מעכה בת אבישלום

אסא מסיר את פסילי אימו (מעכה), איור מתוך כרוניקה רוסית שהייתה שייכת לצאר איוואן הרביעי; מעכה היא ככל הנראה האישה החובשת כתר בצד השמאלי של הציור

מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא דמות מקראית, המוזכרת בספרים דברי הימים ומלכים. לפי הכתוב, היא הייתה אשת מלך יהודה, ואף נשאה בתואר "גְּבִירָה", אך לא ברור איזה מלך בדיוק היה בעלה ואיזה היה בנה, ויש בנושא מחלוקת בין פרשני התנ"ך.

בתנ"ך

ספר דברי הימים מכיל מקורות שונים, שלכאורה אף סותרים זה את זה, לגבי מעכה. מצד אחד, נכתב שמעכה בת אבשלום הייתה אשתו האהובה של המלך רחבעם, ואם בנו אביה:

וְאַחֲרֶיהָ לָקַח [רחבעם] אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית. וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו [...] וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה, לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ.

— ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוקים כ'–כ"ב

מצד שני, בהמשך הספר נראה שאימו של אביה הייתה אישה אחרת, ומעכה היא בכלל אם בנו אסא:

בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם, וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל־יְהוּדָה: שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה...

— ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוקים א'–ב'

וְגַם מַעֲכָה, אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ, הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה, אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת. וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ, וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.

— ספר דברי הימים ב', פרק ט"ו, פסוק ט"ז (מקור מקביל במלכים א' ט"ו, י"ג)

בספר מלכים נאמר גם על המלך אביה (שנקרא שם אֲבִיָּם) וגם על בנו המלך אסא ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (פרק ט"ו, פסוקים ב'–י').

במפרשים

זהות בעלה

את הכתוב על מעכה בתנ"ך ניתן להסביר בשתי שיטות:

1. מעכה בת אבישלום הייתה אשת אביה ואימו של אסא, ואילו אֵם אביה הייתה "מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה" (ואלו שתי נשים שונות).
2. מעכה בת אבישלום הייתה אשת רחבעם ואימו של אביה (וגם של עתי, זיזא ושלומית), והיא מזוהה עם "מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל". לפי שיטה זו, שם אימו הביולוגית של אסא לא מוזכר בתנ"ך.

השיטה הראשונה מזוהה עם פירושו של רש"י. לדבריו, שמה המקורי של אֵם אביה היה "מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל", אבל אחרי שבנה אביה התחתן עם מעכה בת אבישלום, שינו את שמה של מיכיהו לשם של כלתה:

”מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל“ – ולמעלה קורא לה שם אחר, מעכה בת אבשלום [...]
כינו שמה משם גמור שלה, מיכיהו – מעכה; ושם אביה, אוריאל – אבישלום.
לפי שעל שם כלתה נקראת, שהייתה אשת חיל גברתנית, ככתוב: ”וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה“.

— רש"י, ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק ב'

בשיטה זו אחזו גם רבי אברהם בן הרמב"ם, מהרש"א והחיד"א.

לעומת זאת, השיטה השנייה מזוהה עם פירושו של הרד"ק. לדבריו, מעכה נקראה "אֵם אסא" למרות שלמעשה הייתה סבתו, ובכלל מקובל בתנ"ך להתייחס לסבים כאל הורים:

”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה“ – ולא הייתה אם אסא, אלא אם אבים אביו, כמו שכתוב למעלה.
ואם אביו קורא אותה אמו, כמו שכתוב ”וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן“.

— רד"ק על מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י'

בשיטה זו אחזו גם תרגום דברי הימים, רלב"ג, אברבנאל, המצודות, מור וקציעה, הפלאה, רש"ש, מלבי"ם ושמואל ייבין.

מהי ה"מפלצת"

בתנ"ך מסופר שמעכה ”עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת”, שאותה אסא כרת ושרף. המילה "מִפְלֶצֶת" לא מופיעה במקומות אחרים בתנ"ך, ולפיכך הפרשנים חלוקים במה בדיוק מדובר.

השורש פ-ל-צ משמש בתנ"ך לשון יראה ורעדה, ולפי זה מסבירים רבי יונה אבן ג'נאח והרד"ק כי השם נגזר מהיראה שחשו עובדי האשרה מפניה. לעומת זאת, הרלב"ג מסביר באופן הפוך: עבודה זרה מביאה את עובדיה לידי פחד ואימה. בתרגום השבעים תורגמה ה"מפלצת" כמקום לפולחן סתרים שעשתה מעכה לאשרה.

לפי רב יוסף בתלמוד, המפלצת היא "כמין זכרות" שעשתה מעכה, ”והיתה נבעלת לו בכל יום”. בדומה לכך הירונימוס מפרש כי המפלצת היא פסל של האל פריאפוס (שהוא בעל פאלוס גדול) שהציבה מעכה ליד האשרה. הרלב"ג מסביר שזהו בניין לכבוד האשרה.

חוקרים מודרניים סבורים שהיה זה גזע אילן או עמוד עץ ששימש בפולחן האשרה.

זיהויה עם תמר בת אבשלום

שמו של אביהָ של מעכה, אֲבִישָׁלוֹם, כמעט זהה לשמו של אַבְשָׁלוֹם מספר שמואל, בנו של דוד המלך שמרד בו. סיכוי סביר שמדובר באותו אדם:

• כאמור לעיל, בדברי הימים ב' י"א, כ' נכתב שרחבעם היה נשוי למעכה בת־אַבְשָׁלוֹם, ששם אביה זהה ממש לזה של אבשלום בן־דוד. לפי השיטה השנייה, ואף לפי דעת רש"י ששם זה ניתן לאשת רחבעם על שם כלתה ואבי כלתה, הרי שמעכה בת־אבישלום היא באמת בת אַבְשָׁלוֹם.
• נשותיו האחרות של רחבעם, ”מָחֲלַת בַּת יְרִימוֹת בֶּן דָּוִיד, אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי” (דברי הימים ב' י"א, י"ח), היו גם הן מבית דוד, ולפיכך מסתבר שהוא נשא גם את בת אבשלום דודו.
• לאבשלום בן־דוד באמת הייתה בת: ”וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר, הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה” (שמואל ב' י"ד, כ"ז). אין זה מן הנמנע שלבתו של אבשלום היו שני שמות, תמר ומעכה. אפשרות אחרת היא שאוריאל היה בנו או נכדו של אבשלום, ומעכה מיוחסת אחר סבה אבשלום משום חשיבותו.
• ידוע שהשם "מַעֲכָה" היה קיים במשפחת אבשלום: אימו הייתה מַעֲכָה בת תלמי.