מס על חוסר ילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המס על חוסר ילדיםרוסית: налог на бездетность) היה מס שהוטל בברית המועצות ובמדינות קומוניסטיות נוספות, החל משנות ה-40 של המאה ה-20 כחלק ממדיניות הנטליזם (אנ') של המדינות הקומוניסטיות.

ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטרו של יוסיף סטלין יצר את המס בשנת 1941 במטרה לעודד ילודה בקרב מבוגרים, ובכך להגדיל את אוכלוסיית ברית המועצות. המס, שעמד על 6% מההכנסה, הוטל על גברים חסרי ילדים בגילאים 20 עד 50, ועל נשים נשואות חסרות ילדים בגילאים 20 עד 45. גם הורים , שכל ילדיהם עברו את גיל 18, חויבו לשלם את המס (במגבלות הגיל של ההורה המוגדרות בחוק, כמובן).

המס היה קיים עד התפרקות ברית המועצות, אף על פי שלקראת סופה, ירד שיעור המס מ-6% והיה לא משמעותי. בציבור הסובייטי זכה המס לכינוי "מס על האשכים", כיוון שרוב משלמי המס היו גברים (המס הוטל על גברים ללא קשר למצבם המשפחתי, לעומתם - רק נשים נשואות ללא ילדים חויבו לשלם את המס).

פטור ממס ניתן לעומדים באחד התנאים הבאים:

  • סטודנטים בבתי ספר להנדסאים ובמוסדות להשכלה גבוהה (בתנאי שהיו צעירים מגיל 25).
  • מי שהכנסתו החודשית נמוכה מ-70 רובל.
  • חיילים בשירות חובה ואנשי צבא בתפקידים מסוימים או שמשרתים במקומות מסוימים
  • מי שילדיו נהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה.
  • בעלי עיטורים צבאיים גבוהים (גיבור ברית המועצות או בעלי שלוש הדרגות של עיטור התהילה
  • אנשים שלא היו יכולים להביא ילדים מבחינה בריאותית קיבלו גם הם פטור מן המס, ולכן גברים רבים טענו לאי-פוריות, והביאו מסמכים מזויפים בשביל להתחמק מן המס.
  • נזירים ונזירות קיבלו גם הם פטור מן המס.
  • נשואים טריים קיבלו פטור ממס למשך שנה אחת (מיום החתונה).

לאחר 1990, הרף לפטור ממס עלה ל-150 רובל, מה שאומר שעל ה-150 רובל הראשונים שבן אדם הרוויח הוא לא היה צריך לשלם עליהם את המס.[1]

בשנת 1991 בוטל המס על חוסר ילדים עבור נשים, ובשנת 1992 התפרקה ברית המועצות, והמס בוטל גם לגברים.

פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946, פולין הקומוניסטית הטילה מס דומה בשם Bykowe (פול')פולנית מס השור (שור היא מילה נרדפת לגברים רווקים בפולנית)). בהתחלה, המס הוטל על כל האנשים הרווקים וחסרי הילדים מעל גיל 21 (מ-1 בינואר 1946 ועד 29 בנובמבר 1956).

ולאחר מכן הרף עלה לכל האנשים הרווקים וחסרי הילדים מעל גיל 25 (מ-30 בנובמבר 1956 ועד 1 בינואר 1973)

רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסים על חוסר ילדים היו חלק מהמדיניות הנטליסטית של ניקולאה צ'אושסקו, שליטה של רומניה הקומוניסטית בשנים 1967 עד 1989. בנוסף להוצאתם של ההפלות ואמצעי המניעה אל מחוץ לחוק בשנת 1967, היו גם כמה וריאציות של מיסים על חוסר ילדים במהלך השנים 1977 ועד 1986. אזרחים רווקים נאלצו לשלם קנס של בין 8 ל-10 אחוזים מהכנסתם.

השפעות והצעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול באוכלוסייה בברית המועצות בשנים בהם היה קיים המס.

במהלך תקופת ברית המועצות, לרוסיה היה שיעור ילודה גבוה יותר מאשר בשנים שלאחר נפילת ברית המועצות, מה שהוביל לכך שחלק מהפוליטיקאים הרוסים הציעו להחזיר את המס על חוסר ילדים.[2]

לפי משרד הבריאות של רוסיה, שיעור הילודה ירד מ-2.19 ילדים לאישה ל-1.17 ילדים לאישה לאחר נפילת ברית המועצות, בין שיעורי הילודה הנמוכים בעולם. ולכן חלק מן המנהיגים הרוסיים תיארו את המצב הדמוגרפי ברוסיה כ"משבר", ואכן, עד שנת 2012 אוכלוסיית רוסייה הייתה במגמת ירידה מתמדת.

בעוד אף אחת מן ההצעות להחזיר את המס לא התממשה, הצעות אחרות דומות כן. לדוגמה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חיקק חוק שנותן תמריצים כספיים לנשים שמוכנות להביא ילד שני.[3]

ב-2018 הוצע ברפובליקה העממית של סין להחיל חוק דומה על חוסר ילדים, כדי להתמודד עם בעיות הילודה שנוצרו בעקבות חוק הגבלת ילודה בסין שהיה קיים עד 2015.[4][5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ О ПОЭТАПНОЙ ОТМЕНЕ НАЛОГА НА ХОЛОСТЯКОВ, ОДИНОКИХ И МАЛОСЕМЕЙНЫХ ГРАЖДАН СССР. Закон. Верховный Совет СССР. 23.04.90 1445-I, www.businesspravo.ru., ‏23 באפריל 1990 (ברוסית)
  2. ^ Dmitry Sudakov, Childless Russian families to pay taxes for their social inaction, english.pravda.ru, ‏15 בספטמבר 2006 (באנגלית)
  3. ^ Fred Weir, A second baby? Russia's mothers aren't persuaded., Christian Science Monitor, ‏19 במאי 2006 (באנגלית)
  4. ^ Charlotte Gao, To Encourage More Births, Chinese Specialists Propose Birth Fund, Childless Tax, thediplomat.com (באנגלית)
  5. ^ אתר למנויים בלבד Our Foreign Staff, ‏No children? Pay up: Chinese academics float 'maternity fund' tax for childless people, The Telegraph, 17 August 2018