אפריקה המערבית הצרפתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפריקה המערבית הצרפתית
Afrique-Occidentale française
Flag of France.svg
דגל
French west africa countries.PNG
יבשת אפריקה
שפה נפוצה צרפתית
עיר בירה סן-לואי (1895–1902)
דקר (1902–1960)
16°01′04″N 16°29′14″W / 16.017861°N 16.487161°W / 16.017861; -16.487161
14°41′34″N 17°26′48″W / 14.6927777777778°N 17.4466666666667°W / 14.6927777777778; -17.4466666666667
משטר מושבה צרפתית
הקמה
הקמה

1895
פירוק
פירוק

1958
ישות קודמת אימפריית ואסולואימפריית ואסולו  אימפריית ואסולו
אימפריית טוקולור
אימפריית קונג
ישות יורשת מאוריטניה (1959–2017)מאוריטניה (1959–2017) מאוריטניה
סנגלסנגל  סנגל
סודאן הצרפתיתסודאן הצרפתית  סודאן הצרפתית (היום מאלי)
גינאהגינאה  גינאה
ניז'רניז'ר  ניז'ר
בורקינה פאסובורקינה פאסו  בורקינה פאסו
בניןבנין  בנין
חוף השנהבחוף השנהב  חוף השנהב
שטח בעבר 4,689,000 קמ"ר (נכון ל-1958)
מטבע פרנק CFA מערב אפריקני ‏ (XOF)

אפריקה המערבית הצרפתיתצרפתית: Afrique-Occidentale française) הייתה פדרציה של שמונה מושבות צרפת במערב אפריקה בין 1895 ל-1958.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק בצרפת מה-20 במאי 1894 הוחלט להקים את משרד הקולוניות שאחראי על כל שטחי צרפת שאינן באירופה. במסגרת זו הוחלט על הקמת גוף מנהלי המאחד את מושבות צרפת במערב אפריקה. ב-16 ביוני 1895 הוקמה אפריקה המערבית הצרפתית שכללה איחוד של סנגל הצרפתית, סודאן הצרפתית, גינאה הצרפתית וחוף השנהב הצרפתית. מושבו של המושל הכללי נקבע בעיר סן-לואי (כיום בשטח סנגל. הבנק של סנגל נבחר לשמש כבנק של אפריקה המערבית בשנת 1901. בשבע השנים הראשונות המושל הכללי של אפריקה המערבית הצרפתיתי משמש גם כמושל סנגל אולם בגלל עומס הוחלט בשנת 1902 לפצל את התפקיד. באותה שנה מועבר משרד המושל הכללי מהעיר סן-לואי לעיר דקר ושם זה נשאר עד לפירוק אפריקה המערבית הצרפתית.

ב-1903 הוקמה מערכת החינוך של אפריקה המערבית ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הוקם "הצבא השחור" שפיקח על הקולוניה בזמן שרוב הכוחות הצרפתיים הופנו לסייע ללחימה באירופה. "הצבא השחור", ששמו שונה ל-Tirailleurs sénégalais, שימש מאז כצבא אפריקה המערבית. ב-1904 המושבה הייתה מורכבת מ-6 מדינות: סנגל, סנגל עילית וניז'ר, מאוריטניה הצרפתית, גינאה, חוף השנהב ודהומיי הצרפתית. ב-1916 מצטרפת טוגולנד הצרפתית וב-1919 וולטה עילית הצרפתית. בשנת 1921 חיו באפריקה המערבית הצרפתית 12,283,000 תושבים, ללא טוגו שם חיו 673,000 תושבים.

ב-1940 בזמן שהמושבות של אפריקה המשוונית הצרפתית תמכו בצרפת החופשית, מושל אפריקה המערבית הצרפתית פייר בואסון תמך בצרפת של וישי ולכן ניסו בעלות הברית לכבוש את נמל דקאר שהייתה נקודה אסטרטגית ששימשה את הצי הצרפתי שתמך במשטר וישי. הניסיון שנודע בשם הקרב על דקר נכשל ופייר בואסון וכל אפריקה המערבית המשיכה לתמוך במשטר וישי. בסוף 1942 הוא הצטרף למחנה שדמירל דרלאן שמונה למושל צפון אפריקה הצרפתית על ידי צבא צרפת החופשית, למרות שבתחילה נלחם בהם כנציג שלטון וישי. לאחר רציחתו של דרלאן הוא הצטרף למחנה אנרי ז'ירו. לאחר האיחוד של גנרל ז'ירו וגנרל דה גול תחת הועד הצרפתי לשחרור לאומי (צר'), אפריקה המערבית מתאחדת תחת שלטונו של שארל דה גול.

הפדרציה התפרקה לאחר משאל העם משנת 1958 שבו המדינות השונות מצביעות על חלוקת הפדרציה לרפובליקות עצמאיות, מלבד גיאנה שהצביעה על עצמאותה. עד שנת 1960, שאר המדינות הצביעו גם כן על עצמאותם כך שהפדרציה הפסיקה להתקיים בשנת 1960. בשנת 1958 ארבע הרפובליקות וולטה עילית (היום בורקינה פאסו), דהומיי (היום בנין), ניז'ר וחוף השנהב הקימו גוף בשם איחוד סאהל-בנין (צר') שבמאי 1959 הפך לקונסיי דה ל'ונטונט, ארגון אזורי שעליו הצטרפה גם טוגו ב-1966.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפדרציה שכנה בשטח של 4,689,000 קמ"ר שרובו היה בסהרה ובהקמתו כלל 10 מיליון תושבים ובפירוקו כ-25 מיליון בני אדם. השטח כלל שטחים במדבר סהרה (בעיקר במאוריטניה, ניז'ר ומאלי), את אגן נהר סנגל את רוב אגן הניז'ר ואת רוב השטח המערבי של הסאהל. בשטח היה גם אזור טרופי בחוף השנהב ובגינאה ושטח הררי בהרי אייר ובפוטה ג'אלון (Fouta Djallon) שבגינאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]