כסף | צבע מאכל | חשוד כמסרטן[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E175 | זהב | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E180 | פיגמנט רובין, ליתול רובין BK | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E181 | טאנין | צבע מאכל | |
| E182 | אורצאין, Orchil | צבע מאכל | |
E200–E299 (חומרים משמרים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| E200–E299 (חומרים משמרים) | |||
|---|---|---|---|
| מספר E | שם | שימוש | הערות |
| E200 | חומצה סורבית | חומר משמר | אלרגני; גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול.[דרוש מקור] |
| E201 | נתרן סורבט | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול. אינו נכלל עוד ברשימה הנוכחית של תוספים מאושרים באיחוד האירופי ובשווייץ.[3] |
| E202 | אשלגן סורבט | חומר משמר | |
| E203 | סידן סורבט | חומר משמר | חשוד כגורם לכאבי ראש והפרעות עיכול.[דרוש מקור] |
| E209 | הפטיל הידרובנזואיט (Heptyl p-hydroxybenzoate) | חומר משמר | |
| E210 | חומצה בנזואית | חומר משמר | מסרטן וגורם לאלרגיות,[4] |
| E211 | סודיום בנזואט (נתרן בנזואט) | חומר משמר | מסרטן[5] |
| E212 | אשלגן בנזואט | חומר משמר | מסרטן וחשוד לגורם גירויים לעור, עיניים ודרכי הנשימה[6] |
| E213 | סידן בנזואט | חומר משמר | חשוד כמסרטן, נמצא מסוכן בניסוי על חתולים[7] |
| E214 | אתילפרבן (ethyl para-hydroxybenzoate) | חומר משמר | אסור בשימוש[דרוש מקור] |
| E215 | נתרן אתילפרבן (Sodium ethyl para-hydroxybenzoate) | חומר משמר | מסרטן[דרוש מקור] |
| E216 | פרופילפרבן (propyl para-hydroxybenzoate) | חומר משמר | אסור בשימוש[דרוש מקור] |
| E217 | נתרן פרופילפרבן (Sodium propyl para-hydroxybenzoate) | חומר משמר | נאסר בידי האיחוד האירופאי[8][9] |
| E218 | מתילפרבן (methyl para-hydroxybenzoate) | חומר משמר | עשוי לגרום גירוי בעור לאלרגים לפרבנים[10] |
| E219 | נתרן מתילפרבן (Sodium methyl para-hydroxybenzoate) | חומר משמר | עשוי לגרום גירוי בעור לאלרגים לפרבנים[10][11] |
| E220 | גופרית דו-חמצנית | חומר משמר | בעיות במערכת הנשימה,,[12] לידה מוקדמת,[13] מסרטן והורס ויטמין B12[14] |
| E221 | נתרן סולפיט | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול והורס ויטמין B12[דרוש מקור] |
| E222 | נתרן ביסולפיט | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול והורס ויטמין B12. האיחוד האירופאי זיהה את החומר כמסוכן מאז 1 בדצמבר 2012 .[15] |
| E223 | נתרן מטביסולפיט | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול והורס ויטמין B12.[15] |
| E224 | אשלגן מטביסולפיט | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול והורס ויטמין B12.[15] |
| E225 | אשלגן סולפיט | חומר משמר | |
| E226 | סידן סולפיט | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול והורס ויטמין B12[דרוש מקור] |
| E227 | סידן ביסולפיט | חומר מייצב | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול והורס ויטמין B12[דרוש מקור] |
| E228 | אשלגן ביסולפיט | חומר משמר | |
| E230 | ביפניל, דיפניל | חומר משמר | אסור בשימוש[דרוש מקור] |
| E231 | אורתופניל פנול | חומר משמר | אסור בשימוש[דרוש מקור] |
| E232 | נתרן אורתופניל פנול | חומר משמר | אסור בשימוש[דרוש מקור] |
| E233 | תיאבנדזול | חומר משמר | |
| E234 | ניסין | חומר משמר | |
| E235 | נטמיצין, פימרצין | חומר משמר | |
| E236 | חומצה פורמית | חומר משמר | |
| E237 | נתרן פורמט (פורמט נתרן) | חומר משמר | |
| E238 | סידן פורמט | חומר משמר | |
