מעאלם פי א-טריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מעאלים פי א-טריק)
מעאלם פי א-טריק
معالم في الطريق
מידע כללי
מאת סייד קוטב
שפת המקור ערבית
סוגה אסלם
נושא הגות אסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1964
מספר עמודים 160
הוצאה בעברית
הוצאה רסלינג
תרגום שוש בן ארי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעאלים פי א-טריקערבית: معالم في الطريق, פירוש: "אבני דרך"; תורגם לעברית בשם מניפסט האסלאם הרדיקלי - ציוני דרך) הוא ספר קטן[1] שיצא לאור בשנת 1964 על ידי האסלאמיסט המצרי סייד קוטב. הספר משרטט תוכנית וקורא לפעול להחלה קפדנית של חוקי האסלאם בארצות ערב, מתוך מטרה להיאבק בג'אהיליה[2] אליו שוקע העולם[3] ובפרט זה המתיימר להיות מוסלמי.

הספר הוגדר כאחת מהעבודות המשפיעות ביותר בערבית במחצית השנייה של המאה ה-20[4], הוא ככל הנראה המפורסם והמשפיע ביותר של קוטב, ואחת מהעבודות האסלאמיות המשפיעות ביותר שנכתבו. הספר אף מהווה מניפסט, לאידאולוגיה המכונה קוטביזם.

מבקרים מאוחרים יותר שיבחו את הספר כבעל השראה אשר נכתב על ידי גיבור וקדוש[5], אך אחרים הגדירוהו כלא הגיוני, אפוף רחמים עצמיים, פרנואידי, וככזה שהשפיע רבות על הטרור האיסלאמי[6]. הספר תורגם לאנגלית. הספר גם תורגם לעברית ויצא בהוצאת הספרים "רסלינג", תחת השם "מניפסט האסלאם הרדיקלי - ציוני דרך".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעאלים פי א-טריק מייצג את המהפך והדרך שעבר קוטב, מסופר ומבקר מודרני, לאקטיביסט איסלאמי, ובסוף למהפכן ותאורטיקן. הספר נכתב בעת שהות קוטב בכלא כשריצה בו 10 שנות מאסר, לאחר שהואשם בקשירת קשר כנגד המשטר המצרי בהנהגת גמאל עבד אל נאצר, וראה אור בשנת 1964. ארבעה פרקים מתוך הספר נכתבו במקור בשביל ספרו הקודם פי ט'לאל אלקוראן[7](בצל הקוראן)[8].

פחות משנה לאחר צאת הספר נעצר שוב קוטב בעוון קשירת קשר. קטעים מהספר שימוש להפללתו, הוא נמצא אשם בדין, ונגזר להוציאו להורג בתלייה[9]. קוטב הוצא להורג בשנת 1966, ומוות זה הפך אותו לשהיד בעיני מוסלמים רבים. הספר הפך לרב-מכר, והופץ באופן נרחב ברחבי העולם דובר הערבית. הספר יצא בלפחות 2,000 מהדורות[10].

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מציג קוטב "אבני דרך" והדרכה, להחייאת האסלאם ממצבו הנוכחי, אותו הוא רואה כצועד ל"הכחדה".

שריעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי קוטב רבים בעולם המוסלמי, רואים את הקוראן כתרבות ומידע נרכשים, המהווים בעיקר מקור השראה ואסמכתה בדיונים אקדמיים ובכלל. משמעות זו של הקוראן מחמיצה את המשמעות האמיתית של הקוראן שהיא שינוי חברתי, המעביר את האדם משיעבוד אצל בני אדם אחרים, לעבדות אצל אללה[11][12].

קוטב כותב כי במספר קהילות מוסלמיות נכחד האסלאם ואנשיו חזרו לג'היליה, בגלל שאנשיו שכינו עצמם מוסלמים נכשלו, ולא נהגו על פי השריעה[13].

על פי קוטב, קיום השריעה אינו רק חשוב, אלא הכרחי ומהווה חלק בסיסי בהגדרת המוסלמי, ואף יותר חשוב מעצם האמונה[14], משום שעל פי השריעה הציות לחוקיה בפועל, הוא האמונה. משמעות תפיסה זו היא שלמוסלמי לא רק שאסור להאמין באלוהות אחרת מלבד אללה, אלא גם אסור לו לבצע כל פעולת סגידה וציות לאלוהות אחרת. משום כך אסור לציית לאנשי דת מדתות אחרות, לפרלמנט, לנשיא, לרשות משפטית של מדינה חילונית, ולכל גוף לא מוסלמי, למרות שהגוף טוען שהוא מכבד את הדת[15].

