מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
| תרשים המערכת, בהתבסס על מערכת ה-GIS של משרד התחבורה ("מערכת חצב") ולאתר "DataGov", ונכון למאי 2025. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
|
| עיר |
|
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה |
|
| פתיחת המערכת | 2040 (מתוכנן) |
| מידע על המערכת | |
| סוג המערכת | רכבת קלה, מערכת אוטובוסים מהירה |
המערכת להסעת המונים בנפת אשקלון היא מערכת תחבורה עתירת נוסעים מתוכננת במרחב נפת אשקלון לשנת 2040. סמכות התכנון והביצוע הוטלה על חברת "נתיבי איילון" הממשלתית. התוכנית פותחה במקביל לתוכנית האב לדיור בנפה של משרד הבינוי והשיכון, והיא אושרה ב-2017.[1]
נכון למאי 2025, המערכת כוללת 4 קווים ראשיים בסך הכל, הם הקו הכחול (אשדוד–יבנה–רחובות), הטורקיז (יבנה–רחובות), האדום (אשדוד–אשקלון) והכתום, המהווה חלופה[א] של האדום.[2] כמו כן, המערכת כללה במקור 3 קווי משנה שהוחלט להקפיאם, הם הקו הירקרק (רחובות–גדרה–גן יבנה–אשדוד), הסגול (אשקלון–קריית גת) והחום (קריית מלאכי–אשדוד).[2] המערכת מתוכננת להתחבר לקו M1 של הרכבת התחתית בגוש דן במקטעו הדרומי[ב] ולקו הכחול במטרופולין תל אביב (רחובות–נס ציונה–ראשון לציון), ולמערכות תחבורה משלימות; נתיבי תחבורה ציבורית עירוניים ובין-עירוניים ורשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי הנפה בשם "אופנידרום".
ב-2020 פורסמה הטיוטה הראשונה של התוכנית, בעריכת "גל תכנון וניהול מערכות אורבניות".[3] לפי תוכנית האב לפיתוח רשת הדרכים הלאומית של ישראל לשנת 2050 שפורסמה במרץ 2021, הקווים האדום והכחול הם קווי רכבת קלה.[4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית נגזרה מהחלטת ממשלה מס' 2457 בעניין "התכנית האסטרטגית לדיור" ב-2017, שמטרתה הגדלת ההיצע התכנוני של יחידות הדיור בישראל לשנת היעד 2040. במסגרת זו, הוגדר יעד של תוספת כ-310,000 יחידות דיור במרחב נפת אשקלון והסביבה.[5] מבחינת אוכלוסין, בשנת 2016 התגוררו במרחב כ-650,000 תושבים, והתחזית לשנת 2040 היא כ-1,160,000 תושבים.
מרחב התכנון משתרע על פני שטח של 1,400 קמ"ר. מספר מקומות העבודה צפוי לגדול מכ-186,000 במצב הקיים לכ-387,000 בשנת 2040.[6]
לאור הצמיחה המשוערת למרחב, התוכנית מיועדת לפתח בו מערכת תחבורה להסעת המונים שתהווה בסיס למימוש שיעורי הפיתוח המוגברים המוצעים, שמירה על עצמאות מרחבית, קידום יעדי פיצול של משרד התחבורה לטובת תחבורה ציבורית (40% פיצול נסיעות לטובת תח"צ), קידום עירוניות, שיפור הנגישות המרחבית להון והזדמנויות, פיתוח מוטה תחבורה ציבורית (TOD), והגדלת תשומות קרקע.
בראיון ל"גלובס", ורד סולומון-ממן, האדריכלית הראשית במשרד השיכון, אמרה על התוכנית בינואר 2018: ”רשת התחבורה המתוכננת היום בנפת אשקלון היא אפס. אין רשת. כולם נוסעים לת"א. התוכנית שלנו מציעה רשת תחבורה ציבורית שבה רכבות כבדות, רכבות קלות, אוטובוסים, BRT. ככה בונים חומה”.[7]
תוואי הקווים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקו הכחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מידע כללי | |
|---|---|
| עיר |
|
| מידע על הקו | |
| אורך הקו |
30 ק"מ |
| צבע על המפה | כחול |
הקו הכחול הוא קו ראשי במערכת, המיועד לחבר בין אשדוד לרחובות דרך יבנה.[8]
הקו מתחיל באשדוד, בפארק קק"ל שבשדרות אלטלנה (בין רובע י"ג לקריית פרס) במזרח העיר, משם ממשיך מערבה בשדרות יצחק רבין ומצפין בשדרות הרצל עד הצומת עם שדרות ירושלים. המקטע שבין התחנה המרכזית (צומת שדרות הרצל–שדרות מנחם בגין) לצומת הרצל–ירושלים הוא משותף לקו הכחול והאדום, אך הקו פונה מזרחה בשדרות ירושלים ומצפין בשדרות בני ברית עד היציאה מהעיר אשדוד לכביש 41. משדרות בני ברית, הקו ממשיך צפונה לרחוב המדע שבפארק עוגנים וממשיך מזרחה למחלף אשדוד ולתחנת הרכבת בני דרום. משם, הקו ממשיך צפונה לכיוון יבנה ורחובות בתוואי המקביל לכבישים 42 ו-410 ולמסילת רחובות–פלשת, במהלכו הוא פוגש בתחנת הרכבת יבנה – מזרח. בדרך הים ברחובות, הקו פונה לדרך גד (סמוך לתחנת הרכבת רחובות – גבירול המתוכננת) ולרחוב מדרכי בשיסט, אל תחנת הרכבת רחובות – המשמשת נקודת קישור לקו הרכבת התחתית M1.