| E239 | הקסמין (הקסמתילן טטרמין) | חומר משמר | אסור בשימוש[דרוש מקור] |
| E240 | פורמאלדהיד (פורמלין) | חומר משמר | אסור בשימוש |
| E242 | דימתיל קרבונאט | חומר משמר | מסוכן[15] |
| E249 | אשלגן חנקיתי | חומר משמר | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול, מסוכן[16][17] |
| E250 | נתרן חנקיתי | חומר משמר | מסוכן: עלול לגרום לכאבי ראש, סחרחורות, קשיי נשימה, פגיעה בחילוף החומרים, היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פוריות ונחשד כמסרטן[16][15] |
| E251 | נתרן חנקתי | חומר משמר | מסוכן[16][15] |
| E252 | אשלגן חנקתי (סלפטר) | חומר משמר | מסוכן[18] |
| E260 | חומצה אצטית (חומצת חומץ) | חומר משמר, חומר מווסת חומציות | בכמויות סבירות תקין. מאז 1 בדצמבר 2012 נקבע כי הוא חומר מסוכן על פי האיחוד האירופי.[15] |
| E261 | אשלגן אצטט | חומר משמר, חומר מווסת חומציות | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול[דרוש מקור] |
| E262 | נתרן אצטטים (i) סודיום אצטט (ii) סודיום דיאצטט | חומר משמר, חומר מווסת חומציות | גורם לכאבי ראש והפרעות עיכול[דרוש מקור] |
| E263 | סידן אצטט | חומר משמר, חומר מווסת חומציות | מסוכן[19] |
| E264 | אמוניה אצטט | חומר משמר | |
| E265 | חומצה דיהידרואצטית | חומר משמר | |
| E266 | נתרן דיהידרואצטי | חומר משמר | |
| E270 | חומצה לקטית | חומר משמר, חומר נוגד חמצון | |
| E280 | חומצה פרופיונית | חומר משמר | סיכון (Corrosive substance)[20] |
| E281 | נתרן פרופיוני | חומר משמר | מזיק[21] |
| E282 | סידן פרופיוני | חומר משמר | |
| E283 | אשלגן פרופיוני | חומר משמר | |
| E284 | חומצה בורית (חומצת בור) | חומר משמר | רעיל ומסוכן[22] |
| E285 | נתרן סטאבוראט (בוראקס) | חומר משמר | |
| E290 | פחמן דו-חמצני | חומר מווסת חומציות | סיכון, גורם הפרעות עיכול.[23] |
| E296 | חומצה מאלית | חומר מווסת חומציות | מסוכן[15] |
| E297 | חומצה פומרית | חומר מווסת חומציות | מסוכן[24] |
E300–E399 (חומרים מונעי חימצון וחומרים מווסתי חומציות)
[עריכת קוד מקור | עריכה]E400–E499 (חומרים מעבים, חומרים מייצבים, חומרים מתחלבים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]E500–E599 (חומרים מווסתי חומציות, חומרים מונעי התגיישות)
[עריכת קוד מקור | עריכה]E600–E699 (מחזקי טעם)
[עריכת קוד מקור | עריכה]E700–E799 (חומרים אנטיביוטיים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| E700–E799 (חומרים אנטיביוטיים) | |||
|---|---|---|---|
| מספר E | שם | שימוש | הערות |
| E700 | בציטרצין | ||
| E701 | אנטיביוטיקה טטרציקלינית | ||
| E702 | Chlortetracycline | ||
| E703 | Oxytetracycline | ||
| E704 | Oleandomycin | ||
| E705 | פניצילין Penicillin-G-potassium | ||
| E706 | Penicillin-G-sodium | ||
| E707 | Penicillin-G-procaine | ||
| E708 | Penicillin-G-benzathyne | ||
| E710 | Spiramycin | ||
| E711 | Virginiamicin | ||
| E712 | Flavophospholipol | ||
| E713 | Tylosin | ||
| E714 | Monensin | ||
| E715 | Avoparcin | ||
| E716 | Salinomycin | ||
| E717 | Avilamycin | ||
E900–E999 (שונות)
[עריכת קוד מקור | עריכה]E1000–E1999 (חומרים כימיים נוספים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| E1000–E1999 (חומרים כימיים נוספים) | |||
|---|---|---|---|
| מספר E | שם | שימוש | הערות |
| E1000 | חומצה כולית | חומר מתחלב | |
| E1001 | מלחי כולין | חומר מתחלב | |
| E1100 | עמילאז | חומר מייצב, חומר מחזק טעם | |
| E1101 | פרוטאזים ((i)פרואטז, (ii)פאפאין, (iii)ברומלאין, (iv)פיקין) | חומר מייצב | |
