מעבר קרני
 | |
| שם רשמי | מעבר קרני |
|---|---|
| מיקום | 1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז |
| מנוהל על ידי |
 הרשות הפלסטינית רשות שדות התעופה |
| פתיחת המעבר | 1994 |
| סגירת המעבר | 2011 |
| קואורדינטות | 31°28′31″N 34°28′41″E / 31.47528°N 34.47806°E |
| הערות | המקום נסגר ונפתח פעמים רבות עקב פיגועים וניסיונות לפיגועים |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מעבר קרני | |
מעבר קַרנִי (בערבית: معبر كارني או معبر المنطار) היה מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 1994–2011.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת המעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום נקרא על שם בית אריזה לפרי הדר שהוקם במקום ב-1967 על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני מכפר יונה[1]. בית האריזה הוקם בשטח רצועת עזה, בין הגבול עם ישראל ובין מבואותיה המזרחיים של עזה[2]. ב-1969 עבדו בבית האריזה כ-300 פועלים מעזה[3]. בית האריזה הותקף והוצת כמה פעמים ולאחר מספר שנים נסגר[4][5][6].
בעקבות חתימת הסכם קהיר (הידוע גם כ"הסכם עזה ויריחו תחילה") ב-4 במאי 1994, הוקם מעבר קרני בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה, ליד גדר הגבול, במקום שבו היה מנחת קרני (שהיה ידוע גם כ"שדה התעופה עזה") מתקופת המנדט הבריטי, ששימש בשנים 1924–1936 כשדה התעופה הבינלאומי הראשון של ארץ ישראל ואחר כך, בשנים 1957–1967, שימש עבור מטוסים של כוח האו"ם ברצועת עזה.
המעבר נוהל על ידי צה"ל בצד הישראלי, ועל ידי ארגון הביטחון המסכל מטעם הרשות הפלסטינית, ופעל במתכונת זו עד מרץ 1999. בנוסף שימש המעבר את תושבי ההתנחלות נצרים, שכן הכביש המוביל אליו נחשב לציר הבטוח היחיד למעבר כלי רכב ישראליים ליישוב החל מאמצע שנות ה-90.
במרץ 1996 נסגר המעבר לתנועה לאחר שהוברח דרכו המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר ב-4 במרץ 1996. בעקבות האירוע הוחלט שמעבר קרני ישמש למעבר סחורות בלבד ומעבר ארז למעבר אנשים[7]. במקביל הוסכם על הקמת אזור התעשייה קרני בשטח "שדה התעופה עזה" לשעבר, אזור תעשייה משותף, במטרה לעודד שיתוף פעולה כלכלי אזורי וככלי לתמיכה בפיתוח יחסי שלום ונורמליזציה של קשרי מסחר בין ישראל והפלסטינים[8]. לצורך כך הוחלט על העברתו של המעבר לקו הגבול בשטח ישראל, סמוך לקיבוץ נחל עוז, על שטח של 200 דונם, בו הוקם חניון סטרילי, אתר מפגש לסוחרים, מחסנים ושירותי דרך[7].
המשך פיתוח המעבר והפעילות בו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1997 החליטה ממשלת ישראל להעביר את מעברי הגבול לעזה לניהול רשות שדות התעופה (רש"ת), במטרה שתפעיל אותם על בסיס כלכלי כמשק סגור (כך שההכנסה מאגרות מעבר תכסה את עלות הפעלתו)[7]. המעבר החל לפעול בניהול רש"ת באפריל 1999, לאחר שנחתם הסכם על גובה אגרות המעבר שהסוחרים ישלמו עבור השימוש בו[9]. המעבר חולק לשני חלקים עיקריים, צד ישראלי וצד פלסטיני, כשביניהם מתקני שיקוף ואמצעים אחרים המיועדים לבדוק את הסחורה המועברת במשאיות וכן להפריד ככל האפשר בין עובדי המעבר והחיילים המוצבים בו ובין עובדי המעבר הפלסטינים[10].
במקום הוקם גם מסוף להעברת דלק לרצועה[11], אותה הפעילה חברת הדלק "דור אלון"[12], לאחר שקיבלה זיכיון מהרשות הפלסטינית לאספקת דלקים[13].