אורכו של הקו כ-30 ק"מ בסך הכל.[2]
הקו האדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מידע כללי | |
|---|---|
| עיר |
|
| מידע על הקו | |
| אורך הקו |
35 ק"מ |
| צבע על המפה | אדום |
הקו האדום הוא קו ראשי במערכת, המיועד לחבר בין אשדוד לאשקלון.[9] לקו ישנה חלופה מקוצרת: הקו הכתום.
הקו מתחיל באשדוד, ברחוב הבושם שבקריית איתנים. משם הוא ממשיך מערבה ודרומה ברחוב הבושם ובשדרות הרצל. בצומת התחנה המרכזית, הקו פונה מזרחה בשדרות מנחם בגין, ודרומה ברחוב חיים הרצוג ובדרך הרכבת אל קריית פרס ותחנת הרכבת אשדוד – עד הלום. וממשיך בתוואי מקביל לכביש 4 ולמסילת לוד–אשקלון דרומה אל אשקלון. הקו נכנס לאשקלון דרך שדרות יצחק שמיר, משם הוא פונה דרומה ועוטף את באר גנים ממזרח. בשכונת נווה דקלים מתפצל הקו האדום לשני קווים, המסתיימים בנקודה משותפת בשדרות חיים בר-לב, באזור התעשייה הדרומי של אשקלון.
- הקו האדום פונה דרומה אל תחנת הרכבת אשקלון, וממשיך משם דרך שדרות התעשייה אל שדרות בן-גוריון (שם הוא עובר בתחנה המרכזית של אשקלון וב"מרכז רפואי ברזילי"). הקו ממשיך דרומה בשדרות ההסתדרות, שדרות שפירא ורחוב אליעזר בן-יהודה.
- הקו הכתום ממשיך מערבה בשדרות מנחם בגין, מדרים בשדרות יצחק רבין ופוגש את הקו הראשי בצומת עמק יזרעאל–אליעזר בן-יהודה–שפירא.
בצומת צומת עמק יזרעאל–אליעזר בן-יהודה–שפירא, שני הקווים מתאחדים וממשיכים דרומה אל נקודתם הדרומית ביותר, באזור התעשייה הדרומי של אשקלון. כמו כן, בעוד שהקו הראשי נמתח מדרום אשקלון עד צפון אשדוד, הקו החלופי מתחיל בצידה המערבי של התחנה המרכזית של אשדוד (בצומת הגדוד העברי–צה"ל) ואינו עובר בשדרות הרצל.

במסגרת התוכנית,[10] התחנה המרכזית של אשקלון, הממוקמת בצומת שדרות בן-גוריון–קיבוץ גלויות לאורך הקו, תועתק לצד המזרחי של הצומת, כאשר חזיתהּ תפנה לשדרות בן-גוריון. ב-2023 החלו העבודות להקמת התחנה החדשה.[11]
אורכו של הקו הראשי 35 ק"מ, ושל החלופה, 29 ק"מ.
הקו הטורקיז
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מידע כללי | |
|---|---|
| עיר |
|
| מידע על הקו | |
| אורך הקו |
14 ק"מ |
| צבע על המפה | טורקיז |
הקו הטורקיז הוא קו ראשי במערכת, המיועד לחבר בין יבנה לרחובות.[2] בשונה משאר הקווים הראשיים במערכת נפת אשקלון, הקו הטורקיז מתפרס כולו בשטח נפת רחובות.
הקו חופף לקו הכחול בתוואי שבין תחנת הרכבת יבנה – מזרח לצומת דרך הים ודרך גד עם קו יבנה–רחובות. הקו הטורקיז מחבר את תחנות הרכבת של יבנה (מזרח ומערב) עם תחנת רחובות. בשונה מהקו הכחול, הוא ממשיך בדרך הים ודרך אצ"ל בדרך לתחנת רחובות.