| E1102 | חומצת גלוקוז | חומר נוגד חמצון | |
| E1103 | אינוורטאז | חומר מייצב | |
| E1104 | ליפאז | ||
| E1105 | ליזוזים | חומר משמר | |
| E1200 | פולדקסטרוז | חומר מייצב, חומר מסמיך, חומר הלחה, חומר מוביל | |
| E1201 | פוליווינילפירולידון (Polyvinylpyrrolidone) | חומר מייצב | |
| E1202 | פוליווינילפוליפירולידון (Polyvinylpolypyrrolidone) | חומר מייצב | |
| E1203 | אלכוהול פוליוויניל | ||
| E1204 | פולולאן (Pullulan) | ||
| E1400 | דקסטרין (עמילן קלוי) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1401 | עמילן מעובד (באמצעות חומצה) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1402 | עמילן מעובד אלקלי | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1403 | עמילן מולבן | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1404 | חומצת עמילן | חומר מסמיך, חומר מתחלב | |
| E1405 | עמילן מעובד בתוספת אנזימים | ||
| E1410 | עמילן מעובד (Monostarch phosphate) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1411 | עמילן מעובד (Distarch glycerol) | חומר מסמיך, חומר מתחלב | |
| E1412 | עמילן מעובד (Distarch phosphate עם sodium trimetasphosphate או עם phosphorus oxychloride) | חומר מסמיך או חומר מייצב | |
| E1413 | עמילן מעובד (Phosphated distarch phosphate) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1414 | עמילן מעובד (Acetylated distarch phosphate) | חומר מסמיך, חומר מתחלב | |
| E1420 | עמילן מעובד (Starch acetate esterified עם acetic anhydride) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1421 | עמילן מעובד (Starch acetate esterified עם vinyl acetate) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1422 | עמילן מעובד (Acetylated Distarch Adipate) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1423 | עמילן מעובד (Acetylated distarch glycerol) | חומר מסמיך | |
| E1430 | עמילן מעובד(Distarch glycerine) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1440 | עמילן מעובד (Hydroxy propyl starch) | חומר מסמיך, חומר מייצב, חומר מתחלב | |
| E1441 | עמילן מעובד (Hydroxy propyl distarch glycerine) | חומר מסמיך | |
| E1442 | עמילן מעובד (Hydroxy propyl distarch phosphate) | חומר מסמיך | |
| E1443 | עמילן מעובד (Hydroxy propyl distarch glycerol) | ||
| E1450 | עמילן מעובד (Starch sodium octenyl succinate) | חומר מסמיך, חומר מייצב | |
| E1451 | עמילן מעובד (Acetylated oxidised starch) | חומר מסמיך | |
| E1501 | חומצת פחמן בנזליטית | ||
| E1502 | בוטאן-1, 3-דיאול | ||
| E1503 | שמן קיק | חומר מגבש | |
| E1504 | אתיל אצטט | חומר ממס חומרי טעם | |
| E1505 | ציטרט טריאטיל | חומר מייצב קצף | |
| E1510 | אתנול | ||
| E1516 | גליצריל מונואצטט | חומר ממס חומרי טעם | |
| E1517 | דיאצטין | חומר ממס חומרי טעם | |
| E1518 | טריאצטין | חומר הלחה | |
| E1519 | אלכוהול בנזיל | ||
| E1520 | פרופילן גליקול | חומר הלחה | |
| E1521 | פוליאתילן גליקול 8000 | ||
| E1525 | הידרוקיתיל צלולוז (Hydroxyethyl cellulose) | חומר מסמיך | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 רשימת תוספי מזון על-פי תקנות בריאות הציבור התשס"א - 2001 מהדורה מעודכנת - אוגוסט 2022 באתר משרד הבריאות
- ↑ F. McNeill, Adverse reactions to patent blue V dye – The NEW START and ALMANAC experience 36, 2010-04, עמ' 399–403 doi: 10.1016/j.ejso.2009.10.007
- ↑ Chemische Konservierungsmittel in Lebensmitteln, Kapitel 44 des Schweiz. Lebensmittelbuch, S. 38.
