מען לא ידוע
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
קתרין קרסמן טיילור  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
רומן |
| מקום התרחשות |
סן פרנסיסקו, מינכן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1959 |
  | |
מען לא ידוע (באנגלית: Address Unknown) הוא ספרה הראשון של הסופרת האמריקאית קתרין קרסמן טיילור, שנכתב תחת שם העט "קרסמן טיילור". הספר ראה אור לראשונה בגרסתו המלאה ב-"Story Magazine" בארצות הברית בשנת 1938, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הספר הוא רומן מכתבים שעלילתו מסופרת דרך התכתבות בין שני חברים טובים, מרטין שולץ, בן 40, גרמני, נשוי ואב לשלושה בנים, ומקס אייזנשטיין, בן 40 גם הוא, רווק, יהודי. הם הבעלים של הגלריה שולץ-אייזנשטיין, עסק של מסחר ביצירות אמנות בסן פרנסיסקו. ההתכתבות מתחילה ב-12 בנובמבר 1932, לאחר שמרטין חוזר לגור במינכן, ומסתיימת ב-3 במרץ 1934.
הספר עובד לסרט קולנוע ב-1944, בבימויו של ויליאם קמרון מנזיס.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרמניה, 1932. מרטין שולץ, אשתו, וגם הילדים שלהם גרמנים. מקס הוא יהודי אמריקאי. הם חברים, סוחרי אמנות. אחותו של מקס, שחקנית בשם גריזל, הייתה מאהבתו של מרטין. מרטין מתרגש מהקמת הרייך השלישי ומרגיש הערכה לאדולף היטלר. הוא כותב על כך לשותפו מקס. בתחילה מקס משתתף בריגשותיו - "עד כמה אני מקנא בך..." הוא כותב, "אתה הולך לגרמניה הדמוקרטית, ארץ עם תרבות עמוקה והתחלה של חירות פוליטית."
ככל שחליפת המכתבים נמשכת עולים במקס חששות באשר לשותפו לשעבר. מקס שומע מידידו שיהודים מוכים ברחובות ברלין, ועסקי יהודים מוחרמים. הוא כותב על כך למרטין, שמתקדם בחברה הגרמנית שתחת המשטר הנאצי, עד שבשנת 1933 הוא מתחיל להתכחש לידידותו עם מקס. במכתב הוא מודיע למקס שהוא לא יכול ולא רוצה יותר להתכתב איתו מפאת היותו יהודי, בין השאר בגלל הצנזורה הנאצית שעורכת ביקורות בדואר. מקס כותב למרטין מכתב שבו הוא מבקש בכל זאת להשגיח על אחותו גריזל שהיא שחקנית תיאטרון בברלין, שכן המכתב האחרון שהוא שלח אליה חזר אליו עם הכיתוב "מען לא ידוע", מה שמעלה חששות מצידו של מקס. בתשובה כותב לו מרטין שאחותו נהרגה, ומסביר לו שהיא הייתה "שוטה שבאה לברלין, להציג את גופה היהודי לפני צעירים גרמנים טהורים". כשצעקו לה בבוז שהיא יהודייה היא הודתה בכך בקול רם, והם רדפו אחריה. מרטין מוסיף ומספר שהיא ניסתה להימלט אל ביתו. אך הוא סירב להכניסה לביתו והציע לה לברוח דרך הפארק, אך החיילים הגרמנים השיגו אותה ורצחו אותה.
משהדבר נודע למקס, גומלת בליבו ההחלטה לנקום את מות אחותו ולהשיב למרטין גמול כאכזריותו. הוא מתחיל לכתוב למרטין סדרה של מכתבים שבה הוא בודה מליבו קשרים של מרטין עם יהודים, ומכתבים נוספים הכוללים הוראות עסקיות ואמירות על מזג האוויר, אך נראים לצנזורה הגרמנית כאילו יש בהם קודים סודיים. מרטין שולח למקס מכתב בו הוא מתחנן על חייו: "אלי הטוב, מקס, היודע אתה מה אתה עושה? מכתבים אלו ששלחת... מגיעים אלי על ידי שליחים... הם מבקשים שאפרש להם את הקוד... מקס, אני מתחנן בפניך, לא עוד, לא עוד! הפסק כל עוד אני יכול להינצל." לבסוף מכתב שכתב מקס למרטין מגיע אליו בחזרה כשעל המעטפה נכתב "מען לא ידוע". בכך נסגר המעגל ונחתמת נקמתו של מקס במי שהיה ידידו ובגד בו.
אחרית הדבר של הספר, שנכתבה על ידי בנה של טיילור, מספרת שהיא קיבלה את הרעיון לספר מידיעה שקראה בעיתון: סטודנטים אמריקנים בגרמניה כתבו מכתבים הביתה שכללו ידיעות על זוועות הנאציזם, זוועות שלא היו ידועות לרוב האמריקנים. חבריהם חשבו שזה יהיה משעשע אם ישיבו להם במכתבים הלועגים להיטלר, ובתגובה קיבלו הנמענים בארצות הברית מכתבים בהם נכתב "הפסיקו. אנו בסכנה. אנשים אלו אינם משתעשעים. אתם יכולים להביא למותו של אדם עם מכתבים אלו". כך עלה במוחה הרעיון של "מכתבים כנשק" או "רצח באמצעות הדואר".
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לעיבוד הקולנועי משנת 1944, הספר עובד לתיאטרון מספר פעמים על ידי במאים צרפתים. בפעם הראשונה ב-2001, אחר כך ב-2008, ב-2012, ב-2013 וב-2014.
באוקטובר 2017 הועלה המחזה בישראל במסגרת "פסטיבל התיאטרון הצרפתי בישראל", בכיכובם של השחקנים פרנסיס הוסטר וטיארי לרמיט. המחזה הוצג גם בארצות הברית, גרמניה, איטליה, טורקיה, ארגנטינה ודרום אפריקה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיל דוד, אומנות ההסתרה, הוצאת בית העורכים, 2022, הפרק "הסתרה שמוגשת קרה", עמ' 143–150.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר "מען לא ידוע", באתר "סימניה"
- מען לא ידוע, באתר OCLC (באנגלית)