מעבר זיקים
.jpg) | |
| יציאת משאית סיוע מהרצועה דרך המעבר | |
| מיקום | צפונית לרצועת עזה |
|---|---|
| מנוהל על ידי |
 צבא הגנה לישראל |
| פתיחת המעבר | 12 במאי 2024 |
| קואורדינטות | 31°35′35″N 34°29′41″E / 31.593027659501°N 34.494712733126°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מעבר זיקים | |
  | |
.jpg)
מעבר זיקים הוא מעבר גבול המיועד לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה הנמצא בצפון הרצועה, בסמוך לגדר המערכת של ציר הוברס, כ-1.5 קילומטרים ממערב למקום בו עמד אלי סיני. המעבר הוא אחד משני מעברים שנפתחו בגבול ישראל – רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל על מנת להעביר סיוע לרצועה, והוא התחיל לפעול ב-12 במאי 2024. הוא קרוי על שם קיבוץ זיקים, הסמוך לו.
המעבר נמצא בקצהה הצפוני של דרך א-רשיד, כביש החוף העזתי, סמוך לחוף הים התיכון. קיים בו מסוף משאיות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בתגובה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים, שכללה תקיפות מהאוויר ומהים ותמרון קרקעי, והובילה לעשרות אלפי הרוגים ולהרס ברצועת עזה. כחלק מהפעלת הלחץ כנגד חמאס במטרה להביא למיטוט הארגון ושחרור החטופים, הטילה ישראל מצור על כניסת אספקה לרצועה.[8][9] אולם, בלחץ בין-לאומי, אפשרה המדינה שבועיים לאחר הטבח את הכנסתן של כ-20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה.[10] בהמשך אותו חודש הוגדלה אספקת הסיוע בלחץ ארצות הברית ונשיאה ג'ו ביידן,[11] ומאז גדלה באופן הדרגתי אך קבוע לאורך כל חודשי המלחמה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבר נפתח לראשונה להעברת סיוע הומניטרי לרצועה ב-12 במאי 2024 תחת השם "מעבר ארז מערב", אף שבנייתו עדיין לא הושלמה בשלב זה.[12] כבר ביומו הראשון תוכננו להיכנס דרכו כ-40 משאיות לרצועה.[13] המשאיות המגיעות למעבר הן מנמל אשדוד ומירדן, ומאורגנות על ידי תוכנית המזון העולמית, ארגון הצדקה ההאשמי של ירדן וארגונים נוספים. בנוסף, סחורות נכנסות לרצועה מישראל ומהרשות הפלסטינית.[14] כביש הגישה אל המעבר נסלל על ידי גדודי חיל ההנדסה הקרבית של צבא הגנה לישראל.[15]
במקביל למבצע מרכבות גדעון, בין מאי לאוגוסט 2025, פעלו צה"ל, בהוראת הדרג המדיני, הקרן ההומניטרית לעזה וארגוני או"ם להעברת סיוע הומניטרי לרצועה דרך המעבר. צה"ל הכניס משאיות של סיוע הומניטרי לצפון הרצועה דרך מעבר זה ובהמשך גם דרך מעבר 96 במזרח מסדרון נצרים.[16] במהלך אותו מבצע נהיה המעבר לאחד למשמעותי ביותר מבחינת כמות משאיות הסיוע שעוברות בו, כאשר בשלב מסוים עברו בו כחצי מכלל המשאיות של תוכנית המזון העולמית. במסגרת מבצע מרכבות גדעון ב' נסגר המעבר ב-12 בספטמבר.[17]
ב-12 בנובמבר אותה שנה, במסגרת הסכם הפסקת האש השלישי במלחמה, נפתח המעבר מחדש לתנועת משאיות סיוע. הסיוע תוכנן להיות מועבר על ידי ארגוני האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים אחרים, לאחר בידוק ביטחוני שתוכנן שתבצע רשות המעברים היבשתיים של משרד הביטחון.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ↑ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025 - ↑ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ שמעון מיג'אן ורם ברנדס איתי בלומנטל, מעבר רפיח נפתח לעזה; גורם ביטחוני: "אין משבר הומניטרי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2023
- ↑ טל לב רם, בצל הטענות: גורם ביטחוני מבהיר - "אין משבר הומניטרי בעזה", באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2023
- ↑ מזכ"ל האו"ם: "להכניס סיוע הומניטרי לעזה - במהירות וללא הפרעה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ↑ איתמר אייכנר, ישראל וארה"ב סיכמו: הסיוע לעזה יוכפל ל-100 משאיות מדי יום, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ↑ גורמי מודיעין בארה"ב: סינוואר עדיין מסתתר בחאן יונס, באתר כלכליסט, 12 במאי 2024
- ↑ מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה, באתר ynet, 12 במאי 2024
- ↑ Crossings Update, גישה, 23 במאי 2024 (באנגלית)
- ↑ Israeli Commitments Regarding Gaza, הספרייה היהודית המקוונת, 13 בנובמבר 2024 (באנגלית)
- ↑ יואב זיתון, הזירה שהפכה למשנית: הכרעת חמאס מתרחקת, הלחימה דועכת - והסיוע גדל, באתר ynet, 21 ביוני 2025
- ↑ Nidal Al-Mughrabi, Olivia Le Poidevin and Emma Farge, Aid route closure worsens shortages in famine-struck northern Gaza, רויטרס, 27 בספטמבר 2025 (באנגלית)
- ↑ ישראל מגדילה את כמות הסיוע לעזה, בזמן שחמאס מפר את הסכם הפסקת האש, באתר ערוץ 7, 12 בנובמבר 2025
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ישראל עם |
| ||||||||||
