מערך הגיור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערך הגיור הוא יחידה במשרד ראש הממשלה האמון על הגיור הממלכתי במדינת ישראל עבור תושבי קבע ואזרחים.[1] המערך אחראי על ביצוע הליכי סיום גיור, פיקוח על מכוני הלימוד הקיימים וכן רישום לנישואין של המתגיירים.[1].

משרדי המערך ממוקמים בירושלים, תל אביב, חיפה וקריית גת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיור בישראל עד הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1927 נכנסה לתוקף בידי שלטונות המנדט הבריטי פקודת העדה הדתית (המרה) אשר קובעת כי המרת דת בפלשטינה תזכה להכרה רק כאשר אושרה בידי "ראש העדה הדתית" אליה נספח האדם. הרבנות הראשית לישראל והעומדים בראשה – הרבנים הראשיים לישראל – הוכרה בידי שלטונות המנדט כעומדת בראש העדה היהודית, וכיחידה שיכולה לאשר הליך של המרת הדת אל העדה היהודית, בידי אנשיה או בידי מי שהוסמכו מטעמה. הליך זה מכונה בהלכה היהודית – "גיור".

הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 לא שינתה מצב זה, ועד היום הרבנות הראשית היא המאשרת המרת דת ליהדות בישראל.

מהקמת המדינה ועד 1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1995 בוצעו גיורים בישראל בידי דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים.

בשנת 1977, לאחר נסיונות של הראשון לציון הרב יצחק נסים שלא צלחו, הקים הרב הראשי הרב שלמה גורן מערך בתי דין ניידים לגיור, אשר ביקשו להקל בהליך הגיור וכן להקל על העומס והסחבת שנוצרו בבתי הדין האזוריים, העוסקים בעיקר בדיני מעמד אישי וממונות. במסגרת זו הוקמו בכל רחבי הארץ בתי דין אשר עסקו בגיור בלבד. בין הרבנים שהשתתפו במותבים אלה: הרבנים חיים דרוקמן, צפניה דרורי, דניאל שילה ואחרים. מערך זה פעל במקביל לגיור בבתי הדין האזוריים.

הקמת מערך הגיור הממלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955, על רקע העלייה מברית המועצות לשעבר וכן עליית ביתא ישראל, הקימה הרבנות הראשית בראשות הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו את "מנהל הגיור", אשר פעל במסגרת מכון צומת וראשו הרב ישראל רוזן, ואשר הופקד על הגיור הממלכתי במדינת ישראל. במסגרת המנהל נוסדו ברחבי הארץ בתי דין לגיור. עם הקמת המנהל הוטמעו נהלים חדשים בהליך הגיור, דוגמת השתתפות דיין המוסמך לדיינות בכל הרכב, וכן מינוי שליח בית דין אשר יתווך בין בית הדין והמתגיירים.

ועדת נאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, על רקע חיכוכים הולכים וגוברים בין יהודי הארץ ויהדות התפוצות (בדגש על הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים), התחושה ששאלת עלייתם ארצה של מי שאינם יהודים לא באה על פתרונה, וכן עתירותיהם של הזרמים הלא-אורתודוכסיים בישראל לבג"ץ בדרישה להכיר בגיורים שנעשים על ידיהם, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת "ועדת נאמן", בראשות שר המשפטים יעקב נאמן.

הועדה כללה נציגים משלושת הזרמים, והמלצותיה – אשר הוגשו בידי נאמן בלבד – כללו הפרדה בין ההכנה לגיור (שתועבר בידי נציגי כל הזרמים) ובין הליך הגיור גופו (אשר יתבצע ויאושר בידי הרבנות הראשית בלבד). מועצת הרבנות הראשית פירסמה שלילה מוחלטת של מסקנות הועדה ואלה מעולם לא נתקבלו בחקיקה. עם זאת, באפריל 1998 אימצה ממשלת ישראל ה-27 את המלצות הועדה באופן חלקי, והקימה את המכון המשותף ללימודי יהדות (כיום: "נתיב – המרכז הלאומי לזהות וגיור"), אשר עורך לימודי הכנה למתגיירים לקראת גיורם בבתי הדין של הרבנות הראשית.

