מעגל המשטרים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה 2. קטגוריות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה 2. קטגוריות. | |
מעגל המשטרים הוא כינוי לתורתו של פוליביוס, היסטוריון יווני (במקור) שחי במאה השנייה לפנה"ס ברומא, בנוגע לתחלופה הטבעית של משטרים שונים במדינה. זאת הוא עושה בספר השישי בחיבורו המפורסם ביותר, "היסטוריות" (אנ'), ובנוסף מפרט גם בין היתר על סוגי המשטרים הקיימים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ועל המשטר האידיאלי. המונח "מעגל משטרים" - קיקלוס (אנ') ביוונית (κύκλος - גלגל, כפי שנטבע על ידי אפלטון, שהשתמש במונח בחיבורו "המדינה") או אנאקיקלוסיס (אנ') (ἀνακύκλωσις), לפי פוליביוס.[1]
ע"פ מעגל המשטרים, שורש השלטון הוא הצורך בביטחון, ובהערכה כלפי אדם המצליח לספק אותו. כך נוסד לראשונה שלטון יחיד לטובת העם: מלוכה. אך עם הזמן, כשהשליט מקבל את תפקידו בירושה ולא נבחר בזכות עצמו, הוא עלול לחשוב שהוא מעצם הווייתו נעלה מאחרים: שלשלוט היא זכותו הטבעית, ומכיוון שכך הוא גם ראוי למותרות ולתנאים טובים יותר מאחרים. כאן מתחילה המלוכה להפוך ל"טיראניה", כשהיחיד מולך למען עצמו ולא למען הרבים, ושלטונו מתחיל להיות מושחת ורע לאזרחיו. בנקודה זו יקומו הטובים, המוסריים והאמיצים מבני העם, וידיחו את הטיראן ויכוננו במקום הטיראניה אריסטוקרטיה, שלטון מעטים הנתמך על ידי העם ומכוון לטובתו. אך גם כאן, כשהמעמד הרם של המנהיגים מועבר בירושה ולא ניתן בזכות, מתפתחת שחיתות אצל אותם אלו שקיבלו אותו בחסד, והשלטון הופך לאוליגרכי: שלטון מעטים המכוון רק לטובתם. כפי שהחולי באריסטוקרטיה דומה לחולי במלוכה, כך סופה של האוליגרכיה דומה לסופה של הטיראניה. אך בשלב זה עייף הציבור ממנהיגים, מעטים או אחד יחיד, שהביאו עליו סבל בעבר. ולכן קם שלטון דמוקרטי, שלטון הכלל לטובת הכלל. כל עוד זוכר הציבור את ערך השוויון וחופש הביטוי, שהם מהיתרונות העיקריים של הדמוקרטיה, המדינה מתנהלת על מי מנוחות. אך בשלב זה או אחר קמים כאלו הרודפים אחר "כבוד", המדמים לעצמם שאמורות להיות להם יותר זכויות מאשר לאחרים. בצעדיהם הלא מוסריים, בהם שחיתות ושוחד, שננקטים בחיפוש הוולגרי אחר "כבוד" ומעמד, משחיתים אותם האנשים גם את שאר העם, מה שגורר את השלטון הדמוקרטי למצב של אנרכיה, מלא במלחמות אזרחים ואי יציבות שלטונית. האנרכיה תבוא אל קצה כשייבחר שוב שליט יחיד כדי לכונן ביטחון וסדר באומה המתפרקת, ומכאן מתחיל מעגל המשטרים מחדש (פוליביוס, היסטוריה, ו', 6-9).
סוגי וכינויי המשטרים על פי פוליביוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שלטון "טוב" - למען העם | שלטון "רע" - לטובתו העצמית של השולט | |
|---|---|---|
| שלטון יחיד | מלוכה | טיראניה |
| שלטון מעטים | אריסטוקרטיה | אוליגרכיה |
| שלטון רבים | דמוקרטיה | אנרכיה |
מטרות בהבאת התיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפוליביוס יש כמה מטרות בהבאת תיאור מעגל המשטרים. העיקרית היא הצעת הסבר להצלחתה של הרפובליקה הרומית, שהייתה אז בשיא כוחה: משטרה של רומא היה "משטר ממוזג" (אנ'), כיוון שכלל יסוד מונרכי - הקונסולים, יסוד אריסטוקרטי - הסנאט, ויסוד דמוקרטי - אסיפות העם. פוליביוס מתאר שיטת ממשל זו כשיטה האידיאלית: ובכך שרומא לוקחת מעט מכל סוג משטר היא מאזנת את ההשפעות השליליות של כל סוג שלטון בנפרד, ובולמת את השחיקה הטבעית שיש לכל אחת משיטות אלו בפני עצמה (שם, 10). פוליביוס גם מציין שאפשר לנבא את עתידה וירידתה של רומא מהתבוננות בה בהשוואה למעגל המשטרים (שם, 9).
פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת הקיסרות המוקדמת, אנו עדים לירידה בפופולריות כתביו של פוליביוס - טקיטוס הפגין בוז גמור כלפי תיאורו של פוליביוס את עקרונות "המשטר הממוזג" כשיטה אידיאלית. ואילו כותבים שאהדו בכתבם את השלטון הקיסרי (שאחרי הכל היה שלטון יחיד) כלל לא התייחסו לכתביו.