מעמד גאוגרפי מוגן
אינדיקציות גאוגרפיות והתמחויות מסורתיות באיחוד האירופי (באנגלית: Geographical indications and traditional specialities in the European Union; כלומר Protected Geographical Indication; בראשי תיבות: PGI) הן שמן הכולל של מסגרות משפטיות המוגדרות במערכת המשפט של האיחוד האירופי, אשר נועדו להגן על שמותיהם של מאכלים אזוריים. בתוך מסגרת משפטית זו, ישנן תתי הגדרות כגון:
- כינוי מקור מוגן (באנגלית: Protected designation of origin-PDO)
- התמחות מסורתית מובטחת (באנגלית:Traditional speciality guaranteed-TSG)
החוק (אשר מיושם במדינות האיחוד האירופי, ובהדרגה גם במדינות מחוצה לו, באמצעות הסכמים בילטרליים בינלאומיים) מבטיח כי רק מוצרים אשר יוצרו באזור יכולים להימכר תחת שם המותג שלו. חקיקה זו נכנסה לפועל החל משנת 1992. מטרת החוק היא להגן על המוניטין של המאכלים האזוריים, לקדם פעילות חקלאית וכפרית, להבטיח ליצרנים לקבל פרמיה עבור המוצרים האותנטיים שלהם, ולחסל את התחרות הבלתי הוגנת והונאת הלקוחות מצד ספקי המאכלים הבלתי-מקוריים, אשר מוצריהם עלולים להיות מאיכות נחותה יותר או בעלי טעם שונה.
מסגרת משפטית זו מגנה על מוצרים כגון יינות, גבינות, שינקן, נקניקים, מאכלי ים, זיתים, בירות, חומץ בלסמי ואפילו על לחמים, פירות, בשר נא וירקות מקומיים. בפרט מזוהה סטטוס ה'מעמד הגאוגרפי המוגן' עם מאכלים כגון גורגונזולה, פרמזן (פרמיג'יאנו רג'אנו), פאי החזיר של מלטון מוברי, גבינת אסיאגו, קממבר ושמפניה, אשר יכולים להיות משווקים בשמות אלה רק אם יוצרו באזורים המזוהים עמם. כך למשל, כדי שגבינה מסוימת תוכל להיחשב כגבינת רוקפור, יש להכינה מהחלב של סוג מסוים ביותר של כבשים, ולהחמיץ את החלב במערות טבעיות סמוך לעיירה רוקפור-סור-סולזן, סמוך למחוז אוורון בצרפת, היכן שהגבינה מושפעת מנבגיו של עובש מסוים שגדל באותן המערות.
