מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
פיקוד
יחידת אם Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
דרגת המפקד אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל מיח"ה 517 – מפקדת יחידות הבקרה האווירית ומערך הבקרה
סמל בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה
סמל יב"א 506 הצפונית, השוכנת על הר מירון
סמל יב"א 509 הדרומית, השוכנת על הר אריכא בקרבת מצפה רמון.
(הוקמה בשנת 1967)

מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על בקרת התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, הפעלת מערכות הנשק השונות והכוונת כלי הטיס המיירטים של החיל וסוללות ההגנ״א אל עבר מטרות אוויריות.

המערך מחולק ליחידות בקרה אזוריות (יחידת־בקרה אווירית אֲזורית[1]) בהר מירון (יב"א 506), בקרבת מצפה רמון (יב"א 509), יחידת גילוי על הר בעל חצור (י"ג 503[2][3]) המסייעת ליב"אות ויחידת בקרה מקומית, דוגמת זו שבבסיס חיל האוויר בעובדה (ביה״ס לבקרה אווירית ופיקוח טיסה), הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף. בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה הממוקם בבסיס חיל-האוויר עובדה (בח"א 10) מכשיר קצינים וחיילים לשירות במערך הבקרה של החיל - קציני בקרה אווירית ומש״קי בקרה אווירית, המשרתים ביחידות הבקרה האזוריות וקציני פיקוח טיסה ופקחי טיסה המשרתים במגדלי הפיקוח בבסיסי החיל.[4] בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517) עומד קצין בדרגת אלוף־משנה.

בקרה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשגרה ממונה המערך על בקרת התנועה האווירית, צבאית ואזרחית, בכל המרחב האווירי של ישראל. יחידות הבקרה מקצות נתחים מהמרחב האווירי, בגבהים ובנתיבים שונים, לכלל סוגי כלי הטיס באוויר, בבטיחות וביעילות, ובמטרה למנוע התנגשות בין כלי הטיס. יש בקרי אוויר אזרחיים, העוסקים בתעבורה האזרחית, בקרי ״גובה נמוך״ ובקרי ״גובה גבוה״ השולטים במרבית המרחב האווירי, ובאזורי האימונים של מטוסי הסילון.

גילוי וזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל כלי טיס נראה במכ"ם במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל. על־פי חוקי התעופה הבינלאומיים, חייב כל כלי טיס שמתקרב למרחק של 80 מייל (120 ק"מ) מגבולות ישראל להזדהות מול מערך הבקרה הישראלי. במקרה שכלי טיס לא מזדהה מול מערך הבקרה או מעלה חשדות שונים, מוזנקים לכיוונו זוג מטוסי או מסוקי קרב, שמתקרבים, ובודקים כי לא מדובר באיום. כמעט בכל חשד לחדירה מוזנק גם זוג מטוסי יירוט לאזור הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמוגנת גם על ידי סוללות טילי קרקע־אוויר מסוג פטריוט.

אמצעים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יב"א מצוידת במכ"מים מתקדמים השוכנים בתוך ראדומים ענקיים. המכ"מים מאפשרים לגלות כלי טיס במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ),[דרוש מקור] הרחק מגבולות ישראל.

בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלונים מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו.

גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד.[דרוש מקור] הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה.[דרוש מקור] הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות.[דרוש מקור] מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים.[דרוש מקור] לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.[דרוש מקור]

מיכשור וציוד בתקופות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות בקרה וגילוי בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי יחידות גילוי, חטיבות וגפים נפרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכות בקרי אוויר וקציני פיקוח טיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלומי אבידר, מערך הבקרה: העיניים של המדינה, הוצאת משרד הביטחון, 1998. ISBN 9650509682 או ISBN 9789650509682
  • דני שלום, כרעם ביום בהיר, באוויר – פרסומי תעופה, 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מילון הקיצורים וראשי התיבות", צה"ל - אגף המבצעים - חט' תוה"ד - המדור לפרסומים ולמינוח, אוגוסט 2010, עמ' 75.
  2. ^ י.ג 503 בסיס מכ״ם חיל האוויר בעל חצור, עמוד חיילי היחידה באתר פייסבוק.
  3. ^ על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי.
  4. ^ ליהי חנן, ‏גוזרים את הסרט: נפתח בית הספר החדש לבקרה אווירית ופיקוח טיסה, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביולי 2020
  5. ^ י.ג 511 כמוס, באתר פייסבוק.
  6. ^ מאי פלג, ‏חשיפה ראשונה: מערך הבקרה משנה את פניו, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במרץ 2020.

מכשור וציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פגיעת טיל ביב"א בהר צפרא בסיני במלחמת יוה"כ, באתר פרש.
  2. ^ 1 2 3 4 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 36.
  3. ^ 1 2 דני שלום, "רוח רפאים מעל קהיר", כרך א', עמ' 72.
  4. ^ שימש לתגבור מערך הבקרה בשטחים מתים.
  5. ^ סוללה 9 - יולי 1966, באתר Wix.com.
  6. ^ 1 2 היסטוריית בסיס במצ"א 108, באתר Wix.com.
  7. ^ אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם, צה"ל - הוצאת ״מערכות״, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1999, עמ' 116.
  8. ^ 1 2 3 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 28.
  9. ^ 1 2 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 35.