מערכות אפלאג' להשקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערכות אפלאג' להשקיה בעומאן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Misfah (6).jpg
פאלאג' במיספח
מדינה עומאןעומאן  עומאן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2006, לפי קריטריונים 5
קואורדינטות 22°59′56″N 57°32′10″E / 22.998888888889°N 57.536055555556°E / 22.998888888889; 57.536055555556
Oman-aflaj.jpg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פאלאג' באל-עין

כ-3,000 מערכות אפלאג' להשקיה (בערבית: أفلاج عمان) מתוך כ-4,000 ידועות עדיין פועלות ברחבי עומאן, ואלה שואבות מי תהום ומעיינות ואוגרות מי נגר עילי, ומוליכות אותם בכוח הכבידה, לעיתים מרחק קילומטרים רבים, אל מקומות היישוב והשדות החקלאיים השוכנים באזורי מדבר צחיחים. מערכות השקיה מסורתיות אלה מתבססות על טכנולוגיה עתיקה ומנוהלות על ידי הקהילות שהקימו סביבן מבני שמירה, מבני חלוקה, מסגדים ומבנים אחרים. חמש מהמערכות השוכנות בהרי חאג'ר בצפונה של עומאן – אל-ג'ילה, אל-מלכי, אל-חתמיין, דאריס ואל-מויאסור – הוכרזו בשנת 2006 כאתר מורשת עולמית מייצג לטכניקה זו.

אטימולוגיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המילה "אפלאג'" בערבית ספרותית (יחיד "פאלאג'") הוא "חלוקה", אך בהקשרן של מערכות ההשקיה המשמעות היא המבנה החברתי של חלוקת מים בין אלה הזכאים לכך, ובמובן הפיזי הוא מתייחס למערך המים מרגע שאיבתם, עבור ב"שריעה", הנקודה בה מתחילה החלוקה, ועד הגיעם אל הצרכן.

תולדותיהן של מערכות האפלאג' אינן ידועות בשל חוסר במידע כתוב, והמערכות המוכרזות נבחרו בהתאם להיקפן ולחשיבות היישובים שהן משרתות, דבר העשוי להעיד על גילן. שלב הבנייה הראשון של המערכות הקיימות כיום מתוארך לשנת 500 לערך או אף קודם לכן. מחקרים העלו את הסברה כי מערכות השקיה היו קיימות בעומאן כבר בשנת 2500 לפנה"ס לערך, אך לא ידוע מתי נחפרו התעלות רחבות ההיקף. האפלאג' איפשרו אספקת מים סדירה לכל אורך השנה, ועל כן תמכו בהיווצרותם של יישובי קבע במדבר.

סוגי האפלאג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה סוגי אפלאג' בעומאן:

  • ר'יילי - איסוף המים באמצעות סכר בוואדי והובלתם בתעלות פתוחות או מקורות אל היישוב ואל השדות. אם אספקת המים אינה סדירה או עונתית, נעשה שימוש במאגרים לאחסון מים. 48% מכל המערכות בעומאן הן מסוג זה.
  • עייני - מקורם של המים למערכות אלה, שחלקן בכלל המערכות עומד על 28%, הוא במעיינות. מערכות אלה דומות בצורתן לר'יילי, אם כי שפיעת המים המזינים אותן יציבה יותר.
  • דאודי - שאיבת מי תהום מהאקוויפר שלרגלי ההרים, והובלתם בתעלות תת-קרקעיות אל הצרכנים. 24% מהמערכות הן מסוג זה והן מסובכות בהרבה משתי האחרות, הן במבנה ההנדסי שלהן, והן בהיקף כוח האדם הנדרש להקמתן. תחילה נחפרה באר ראשית (או "באר אם") שעומקה מגיע לעיתים כדי 60 מטר, וקירותיה כוסו בלבנים ובמלט בלתי חדיר למים. מהבאר נחפרה תעלה תת-קרקעית אל נקודת החלוקה בשריעה, ואורכה עשוי להגיע עד כ-15 ק"מ. מאפיין נוסף של התעלה הוא השיפוע המזערי שלה שעשוי לעמוד על 1:2500, ולאורכה נחפרו פירי ביקורת במרווחים קבועים.

שיטת החלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המים מגיעים אל ה"שריעה" במרכזו של היישוב, הממוקם לעיתים קרובות סמוך למבנה שמירה או למבצר. התעלה ליד השריעה נגישה לשאיבת מים לשתייה ולבישול. הקטע הבא בתעלה ממוקם ליד המסגד והמים משמשים לטהרה. לאחר מכן משמשים מי התעלה לכביסה, ורק לבסוף הם ממשיכים בדרכם אל השדות ואל המטעים. פיסות אבן או סלעים משמשים כסכרים המנתבים את המים אל הצרכנים לפי לוחות הזמנים שנקבעו. החלוקה מבוססת על מחזור של שבוע או עשרה ימים, וחלון השימוש של הצרכנים עשוי לנוע מדקה עד 12 שעות. מדידת הזמן נעשתה באופן מסורתי באמצעות שעון שמש ביום ועל פי תנועת הכוכבים בלילה, ובחלק מהיישובים עדיין ניצב שעון השמש.

שיטת חלוקה זו אינה מונצחת בחוק או בתקנות, והיא עוברת מדור לדור. מנהל המערכת ממונה על ידי השייח' המקומי בהתייעצות עם הצרכנים, והוא מלווה על ידי מומחה טכני, או מספר מומחים כאשר מדובר בפאלאג' רחב היקף. מנהל המערכת אחראי לתחזוקתה, לחלוקת המים לצרכנים ולניהול הפיננסי של המפעל. הצרכנים מצידם מחויבים לנהוג בהתאם לשיטה, לזמני החלוקה ולכמויות המים המוקצים להם.

האפלאג' המוכרזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה במיספח
  • אל-ח'טמיין - פאלאג' דאודי שאורך התעלה שלו מהבאר עד השריעה עומד על 2.4 ק"מ, ורובה תת-קרקעי. בכניסה ליישוב התעלה מתפצלת לשלוש תעלות משנה, אחת מהן מובילה לבתים ושתי האחרות אל השדות. הפאלאג' מזין שטח השקיה של 733,124 מ"ר, ולצידו שני מגדלי שמירה.
  • אל-מלכי - פאלאג' דאודי גדול שאורך התעלה המרכזית שלו, מהבאר אל השריעה, כולל 17 תעלות המשנה המתפצלות ממנה, הוא 14.8 ק"מ. התעלה מתפצלת בהמשכה לשני עורקים עיקריים המובילים לשני יישובים שונים, והיקף השטח המושקה הוא 1,570,730 מ"ר.
  • דאריס - פאלאג' דאודי הנחשב לעתיק במדינה. שלוש תעלותיו מגיעות לאורך כולל של 7,990 מטר, והן מספקות מים לשטח של 1,715,502 מ"ר.
  • אל-מויאסור - פאלאג' דאודי שמקורו בבאר בעומק של 50 מטר ואורך תעלותיו הוא 5.8 ק"מ. שתי תעלותיו העיקריות משקות שטח של 1,133,698 מ"ר.
  • אל-ג'ילה - פאלאג' עייני המוביל מים בתעלה פתוחה ועל גבי אמת מים באורך כולל של 1.6 ק"מ. המים נאגרים במכל ביישוב שבקצה התעלה, ומזינים שטח של 14,000 מ"ר. פאלאג' זה מצטיין במקור מים בעל זרימה קבועה לאורך כל השנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפלאג' בוויקישיתוף