דרך מסוף הגבול שבמעבר קרני עברו סחורות מרצועת עזה לישראל ומישראל לרצועת עזה בהיקף של מאות משאיות ביום. תוצרת החקלאית ותעשייתית המיוצרת ברצועה יוצאה דרך מעבר קרני לישראל, לגדה המערבית ולעולם. עוד שימש המקום למעבר אספקה הומניטרית אל רצועת עזה[14]. חלק משטחי האיכסון במקום הוקמו על ידי יזמים ישראלים[15], כולל מסוע להעברת סחורות[16]. גם רבים מהמפעלים שהוקמו באזור התעשייה קרני היו בבעלות ישראלית מלאה או חלקית[17].
סגירת המעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007, החליטה ממשלת ישראל על הפסקת תעבורת הסחורות לעזה דרך מעבר קרני, כחלק ממדיניות הסגר על רצועת עזה, למעט סיוע הומניטרי ודלק[18][19], בדרך כלל יומיים בשבוע בלבד[20]. לטענת הפלסטינים פרנסת 66 אלף עובדים בעזה הייתה תלויה במעבר[21]. בשיאו עברו בו 400 משאיות ביום, בממוצע, מהן 250 מישראל לרצועה ועוד 150 מהרצועה לישראל. חודשים ספורים לפני שנסגר אף הנחה ראש הממשלה אהוד אולמרט להאריך את הפעילות במעבר במשמרת נוספת, כך שיהיה פתוח עד 11 בלילה ויגיע לתפוקה של 600 משאיות[22].
בינואר 2011, הגיעו ישראל והרשות הפלסטינית להסכם על סגירת המעבר באופן סופי, והעתקת פעילותו למעבר כרם שלום[23]. המעבר הפסיק לפעול בקיץ של אותה שנה, אחר כך בוצעו עבודות פירוק והעברת חלק מציוד המסוף למעבר כרם שלום[24].
בדצמבר 2022 הוחלט כי המבנים שנותרו במקום יפורקו וייבנה במקום מכשול קרקעי[25]. מבני המעבר פורקו במשך מספר שבועות אחר כך[26].
פיגועי טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד מעבר הסחורות שימש מעבר קרני במשך השנים להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולהברחת מחבלים וחגורות נפץ מהרצועה לישראל[27][28]. בנוסף, היווה המעבר יעד מועדף לארגוני הטרור ובסביבתו אירעו התקפות טרור רבות.
אירועים בולטים:
- במרץ 1996 הוברח המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר בתוך משאית שהעבירה סחורות.
- בתאריך 20 באפריל 2001 לפנות ערב תקפו 2 מחבלים רעולי פנים חמושים ברובי סער קלצ'ניקוב את אחד מתאי הסינון הצמודים לחומת ההפרדה. מאבטח שהוצב במקום נפצע משישה קליעי רובה. למרות פציעתו, השיב המאבטח אש יעילה לכיוון התוקפים, תוך שהוא מחלץ עצמו ובודקת שהייתה עימו. התוקפים נמלטו לשטח הרצועה.
- ב-15 באפריל 2003 רצח מחבל פלסטיני שני אזרחים ישראליים ופצע אחרים. המחבל, שלפי הערכה, זכה לשיתוף פעולה מהצד הפלסטיני של המעבר, הצליח להיכנס לאחד מתאי הסינון שהיה פתוח לכיוון הפלסטיני וממנו חדר לתא סינון אחר בו שהו הנרצחים. המחבל נורה בפעולה משולבת של מאבטחי המעבר של רשות שדות התעופה וחיילי צה"ל. על גופו של המחבל נמצא היתר כניסה למעבר הפלסטיני על שמו[29][30].
- במרץ 2004 הוברחו שני המחבלים שביצעו את פיגוע ההתאבדות הכפול בנמל אשדוד בתוך דופן כפולה של מכולה[31].
- ב-13 בינואר 2005 אירעה מתקפת טרור במעבר שבה נהרגו שישה אזרחים ישראליים ונפצעו שישה נוספים. מכונית ובה מטען חבלה גדול, במשקל של יותר ממאה ק"ג, התנגשה בקיר המגן המפריד בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני של המעבר. הקיר קרס, ובעקבות זאת עברו שני המחבלים המתאבדים לצד הישראלי, כשמטעני נפץ על גופם, ואז פוצצו את עצמם. השניים נהרגו[32]. שיטה דומה הופעלה בניסיון פיגוע כושל במעבר בדצמבר 2005[33].
