מערכת הבריאות בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שירותי הבריאות בארצות הברית מסופקים על ידי גופים פרטיים שהוסמכו על פי חוק. נכון לשנת 2006 מוציאה ארצות הברית יותר כסף על שירותי בריאות, גם ביחס לתל"ג וגם ביחס למספר האנשים החיים בה, מכל מדינה אחרת בעולם. ההערכה היא שההוצאות של ארצות הברית על שירותי הבריאות קרובים ל-15 אחוזים מסך התל"ג, דבר אשר הופך אותם לשירותי הבריאות היקרים ביותר מכל מדינות העולם. העלות של שירותי הבריאות מסך התוצר הלאומי מצופה להמשיך בנטייה מעלה מסך התל"ג.

ארצות הברית היא אחת מהמדינות היחידות בעולם המתועש אשר לא מבטיחות עדיין גישה לשירותי הבריאות לכלל תושביה. קרוב ל-84% מכלל התושבים ישנו סוג כלשהו של ביטוח בריאות - או דרך המעביד (60%), או שהוא נרכש בנפרד (9%), או שהוא מסופק על ידי תוכניות ממשלתיות (בערך 27%). חלק מביטוחי הבריאות אשר ממומנים על ידי גופים ציבוריים, דואגים לספק שירותי בריאות לנכים, לזקנים, לילדים, ליוצאי הצבא ולעניים, ועל פי החוק הפדרלי קיימת גישה לכלל הציבור לשירותי הבריאות בחירום ללא תלות ביכולתם של המטופלים לשלם.

העלות של ביטוחי הבריאות עולה באופן מהיר יותר מהמשכורות או מהאינפלציה, ונכון לשנת 2006 הסיבה השכיחה ביותר לפשיטות הרגל בארצות הברית היא אי היכולת לעמוד בתשלומים על החשבונות הרפואיים.

מעורבות ממשלתית במערכת הבריאות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמערכת הבריאות בארצות הברית מוצגת פעמים רבות כמערכת 'פרטית' ו'קפיטליסטית' מובהקת, בפועל החל מאמצע המאה ה-20 קיימת בה השפעה ממשלתית רבה וניתן לתאר אותה כ"סוציאליסטית למחצה"[1];

אחרי מלחמת העולם השנייה נקבע כי ישנו פטור ממס הכנסה לרכיב השכר שמשלם המעביד על ביטוח הבריאות של העובד. פטור זה שווה ערך לכ-280 מיליארד$[דרושה הבהרה] ומהווה למעשה תמיכה ממשלתית עקיפה בביטוח הבריאות שמעסיקים רוכשים עבור עובדיהם[1].

בשנת 1965 הוביל הנשיא לינדון ג'ונסון חקיקה שייצרה ביטוחי בריאות ממשלתיים; מדיקייר ומדיקייד.

בשנת 2010 אושר בארצות הברית חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, המכונה "אובמה קייר".

מילטון פרידמן פרסם מאמר בשנת 2001, ובו הראה עדויות לכך שההוצאות הממשלתיות והפטור ממס גרמו לכ-60% מההתייקרות בשירותי הבריאות בארצות הברית[1].

איכות שירותי הבריאות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנהל ויכוח ציבורי ער בארצות הברית לגבי עתיד שירותי הבריאות האמריקאיים אשר מתמקד במתן הגישה לשירותי הבריאות לכלל הציבור, יעילותם של שירותי הבריאות, והיחס בין איכות שירותי הבריאות המוצעים לסכומים הגבוהים אשר משלמים הלקוחות עבורם.

ארגון הבריאות העולמי דירג בשנת 2000 את מערכת שירותי הבריאות בארצות הברית במקום הראשון גם במתן המענה הרפואי וגם בכמות ההוצאות, אך במקום ב-37 ברמת הביצועים הכוללת ובמקום ה-72 ברמת הבריאות הכללית (191 מדינות נכללו במחקר).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 הלל גרשוני, ‏"רפואה חופשית", השילוח 18, פברואר 2020
Flag of the United States.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.