מעריב לנוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעריב לנוער
סמליל "מעריב לנוער"
סמליל "מעריב לנוער"
סמליל "מעריב לנוער"
תדירות ירחון
מו"ל ציבלין הוצאה לאור
בעלים אורן ציבלין
עורך ראשי אורן ציבלין
תאריכי הופעה 1957–הווה (כ־67 שנים)
שפה עברית
מערכת אחד העם 28, תל אביב
תפוצה 100,000 בשיאו
מדינה ישראל
13tv.co.il/maariv-lanoar/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער העיתון ב-1958

מעריב לנוער הוא שבועון לנוער, שהחל לצאת לאור בשנת 1957, בהוצאות "מעריב" ונחשב למגזין הראשון בישראל שיועד לבני נוער. ב-2015 עבר השבועון ל"ציבלין הוצאה לאור", שם הוא משלב ראיונות עם כוכבים יצירות צחוק קומיקס ועוד.

בשנות ה-80, כאשר העורך היה אמנון בירב, הגיע השבועון לשיא התפוצה בכל הזמנים: כ-100,000 עותקים, והיה אחד משני המגזינים הנפוצים בישראל (לצד "לאשה"). בשנת 2006 הפסיד השבועון את הבכורה למתחרהו, ראש1 (זאת לפי נתוני סקר קוראים[1]).

עם עורכיו הקודמים נמנים ראובן ינאי (עד 1971), אמנון בירב (עד 1993), אבי מורגנשטרן (עד 1998), גדי חגאי (עד 2008) ואלון צרפתי (עד 2010, ומ-2012 עד 2014). העורך האחראי במעריב לנוער כיום הוא אורן ציבלין.

חלק מהכתבות בעיתון נכתבות בידי בני-נוער המכונים כ"נים (כתבי נוער), המועסקים בתשלום על ידי העיתון, זאת לצד עיתונאים בוגרים, סלבריטאים אורחים ובעלי מקצוע. מאות כתבי נוער כתבו בעיתון במרוצת השנים, מה שהיווה בעצם את תחילת דרכם בעולם התקשורת, או בחיים הציבוריים, ובהם אורי אלוני, חנן עזרן, צחי הנגבי, עמנואל רוזן, יוסי ביילין, שרה נתניהו (אז בן ארצי),[2] רפי רוזנפלד, מנחם בן, יעקב אילון, יואל אסתרון, עמיחי חסון, נריה קראוס, גפי אמיר, יגאל גלאי, יקיר אביב, אמיר גבע, אבשלום קור, עופר טלר, עופרה עופר, דורית לנדס, אילן שחורי, שהיה "כתב נוער" לתחום הספורט, רפי מן, ירון פריד, גלעד פדבה, גיא בכור, האחים בלפור והרצל חקק ורבים אחרים. כמו כן סופרי ילדים רבים התחילו את דרכם בעיתון, בהם פוצ'ו (ישראל ויסלר), סמדר שיר, משה יהלום ואדיר צבי.

ביולי 2015 רכש ציבלין את "מעריב לנוער" מ"תכלת תקשורת", והושק אתר האינטרנט של המגזין, כערוץ בתוך אתר "mako" עד ספטמבר 2020.

במאי 2017, המגזין המתחרה "ראש אחד" נסגר, וכיום "מעריב לנוער" הוא עיתון הנוער החודשי היחידי בישראל.

במאי 2021, הושק אתר האינטרנט של המגזין מחדש בתור ערוץ באתר הדיגיטל של "רשת 13".