- ב-9 באפריל 2008 נרצחו שני אזרחים ישראליים במסוף הדלקים של המעבר[34].
- ב-8 ביוני 2009 ניסו פעילי ג'ונד אנסאר אללה לבצע פיגוע במחסום, על ידי שלוש משאיות וסוסים ממולכדים. הפיגוע נכשל וחמישה מחבלים נהרגו[35].
מעבר קרני היה מעבר הסחורות הגדול בזמנו בין ישראל לרצועת עזה (גם במעבר רפיח, בתקופת היותו מעבר גבול משותף לישראל והרשות הפלסטינית, היה אגף מטענים וסחורות, אך אלו עברו בין מצרים לרשות הפלסטינית ולהפך תחת פיקוח ישראלי על פי נספח המעברים שבהסכמי אוסלו[36]). למרות היותו עורק עיקרי לאספקת סחורות ומוצרים מסוגים שונים לרצועה, ספג המעבר התקפות טרור רבות. השערה רווחת היא שארגוני אופוזיציה בתקופת שלטון הרשות בעזה, כגון החמאס, זיהו את המעבר כסמל ליישומם של הסכמי אוסלו ועשו ככל יכולתם כדי לשבשו והעובדה שישראלים ופלסטינים עבדו בו בסמיכות[37].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמוד הרשמי באתר רשות שדות התעופה בתאריך 2008-12-19, בארכיון האינטרנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אופיר חובב, "לאבי היה חלום גדול, הוא היה נוסע לעזה בכל יום", באתר הארץ, 26 בספטמבר 2024
- ^ בית־אריזה חדש הופעל בעזה, למרחב, 16 בינואר 1969
- ^ חייל נפל, 8 מחבלים נהרגו בבקעת הירדן, על המשמר, 11 במאי 1969
- ^ שוטר וחייל נפצעו קל מרימונים שנזרקו ברצועה, מעריב, 5 באוגוסט 1969
- ^ נזק העולה על 100 אלף ל"י נגרם בבית האריזה לפרי הדר [באיזור התעשיה של עזה, שבבעלותו של מר יוסף קרני, מעריב, 31 במרץ 1970
- ^ עזרא ינוב, מחבלים פוצצו מיתקנים של בית־האריזה הישראלי בעזה, מעריב, 8 באפריל 1974
- ^ 1 2 3 אורה קורן, אושרה תוכנית הפיתוח הישראלית של מעבר קרני בין עזה לישראל, באתר גלובס, 4 ביוני 1997
- ^ אורה קורן, שרנסקי ייפגש השבוע עם נציג פדיקו - לדיון על פארק התעשייה בקרני, באתר גלובס, 5 במאי 1997
אורה קורן, בקרוב יסוכם מתן מעמד אקס-טריטוריאלי לאיזור התעשייה קרני ליד רצועת עזה, באתר גלובס, 8 בינואר 1997 - ^ אורה קורן, הושג הסדר להפעלת מעבר קרני; הורד גובה האגרות המקסימלי, באתר גלובס, 15 באפריל 1999
- ^ ארנון רגולר, מעבר קרני: עשרות משאיות עם סחורות, לפחות 5 פיגועים, באתר הארץ, 14 בינואר 2005
- ^ יובל אזולאי, האם מסוף הדלק בנחל עוז בסכנת סגירה?, באתר הארץ, 9 באפריל 2008
- ^ איתי רום, לתדלק את החמאס, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2008
- ^ דוד חיון, הרשות הפלשתינית האריכה בשלוש שנים הזיכיון של דור אנרגיה לאספקת דלק, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000
שרון קדמי, וייסמן ובינו מחלקים את השטחים בחשאי: דור אלון תספק דלק בעזה, ופז - בגדה, באתר TheMarker, 1 בנובמבר 2006
ליאור ברון, דור אלון חידשה את אספקת הדלקים לרצועת עזה, באתר גלובס, 18 ביוני 2007 - ^ עמירם כהן, שר החקלאות: המשך סגירת מעבר קרני תגרום רעב בעזה והשמדת מטעים בישראל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2006
- ^ ליאור גרינבאום, יזמים ישראלים יקימו שטחי אחסון ולוגיסטיקה בקרני במיליוני שקלים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2003