- ↑ מסד הנתונים GESTIS-Stoffdatenbank (מס' 022810) (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2015)
- ↑ המחקר על Food additives and hyperactive behaviour in 3-year-old and 8/9-year-old children in the community: a randomised, double-blinded, placebo-controlled trial. בידי School of Psychology, Department of Child Health, University of Southampton, Southampton, UK.
- ↑ The Food Magazine, issue 77
- ↑ Lexikon der Zusatzstoffe: Calciumbenzoat - E 213. zusatzstoffmuseum.de. Abgerufen am 1. Juli 2012.
- ↑ Richtlinie 2006/52/EG des Europäischen Parlaments und des Rates vom 5. Juli 2006 zur Änderung der Richtlinie 95/2/EG über andere Lebensmittelzusatzstoffe als Farbstoffe und Süßungsmittel sowie der Richtlinie 94/35/EG über Süßungsmittel, die in Lebensmitteln verwendet werden dürfen.
- ↑ לכתבה בנושא, ראה: Two-year-olds at risk from 'gender-bending' chemicals, report says.
- 1 2 Soni MG, Taylor SL, Greenberg NA, Burdock GA (October 2002). "Evaluation of the health aspects of methyl paraben: a review of the published literature". Food Chem. Toxicol. 40
- ↑ Markus D. W. Lipp: Notfalltraining für Zahnärzte: Prophylaxe, Diagnose, Therapie, 1997, [Schlütersche Verlagsgesellschaft].
- ↑ Sulfur Dioxide U.S. Environmental Protection Agency
- ↑ Shah PS, Balkhair T, Knowledge Synthesis Group on Determinants of Preterm/LBW Births (2011). "Air pollution and birth outcomes: a systematic review". Environ Int 37 (2): 498–516.
- ↑ Schwefeldioxid E220, zusatzstoffe-online.de
- 1 2 3 4 5 6 7 8 על סמך המסמך: "Dangerous Substances Directive", ובשמו המלא: Council Directive 67/548/EEC of 27 June 1967 on the approximation of laws, regulations and administrative provisions relating to the classification, packaging and labeling of dangerous substances.
- 1 2 3 על סמך IFA
- ↑ מסד הנתונים GESTIS-Stoffdatenbank (מס' 500036) (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2015)
- ↑ גיליון נתונים מסיגמא אולדריץ (מס' 542040)
- ↑ גיליון נתונים מסיגמא אולדריץ (מס' 25011)
- ↑ מסד הנתונים GESTIS-Stoffdatenbank (מס' 012590) (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2015)
- ↑ מסד הנתונים GESTIS-Stoffdatenbank (מס' 491033) (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2015)
- ↑ מסד הנתונים GESTIS-Stoffdatenbank (מס' 003640) (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2015)
- ↑ גיליון נתונים מסיגמה אולדריץ (מס' 295108)
- ↑ מסד הנתונים GESTIS-Stoffdatenbank (מס' 033440) (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2015)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.