הקמת מערך הגיור הממלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 סגרה ממשלת ישראל ה-28 בראשות אהוד ברק את "מנהל הגיור" אשר פעל במכון צומת, והקימה את "מערך הגיור הממלכתי" בתוך הנהלת בתי הדין הרבניים, תחת אחריותו של משרד הדתות. בשנת 2003 נסגר משרד הדתות בידי ממשלת ישראל ה-30 והוחלף ב"רשות לשירותי דת". במסגרת פירוק המשרד הכפיף ראש הממשלה אריאל שרון – אשר ראה בסוגיית הגיור "משימה לאומית"[2] – את "מערך הגיור" אל משרד ראש הממשלה,[3] והעמיד בראשו את הרב חיים דרוקמן, אשר שימש כראש מערך הגיור בין השנים 2004–2012.

בשנת 2005, במסגרת מערך הגיור, הוקם בתוך משרד ראש הממשלה "אגף הגיור" אשר אמון על ניהול הליכי הגיור בישראל. בשנת 2008 אימצה ממשלת ישראל ה-31 בראשות אהוד אולמרט את חלק מהמלצות "ועדת חלפון" (בראשה עמד ארז חלפון, מנכ"ל משרד הקליטה), וקבעה בין היתר כי מערך הגיור יהיה אחראי לתפעול בתי הדין, תקצוב נתיב ותמיכה בעמותות נוספות, פירסומים שונים, גיור בצה"ל, ועוד.[4] כן נקבע כי בראש המערך האדמיניסטרטיבי יעמוד "מנהל אגף הגיור". עד כה שימשו בתפקיד: שמואל מולי יסלזון (2009–2014),[5] הרב עו"ד ירון קטן (2014[6]–2018), אפני אלון (2018[7]–2022) ויוחאי רביבו (2022[8] – מכהן).

בשנת 2013, עם הקמת ממשלת ישראל ה-33, שב מערך הגיור ממשרד ראש הממשלה אל משרד הדתות, בראשות השר יעקב מרגי ממפלגת ש"ס.[9] בשנת 2015, עם כינונה של ממשלת ישראל ה-34 וכהונת נפתלי בנט כשר הדתות וסגנו אלי בן דהן כסגן שר במעמד שר, שב אגף הגיור ממשרד הדתות אל משרד ראש הממשלה.[10]

דייני הגיור והליך המינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לכהן כדיין במערך הגיור נדרש הדיין לכושר לרבנות "יורה יורה" מטעם הרבנות הראשית לישראל. דייני המערך נחשבים כעובדי מדינה ומתמנים בידי ממשלת ישראל, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), על פי המלצת ועדת איתור. רוב הדיינים מועסקים בתפקידם במשרות חלקיות.

עד שנת 2009 כיהנו במערך הגיור עשרים וחמישה דיינים.[11] בשנת 2009 מינתה ממשלת ישראל ה-31 בראשות אהוד אולמרט עשרה דיינים.[12] בשנת 2021 מינתה ממשלת ישראל ה-35 בראשות בנימין נתניהו שישה דיינים.[13] בדומה לועדה לבחירת דיינים, מפתח המינויים נעשה באופן זה: שליש המזוהים עם סיעת יהדות התורה, שליש המזוהים עם מפלגת ש"ס ושליש המזוהים עם הציונות הדתית.[14] כיום מכהנים במערך הגיור כ-30 דיינים.

סמכויות הרבנות הראשית במערך הגיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הסמיכה ממשלת ישראל ה-30 בראשות אריאל שרון את הרב הראשי המכהן כנשיא בתי הדין הרבניים, לקבוע את כללי הדיון בבתי הדין לגיור במערך הגיור, לרבות ערעורים על החלטות בתי הדין.[15] בפועל שימש בתפקיד זה הרב שלמה משה עמאר.[16] בשנת 2004, במסגרת תקנות שקבע, העמיד הרב עמאר נציג מטעמו בתוך מערך הגיור.[17] מאז ועד היום משמש בתפקיד הרב ד"ר רפאל דיין.[18]

בשנת 2013 הסמיכה ממשלת ישראל ה-33 בראשות בנימין נתניהו את הראשון לציון הרב יצחק יוסף "להנחות הלכתית את מערך הגיור הממלכתי".[19] כעבור חמש שנים, בשנת 2018, הסמיכה ממשלת ישראל ה-34 בראשות נתניהו את הרב הראשי המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול להיות אמון על תפקיד זה.[20] נכון לשנת 2022 מכהן הרב הראשי הרב דוד לאו בתפקיד זה.