- ^ יובל אזולאי, יזמי המסוע במעבר קרני תובעים 64 מיליון שקל מהמדינה, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2016
- ^ חגי אטקס, מ. בר חנכה בקרני מפעל ראשון בבעלות ישראלית מלאה, באתר גלובס, 30 בספטמבר 1999
חגי אטקס, נסטלה, פפסי-קולה וג'פאן-טובאקו יפתחו מפעלים באיזור התעשייה קרני, באתר גלובס, 1 במאי 2000
אורה קורן, מפעל טקסטיל יוקם בפארק קרני על ידי מיזם ישראלי-פלשתיני-אמריקני, באתר גלובס, 29 בינואר 1997 - ^ אורה קורן, התעשיינים: הפסד של 135 מיליון דולר עקב סגירת מעבר קרני, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
- ^ אבי יששכרוף,, ישראל העבירה לעזה 500 טון חיטה במעבר קרני, באתר הארץ, 28 ביוני 2007
ברק רביד,, גורם צבאי: דור אלון מרוויחה מעזה, לפחות שיציבו מאבטח, באתר הארץ, 11 באפריל 2008 - ^ עמירה הס, בעזה לא מסתפקים בהקלה: "קטשופ לא יחולל שינוי", באתר הארץ, 22 ביוני 2010
- ^ TheMarker, הפלשתינאים: 66 אלף עובדים פוטרו בעקבות סגירת מעבר קרני, באתר הארץ, 16 ביולי 2007
- ^ אלוף בן, אולמרט: להוסיף בקרני עוד משמרת - למעבר סחורות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2007
- ^ מערכת פורט2פורט, הפלסטינים: נחתם הסכם עם ישראל לסגירת מעבר קרני, באתר Port2Port, 12 בינואר 2011
- ^ רמי שני, ישראל החלה בפירוק מעבר קרני: "שברו של חלום", באתר וואלה, 27 בספטמבר 2011
- ^ מתן צורי, צה"ל יהרוס את מעבר קרני בגבול עזה - ויבנה במקומו מכשול קרקעי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2022
- ^
צה"ל ומשרד הביטחון החלו במבצע לפינוי מעבר קרני, באתר צה"ל, 4 בדצמבר 2022
- ^ חגי הוברמן, יש מעבר לטרור, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2004
- ^ מעבר קרני כמוקד לפעולות טרור, המרכז למורשת המודיעין, יוני 2004
- ^ פליקס פריש וחנן גרינברג, 2 הרוגים בפיגוע במסוף קרני; קצין צה"ל נהרג בשכם, באתר ynet, 15 באפריל 2003.
- ^ אחד המחבלים: עובד מעבר קרני, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2005
- ^ ברוך קרא, זוהר בלומנקרץ ושירות "הארץ", טכנאי במסוף קרני הושעה בשל הפיגוע באשדוד, באתר וואלה, 30 במרץ 2004
- ^ ארנון רגולר ועמוס הראל, 3 הרוגים ישראלים בפיגוע התאבדות כפול במסוף קרני, באתר הארץ, 14 בינואר 2005
- ^ יהונתן ליס, צה"ל התנקש ב-4 מחבלים בדרכם לפיגוע, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
- ^ עמוס הראל, שני אזרחים הרוגים בחדירת חמישה עד שבעה מחבלים למסוף הדלקים בנחל עוז; שניים נוספים נפצעו, באתר הארץ, 9 באפריל 2008
אבי יששכרוף, 2 אזרחים נרצחו בפיגוע בגבול עזה, באתר הארץ, 10 באפריל 2008 - ^ חנן גרינברג, הפיגוע שסוכל בעזה: סוסי תופת ומשאיות מילוט, באתר ynet, 8 ביוני 2009
אבי יששכרוף, עמוס הראל, אנשיל פפר, כוח צה"ל מנע הבוקר פיגוע גדול דרומית למעבר קרני, באתר הארץ, 8 ביוני 2009 - ^ הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, נספח I: פרוטוקול בנושא היערכות מחדש והסדרי ביטחון, סעיף VIII
- ^ ארנון רגולר, הפיגוע בוצע כנראה על רקע הפסקת האש הקרבה, באתר הארץ, 14 בינואר 2005
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ישראל עם
|
| ||||||||||
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |