מעוז (יישוב)
| מעוז צבי בתצלום אוויר מכיוון צפון | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית |
|
| תאריך ייסוד | 2001 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב | 26 משפחות (2025) |
| קואורדינטות | 32°25′30″N 35°09′55″E / 32.42508°N 35.16523°E |
מעוז (בעבר מעוז צבי) היא התנחלות במעמד של יישוב קהילתי בצפון השומרון, מערבית ליישוב מבוא דותן. ביישוב מתגוררים כ-26 משפחות. תושבי היישוב עוסקים בחקלאות, קיימות ומלאכות כפיים. במרכז היישוב קיים בית מדרש שבו מקיימים תושביו תפילות ושיעורים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחג הפורים תשס"א (2001), בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, יום אחד לפני שאריאל שרון הציג את ממשלתו הראשונה בפני הכנסת, עלו חמש משפחות ממבוא דותן לחורשה עבותה ממערב ליישוב, גבעה מיוערת בעצי אורן אשר נטעה בראשית שנות ה-80 על מנת לשמור על אדמות המדינה,[1] והשתכנו במספר קראוונים שהוצבו בינות לעצים, תחילה נקרא המקום דותן ב'. אחד מהמתיישבים היה צביקה שלף ממייסדי היישוב מבוא דותן.
ארבעה חודשים לאחר מכן, בט' סיוון תשס"א, 31 במאי 2001, נרצח צביקה שלף, בירי מרכב חולף בכניסה לבאקה א-שרקייה, כשעשה דרכו מהיישוב לכיוון נתניה.[2] חברי מבוא דותן החליטו לקרוא ליישוב "מעוז צבי" על שמם של בני משפחת שלף: צביקה שלף, ובנו היחיד עומר, שנהרג בטיול בהודו כ-3 שנים לפני הרצח.
בשנת 2007 דוד ושיינה בוצר הקימו במקום חווה חקלאית בשם "חוות עמק דותן" חווה שמטרתה קליטת נוער נושר.[3] במרוצת השנים, לצד החווה התפתח יישוב צעיר, אשר תושביו עוסקים ומתפרנסים מחקלאות אורגנית, תיירות, אומנות ומלאכת כפיים. ב-2022 התגוררו ביישוב כ-100 תושבים, והוא היה המאחז הגדול ביותר בצפון השומרון.
ביום ירושלים ה'תשפ"ה, 26 במאי 2025, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להכשיר את היישוב, לצד 21 מאחזים נוספים, על פי תכנונה של מנהלת ההתיישבות.[4][5] ובנובמבר אותה שנה קיבל מעוז צבי מעמד רשמי של יישוב.[6] בינואר 2026 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא למקום "מעוז".[7] ב-5 בפברואר הושלם תהליך ההסדרה עם קבלת סמל יישוב ממשרד הפנים.[8]
ב-14 ביולי 2025, הגיע מחבל חמוש על טנדר לכניסה הדרומית ליישוב מכיוון עראבה וניסה לרצוח חייל ומטייל בנחל חדרה, המחבל חוסל ולא היו נפגעים בפיגוע.[9]
אתרי טבע ותצפיות נוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה עמק דותן – מצפה דותן הוא מצפה הצופה על עמק דותן. במקום פרגולת עץ, ספסלי ישיבה בצל עצי זית ועמדת הדרכה קולית שהוקמה על ידי מרכז קטיף להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, המספרת את סיפורי העמק: מכירת יוסף, קרב עמק דותן במלחמת ששת הימים, וסיפור ההתיישבות העברית המתחדשת בצפון השומרון.[10]
תצפית שלפים – לצדה של התצפית הגדולה, תצפית נוספת ובה לוח הנצחה לזכרם של צביקה ועומר שלף.
יער נעמי שמר – יער אורנים הכולל מסלולי הליכה מסומנים, שבילי אופניים ותצפיות. אנשי מעוז צבי נטעו במקום חורש ארצישראלי של אלות ואלונים, עצי ארז ואקליפטוס. החורש נשמר על ידי מרעה מבוקר.
מצפה נריה – מעל נחל חדרה, תצפית של 360 מעלות. ממקום זה ניתן לצפות לרכס חומש בדרום-מזרח, ובמערב אל מורדות צפון השומרון והשרון עד לים התיכון.
בור יהודה - באר מים צלולים בכניסה הצפונית ליישוב.
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרחב חיים בעל חיים רבים ביניהם עדר צבאים ארץ ישראלי, זאבים ומקננים עופות דורסים: עיט צפרדעים, חיוויאי, כוס החורבות ואוח. בעונת הנדידה ניתן לצפות בנדידת עגורים וחסידות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוות מעוז צבי, באתר השומר יו"ש
- חוות מעוז צבי, באתר תיירות שומרון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חוות דעת בנושא מאחזים בלתי מורשים (עמ' 101), באתר משרד ראש הממשלה
- ↑ חגי הוברמן, כנגד כל הסיכויים, הוצאת ספריית נצרים עמ' 420.
- ↑ עזרי טובי, מסע הגבעות והחוות ביו"ש - חוות עמק דותן, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2022
- ↑ אביגיל זית, חיזוק רצף ההתיישבות: הממשלה אישרה הקמת 22 יישובים חדשים, בעיתון מקור ראשון, 17 במאי 2025
- ↑ למה דווקא אלה? סקירה אסטרטגית של תוכנית הישובים החדשה, באתר הקול היהודי
- ↑ אליה אביב, "צעד היסטורי": אלו 13 היישובים ביהודה ושומרון שמעמדם הוסדר, באתר עכשיו 14, 10 בנובמבר 2025
- ↑ פרוטוקול ועדת השמות הממשלתית, באתר משרד ראש הממשלה, 1 בינואר 2026
- ↑ חזקי ברוך, המהפכה של סמוטריץ' ביו"ש נמשכת: חמישה יישובים הוסדרו סופית - בהם חוות גלעד, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2026
- ↑ אבי אשכנזי, מחבל ניסה לפגע בחיילי צה"ל עם נשק מאולתר: הוא חוסל במקום, באתר מעריב אונליין, 14 ביולי 2025
- ↑ דביר רביב, אלינסון נתנאל, המדריך למטייל בשומרון לב ההר וצפון השומרון, עמ' 252
| ||||||||||||||||||

