מעון (יישוב עתיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מעון (אתר מקראי))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעון ביהודה
(למפת הר חברון רגילה)
MtHebron.svg
 
מעון ביהודה
מעון ביהודה
התל המקראי של מעון הקדומה - צולם ממעון
העתק פסיפס מעון במתחם יד יצחק בן צבי בירושלים

מעון או "מעון שביהודה" המקראית הייתה נחלה בשבט יהודה על פי התיאור המקראי ונזכרת בסיפור נבל הכרמלי. יישוב יהודי בתקופה הביזנטית בארץ ישראל.

אזכורים מיקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: "זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה".[1]

מדבר מעון הוא גם האזור שבו שאול המלך רודף אחרי דוד על פי המסופר בספר שמואל.[2] דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עמו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי.

מעון המקראית מוזכרת גם באחד האוסטרקונים שנמצאו בערד.

בית כנסת עתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעון נמצאו שרידי בית כנסת, שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה חייבה חציבה בסלע. הקירות היו עבים כ-90–100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו בסוסיא ורצפת פסיפס.

הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של מנורת שבעת הקנים עשויה משיש לבן. החוקרים אמדו את גובְהָה בכ-1.6-1.8 מטר. החוקר צבי אילן שהיה שותף לגילויה מתאר אותה: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח"). קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".[לצטטה]

הקשר בין כרמל לבין מעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל", כלומר במעון בתי מגורים ובכרמל, מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, העלה החוקר דוד עמית את ההשערה כי בתקופה הביזנטית בארץ ישראל יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מנהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע. נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מו המערך היישובי של כרמל - חלק מכרמל רבתי והסבר להעדרה של מעון מהאונומסטיקון, חיבורו של אוסביוס מקיסריה, שנכתב במאה ה-4.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°24′34″N 35°08′02″E / 31.4094477°N 35.1338388°E / 31.4094477; 35.1338388