קוטב טוען כי חוקי השריעה אינם רק קוד התנהגותי פומבי אלא "דרך חיים" המבוססת על הכנעה לאללה בלבד[16], תוך דחיית כל דבר שאינו מוסלמי. דרך החיים כוללת את האמונה עצמה, מערכת ניהול הצדק והחוק, ועקרונות במדע ובאומנות[17]. הקוראן והשריעה מייצגים את החוקים השולטים ביקום, והם נכונים ומדויקים יותר מכל חוק טבע הידוע לאדם, כגון כוח הכבידה וחוקי האלקטרוניקה[18].

החלת השריעה בארץ תביא ברכה לכל האנושות[19], והיא מהווה את העירבון היחיד כנגד כל חוסר הרמוניה ומחלוקת[20]. השריעה תביא לשיתוף פעולה בין בני האדם לפיצוח סודות הטבע בדרך קלה, ולשימוש בכל האוצרות המצויים במרחביו[21].

רק השריעה בראיית קוטב היא המושלמת, וכל דבר שאינו מוסלמי הוא שגוי ונגוע בשחיתות ועצם הימצאותו היא בלתי נסבלת על פי האסלאם. "האסלאם אינו יכול להסכים או לקבל מצב של חצי אסלאם וחצי ג'אהיליה... הערבוב של האמת והשקר הם בלתי אפשריים"[22]. קוטב אף דוחה כל ניסיון להידברות עם אנשי הג'אהיליה: ”אנו לעולם לא נשנה את ערכינו ותפיסתנו בכל מיקוח עם החברה הג'אהילית, לעולם!”[23] כדי לקדם ולהטיף לאסלאם, מדגיש קוטב כי אין לנסות למצוא דמיון בין האסלאם לתרבות המערב, אותה הוא מגדיר כערימת זבל וזוהמה[24].

על פי קוטב הניסיון לערב סוציאליזם או לאומיות באסלאם[25] מנוגדת לדעת האסלאם. לטענתו בימים הראשונים של האסלאם מוחמד לא ניסה ליצור שייכות ונאמנות אתנית או לאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 12 פרקים 160 עמודים
  2. ^ הג'אהיליה (جاهلية) על פי האסלאם היא כינוי ל"בורות" ששלטה לפני הופעת מוחמד ונבואותיו.
  3. ^ קוטב קרא למצב המתהווה ה"ג'אהיליה החדשה" כדי לבדלה מזו של לפני מוחמד.
  4. ^ The Age of Sacred Terror by Daniel Benjamin and Steven Simon, New York : Random House, c2002, p.63
  5. ^ Moussalli, Radical Islamic Fundamentalism, 1992, 14-15
  6. ^ http://gemsofislamism.tripod.com/milestones_qutb.html#answer_addendum מהו האפקט של "אבני דרך"
  7. ^ פירוש: בצל הקוראן
  8. ^ Kepel, Prophet, (1986), p.43
  9. ^ Qutb was executed despite the fact that he was not the instigator or leader of the plot to assassinate the President and other Egyptian officials and personalities, only the leader of the group planning it. (Sivan, Emmanuel, Radical Islam : Medieval Theology and Modern Politics, Yale University, 1985, p.93.; (Fouad Ajami, "In the Pharaoh's Shadow: Religion and Authority in Egypt," Islam in the Political Process, editor James P. Piscatori, Cambridge University Press, 1983, p. 25-26.)
  10. ^ Lisbeth Lindeborg, Dagens Nyheter, (Stockholm, Sweden), Oct. 25, 2001
  11. ^ כל מספרי העמודים שבמקורות מתייחסים למהדורה האנגלית של הספר מ-1981 של "Mother Mosque Foundation"
  12. ^ בספר פרק 1 עמ' 7
  13. ^ עמ' 9
  14. ^ ע' 89
  15. ^ ע' 60
  16. ^ ע' 82
  17. ^ ע' 107
  18. ^ ע' 88 גם בעמודים 45-46
  19. ^ ע' 90
  20. ^ ע' 89
  21. ^ ע' 91-90
  22. ^ ע' 130
  23. ^ ע' 21
  24. ^ ע' 139
  25. ^ כפי שהיה בתקופת כתיבת הספר ומשטר נאצר