מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל מפקדת יחידות הבקרה האווירית 517 ומערך הבקרה

מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על פיקוח על התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, והכוונת כלי הטיס המיירטים של החיל אל עבר מטרות אוויריות.

המערך מחולק ליחידות בקרה אזוריות בהר מירון, מצפה רמון, ובבעל חצור ויחידות בקרה מקומיות, דוגמת זו שבבסיס חיל האוויר בעובדה, הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן-אלוף. בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה) עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.

בקרה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשגרה ממונה המערך על פיקוח על התנועה האווירית, צבאית ואזרחית, בכל המרחב האווירי של ישראל. יחידות הבקרה מקצות נתחים מהמרחב האווירי, בגבהים ובנתיבים שונים, לכלל סוגי התעבורה באוויר, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס. יש בקרים אזרחים, העוסקים בתעבורה האזרחית, בקרי גובה נמוך ובקרי גובה גבוה השולטים במרבית המרחב האווירי, ובאזורי האימונים של מטוסי הסילון.

גילוי וזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל כלי טיס נראה במכ"ם במרחק של יותר מ-200 מייל ימי (כ-360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל. על-פי חוקי התעופה הבינלאומיים, חייב כל כלי טיס שמתקרב למרחק של 80 מייל (120 ק"מ) מגבולות ישראל להזדהות מול מערך הבקרה הישראלי. במקרה שכלי טיס לא מזדהה מול מערך הבקרה או מעלה חשדות שונים, מוזנקים לכיוונו זוג מטוסי או מסוקי קרב, שמתקרבים, ובודקים כי לא מדובר באיום. כמעט בכל חשד לחדירה מוזנק גם זוג מטוסי יירוט לאזור הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמוגנת גם על ידי סוללות טילי קרקע-אוויר מסוג פטריוט.

אמצעים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יב"א מצוידת במכ"מים מתקדמים השוכנים בתוך ראדום ענקיים. המכ"מים מאפשרים לגלות כלי טיס במרחק של יותר מ-200 מייל ימי (כ-360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל.

בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלונים מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו.

גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון-פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה-סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]