מדורים בולטים לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על בנים ועל בנות": המדור החל להופיע בשנות השבעים, היה הראשון שאיפשר לבני נוער לשאול סקסולוג ולקבל תשובות בנושאים שהיו "טאבו" לנוער באותה תקופה - כמו אוננות, קיום יחסי מין, וסת, הריון, אמצעי מניעה וכדומה. סביב פרסום המדור היה ויכוח ציבורי כאשר חלק מההורים התנגדו לחשיפה של ילדיהם לנושאים אלה בגילאים צעירים. המדור עצמו נהפך לפופולרי בעיתון וזכה לאלפי פניות בחודש. המדור נכתב במשך כ-15 שנה על ידי ד"ר אהרון (ארצ'י) בלוך. רופא ילדים ומראשוני החינוך המיני בישראל. שאלות נבחרות מהמדור קובצו ב-3 ספרי רב מכר תחת אותו שם.[3] הספר הראשון יצא בשנת 1982[4]
  • "ניב עלומים" - מדור שבועי, שהתפרש על עמוד שלם והוקדש לשירים וסיפורים קצרים, פרי עטם של מנויי העיתון ושל כתבי הנוער.
  • "שיישאר בינינו - מיומנה של מיכל" - קטעים מיומנה האמיתי של מיכל (שמה המלא לא פורסם). בכל שבוע, לצד קטע קצר מתוך היומן, מספרת בהרחבה על הסיפור מנקודת מבטה.
  • "זבנג!" - מדור הקומיקס של אורי פינק.
  • "שלח מכתבך על פני המים".
  • "און ליין" - מוסף שבועי בנושא מחשבים ואינטרנט. למרות הדעות שפקפקו בצורך במוסף מחשבים ייעודי, ובעוד שבשאר שבועוני הנוער הסתכם תחום המחשוב בכמה עמודים בודדים, המשיך "און ליין" ליהנות ממעמד של מוסף עצמאי בעיתון מאז שנת 1998 ועד לשנת 2005, אז צורף לתוך העיתון עצמו והמשיך להתפרסם עד שנת 2008.
  • "פצצת התום": טור סאטירה שבועי מאת תום טרגר שהתפרסם משנת 2006 עד 2012.
  • "מעריב לנוער שלום": מדור עצות שבועי לבני נוער.
  • "בחן את עצמך": מדור מבחני אישיות וטריוויה במגוון נושאים, שהפך לאחד מהמדורים הפופולריים בעיתון ובאתר האינטרנט של המגזין.

נערת השנה של מעריב לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים "מעריב לנוער" החל לקיים תחרות יופי לבנות נוער (אשר התחילה את דרכה בשם "צברית השנה"). בשנת 2004 החלו לראשונה בתחרות לבחור לצד "נערת השנה", גם את "נער השנה". התחרות הופקה ושודרה בשנים האחרונות בשיתוף טלעד בערוץ 2 אך מאז הפסיקה הזכיינית לשדר בערוץ. התחרות, שהייתה לשם דבר, הופסקה באופן לא רשמי. בשנת 2006–2007 המשיכו בעיתון לנהל את תחרות היופי, אך בתור "תחרות נער ונערת השער" של העיתון. היעלמותה של התחרות נזקפת בעצם להפסקת השותפות עם טלעד ולתחרות הגוברת מצד "מלכת היופי" שמזה מספר שנים מאפשרת לנערות להשתתף גם בתחרות ואף מעניקה מספר תארים - נערת ישראל ונערת היופי-עשרה, התחרות נערכה בין היתר בתיאטרון ירושלים והפרס לזוכה היה מכונית חדשה. בשנת 2016 חודשה התחרות תחת הכותרת "נער ונערת השנה" בשיתוף סוכנות "יולי".

בתחרות זו התפרסמו לראשונה דוגמניות ושחקניות רבות בישראל. ביניהן, רוית אסף, שלי גפני, גלית גוטמן, עדי נוימן, גלית פרבר ורומי אבולעפיה.

זוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי סקר TGI לשנת 2006 / 2007. מאז לא נערך סקר נוסף הבודק את נתוני הקוראים בעיתונות הנוער.
  2. ^ קורות החיים של שרה נתניהו באתר ראש הממשלה
  3. ^ אותות הוקרה ל"יקירי היובל"., באתר המרכז הרפואי ברזילי, ‏2011
  4. ^ על בנים ועל בנות, באתר סימניה, ‏סביב שנת 2019
  5. ^ בתה של מלכת היופי דורית ילינק. ראו: פוריה גל, הגן הבלונדיני, באתר nrg‏, 20 בדצמבר 2004