אורכו של הקו כ-14 ק"מ בסך הכל.[2]
מערכות תחבורה משלימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צירי העדפה עירוניים ובין-עירוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת התוכנית, מתוכננים נתיבי תחבורה ציבורית משלימים להזנת המערכת. למשל, באשקלון מוצעים כ-49 ק"מ של צירי העדפה חדשים,[12] והיא עצמה מתוכננת להתחבר לעיר שדרות באמצעות נת"צ.[13]
אופנידרום
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית כוללת פיתוח רשת שבילי אופניים בין-עירונית לצורכי יוממות,[14] בשם אופנידרום. הרשת כוללת שבילים מוצעים וכן שבילים מתוכניות קיימות, יחד עם "תוכנית אב לשבילי אופניים ליוממים כחלק מרשת הדרכים הבין-עירונית" של נתיבי ישראל מ-2010.[15]
| שביל | צבע סימון | אורך (ק"מ) | מקומות | מפגש עם קווי הסעת המונים |
|---|---|---|---|---|
| רחובות–גדרה–אשדוד | כתום
|
23 | בילו סנטר, מרכז העיר גדרה, מחלף גדרה, אזור התעשייה של הגדרה, תחנת הרכבת גדרה (בתכנון), בני עי"ש, גן יבנה, מרכז העיר אשדוד | הקו האדום – בשדרות משה סנה / שדרות בן-גוריון |
| קריית מלאכי–אשדוד | צהוב
|
26 | תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב, פארק תעשיות ראם, המכללה האקדמית אחוה, אזור התעשייה של קריית מלאכי / מועצה אזורית באר טוביה, אזור תעשייה עד הלום, מרכז העיר אשדוד | הקו האדום והכחול – בתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל תחבורה | |||
| פורטל רכבות | |||
| פורטל אשדוד | |||
| פורטל ישראל | |||
מסמכים רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020 (ארכיון)
תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מתוך מערכת ה-GIS "מערכת חצב"- תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח רשת הדרכים הארצית – דו"ח מסכם רשת 2050, באתר משרד התחבורה, מרץ 2021 (ארכיון)
אסטרטגית למתע"ן בנפת אשקלון 2040, באתר מאגרי המידע הממשלתיים
בדיקת ישימות למתע"ן בנפת אשקלון 2050, באתר מאגרי המידע הממשלתיים
עיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיא נרדי, נפת אשקלון תזכה במגורים, תעסוקה, תחבורה ואיכות חיים, באתר גלובס, 23 בינואר 2018
- אלי לוי, הדרכים החדשות של אזור הדרום (עמ' 10-11), באתר ידיעות אשקלון, 26 בנובמבר 2021
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בשונה מהקו האדום, הקו הכתום אינו ממשיך לצפון העיר אשדוד. נקודתו הצפונית ביותר היא התחנה המרכזית של אשדוד.
- ^ בנקודת הקצה של שלוחת רחובות של הקו הכחול, בתחנת הרכבת רחובות – תחנות "רחובות – מכון ויצמן" ו"רחובות – בית החולים קפלן" בזרוע הדרומית של קו הרכבת התחתית M1.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גיא נרדי, נפת אשקלון תזכה במגורים, תעסוקה, תחבורה ואיכות חיים, באתר גלובס, 23 בינואר 2018
- ^ 1 2 3 4 5
אסטרטגית למתע"ן בנפת אשקלון 2040, באתר מאגרי המידע הממשלתיים
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון
- ^ תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח רשת הדרכים הארצית – דו"ח מסכם רשת 2050 (עמ' 57)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 6)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 7, 13, 28)
- ^ גיא נרדי, נפת אשקלון תזכה במגורים, תעסוקה, תחבורה ואיכות חיים, באתר גלובס, 23 בינואר 2018
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 81)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 82)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 118)
- ^ חן מור אטיאס, זה קורה: החלו העבודות להקמת התחנה המרכזית החדשה באשקלון, באתר כאן דרום אשקלון, 19 במרץ 2023
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 117)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 97)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 107)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 108)
| מערכות להסעת המונים בישראל | ||
|---|---|---|
| פעילות | כרמלית • מטרונית • דנקל (אדום, ירוק, סגול) • הרכבת הקלה בירושלים (אדום, ירוק, כחול, סגול, חום) • דנקל (אדום, ירוק, סגול) • אשדוד מטרו בס | |
| עתידיות | נופית • מערכות אוטובוסים מהירות בגוש דן (כחול, חום) • הרכבת התחתית של גוש דן (M1, M2, M3) • מערכת נפת אשקלון • הרכבת הקלה בבאר שבע | |
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • צבר • שפיר • חבצלת הנגב • עירית • שלהבית • מרווה | |