ראשי מערך הגיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אודות מערך הגיור, Gov.il
  2. ^ דורון שפר, סקר: העולים רוצים להתגייר, אך התהליך מסובך, באתר ynet, 7 בספטמבר 2004
  3. ^ הפסקת קיומו של המשרד לענייני דתות תוך המשכיות במתן שירותי הדת, באתר משרד ראש הממשלה
  4. ^ מבנה ארגוני כולל ואיגום משאבים בנושא הגיור בישראל, באתר משרד ראש הממשלה
  5. ^ עדו בן פורת, מנכ"ל חדש לאיגוד ישיבות ההסדר, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2015
  6. ^ עו"ד ירון קטן ימונה לתפקיד מנהל אגף הגיור, באתר כיפה
  7. ^ איתמר אייכנר, הקב"ט שביקש רכב ממוגן לשרה נתניהו עבר לתפקיד אחר, באתר ynet, 10 ביוני 2018
  8. ^ ראש הלשכה של כהנא עוזב את הכנסת ועובר לאגף הגיור, באתר בחדרי חרדים, 1 ביוני 2022
  9. ^ העברת סמכויות ושטחי פעולה - המשרד לשירותי דת, באתר משרד ראש הממשלה
  10. ^ העברת סמכויות ושטח פעולה - מערך הגיור, באתר משרד ראש הממשלה
  11. ^ שאול שיף, "בסוד שיח", הצופה
  12. ^ מינוי חברי בתי-הדין המיוחדים לגיור במסגרת מערך הגיור, באתר משרד ראש הממשלה
  13. ^ אישור מינוי דיינים לבתי הדין המיוחדים לגיור במערך הגיור, באתר משרד ראש הממשלה
  14. ^ שני דיינים סרוגים חדשים בבית הדין לגיור, באתר "סרוגים", 16 בנובמבר 2020
  15. ^ כללי הדיון בבקשות לגיור, באתר משרד ראש הממשלה
  16. ^ קובי נחשוני, הרב עמאר קבע: דיינים לא ידונו עוד בביטול גיורים, באתר ynet, 1 בפברואר 2010
  17. ^ כללי הדיון בבקשות לגיור, תשס"ו-2006
  18. ^ קובי נחשוני, בעקבות הפסיקה: המדינה אישרה את כל הגיורים, באתר ynet, 16 בינואר 2011; YouTube play button icon (2013–2017).svg הרב רפאל דיין, הגיור בישראל, יח שבט תש"ף, סרטון בערוץ בית מדרש וירטואלי - ישיבת מרכז הרב, באתר יוטיוב (אורך: 01:05:16)
  19. ^ הסמכת הראשון לציון הרב יצחק יוסף כמי שינחה את המדיניות ההלכתית של מערך הגיור הממלכתי - תיקון החלטת ממשלה, באתר משרד ראש הממשלה
  20. ^ הגיור הממלכתי - תיקון החלטת ממשלה, באתר משרד ראש הממשלה
  21. ^ ראש הממשלה נתניהו נפגש עם הרב חיים דרוקמן לרגל סיום כהונתו כראש מערך הגיור הממלכתי, באתר משרד ראש הממשלה
  22. ^ אישור מינוי ראש מערך הגיור, באתר משרד ראש הממשלה
  23. ^ יהודה שלזינגר, ‏ראש מערך הגיור התפטר במפתיע, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2018
  24. ^ חנן גרינווד, ‏מונה ראש מערך גיור חדש: הרב משה ולר, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2018
  25. ^ עטרה גרמן, ‏"לא הגיוני": ראש מערך הגיור היוצא מתבטא לראשונה על הסערה סביבו, בעיתון מקור ראשון, 30 בדצמבר 2021
  26. ^ יהונתן גוטליב, פרסום ראשון: למרות מכתב הרב דוד לאו, הרב בניהו ברונר החל בתפקידו, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2022