מערת תנור
 | |||||||
| מוצא נחל מערות אל מישור חוף הכרמל, מבט ממערת תנור לכיוון צפון-מערב | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| מיקום | מחוז חיפה, ישראל | ||||||
| קואורדינטות | 32°40′14″N 34°57′56″E / 32.6705°N 34.9655°E | ||||||
|
(למפת הכרמל רגילה)   מערת תנור | |||||||
  | |||||||
מערת תנור (מערת טבון) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר, הכולל מערה עמוקה שחלק מתקרתה קרס, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות, יחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת הנחל, מערת גמל ומערת הגדי. במערת תנור התגלה רצף התיישבות ארוך במיוחד של האדם הקדמון: הצטברות בעובי של כ-25 מטרים של שכבות ארכאולוגיות, המכסה לפחות חצי מיליון שנים. קבוצות ניידות של ציידים-לקטים חזרו לשבת במערה שוב ושוב במהלך התקופה הפלאוליתית התחתונה (יותר מ-500,000 שנים לפני זמננו עד כ-250,000 שנים לפני זמננו) והתקופה הפלאוליתית התיכונה (כ-250 עד 50 אלפי שנים לפני זמננו). במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה נקברה במערה אישה מטיפוס האדם הניאנדרטלי - אחת הקבורות הקדומות ביותר שהתגלו בעולם. בסופה של התקופה האחרונה נסתמה המערה ורצף היישוב בנחל מערות המשיך במערת הנחל.
ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית[1][2].
האתר וסביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערת תנור היא מערה קרסטית המורכבת משלושה חדרים: החיצוני (בצפון), המרכזי והפנימי (בדרום). ברצפתו של כל חדר נמצא בולען. תקרת המערה, פרט לחדר הפנימי, התמוטטה לפני זמן רב. בתקרת החדר הפנימי יש ארובה גדולה, שקוטרה כשמונה מטרים. המערה ממוקמת בשיפולי המצוק המערבי של הר הכרמל, במקום שבו הנחל יוצא למישור החוף, כ-17 ק"מ דרומית לחיפה וארבעה ק"מ מזרחית לחוף הנוכחי של הים התיכון, בגובה של כ-60 מטרים מעל פני הים הנוכחיים. שכבות היישוב התחתונות במערה מורכבות בעיקר מחול שנישא ברוח למערה מחוף הים, ואילו בשכבות היישוב העליונות החול הוחלף בסילט ובחרסית שנפלו דרך ארובת המערה, כמו גם חומרי בעירה שהובאו על ידי האדם למערה.
ירידת מפלס הים העולמי בתקופות קרחוניות במהלך תור הפליסטוקן גרמה להתרחקות חוף הים התיכון מן המערה ולהתרחבות מישור חוף הכרמל. מפלס הים שב ועלה בתקופות בין-קרחוניות ומישור החוף הצטמצם. אתרי נחל מערות בכלל, ומערת תנור בפרט, יושבו על ידי האדם הקדמון בתקופות קרחוניות ובין-קרחוניות כאחד במהלך כחצי מיליון השנים האחרונות. בניגוד לסברות קודמות[3], נתונים גאולוגיים וגאוכרונולוגיים חדשים הראו כי פני הים בעת היישוב הפרהיסטורי במערות מעולם לא עלו מעבר ל-5–10 מטרים יחסית להיום[4].
תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד ערכה את החפירה הראשונה, הנרחבת והידועה ביותר באתר בשנים 1929–1934, כחלק ממפעל חפירות רחב היקף במערות הכרמל[5]. חפירותיה התמקדו במערת תנור, מערת הנחל, וכן במערת הגדי (יחד עם החוקר האמריקאי ת.ד. מק'קאון). ספרן של גארוד ושל הפלאונטולוגית הבריטית דורותיאה בייט The Stone Age of Mount Carmel מביא פירוט מלא של חפירותיה, והביא לפרסומו הגדול של האתר בעולם. בשנים 1967–1972 התקיימה במערת תנור חפירה בראשות ארתור ג'לינק, אשר חקר בעיקר את רצף שכבות התקופה הפלאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית) - החלק העליון של חתך גארוד[6]. אברהם רונן חפר במערה מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה עד 2002, והתמקד בחקר החלק התחתון של חתך גארוד - שכבות התקופה הפלאוליתית התחתונה[7].
תקופות ותרבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גארוד הגדירה במערת תנור שבע שכבות עבות, שיפורטו להלן, מלמטה למעלה. החפירות המחודשות במערה המשיכו וחילקו את הרצף הארוך שבה לעשרות תת-שכבות. הרצף תוארך בשיטות התרמולומינסנציה (אנ') ו-ESR[8]:
- שכבה G - שרידים דלים מן התקופה הפלאוליתית התחתונה, לא נמצאו אבני יד ועצמות בעלי חיים.
- שכבה F - התקופה הפלאוליתית התחתונה, התרבות האשלית. נמצאו אבני יד רבות.
- שכבה E - התקופה הפלאוליתית התחתונה, התרבות האשלו-יברודית, הנקראת גם "המסורת המע'ארית" על שם נחל מערות (ואדי אל-מע'רה). נתגלה רצף התיישבויות משלושת המופעים של תרבות זאת: המופע היברודי, המופע האשלי והמופע העמודי. המופע הראשון מאופיין במקרצפים עבים, רוחביים ונטויים, במופע השני מרובות אבני היד ואילו במופע השלישי סותתו להבים רבים. בשכבה E נמצאו עצמות רבות של יחמורים. שיניים של יחמור משכבה זו תוארכו לכ-400 אלפי שנים לפני זמננו.
- שכבה D - התקופה הפלאוליתית התיכונה, התרבות המוסטרית. נמצאו להבים וחודים מוארכים. בנוסף ליחמורים, ניצודו גם צבאים רבים והובאו למערה.
- שכבה C - התקופה הפלאוליתית התיכונה, התרבות המוסטרית. גארוד שייכה את קברות האישה הניאנדרטלית לשכבה זאת, אך מיקומה המדויק ברצף השכבות וגילה שנויים במחלוקת. השלד נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.
- שכבה B - התקופה הפלאוליתית התיכונה, התרבות המוסטרית. ממצא ארכאולוגי דל יותר, הכולל חודי לבלואה רחבים ועצמות רבות של יחמורים מתחת לארובת המערה, בתוך אדמת טרה רוסה אופיינית לכרמל.
עדויות לשימוש באש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיפוי של רצף השכבות במערה העלה שריכוזים משמעותיים של פריטי צור מסותתים שרופים מופיעים רק בשכבות בנות 350,000 שנים ומעלה, דהיינו בתחילת שכבה E של התרבות האשלו-יברודית ובשכבות התרבות המוסטרית. לדעת חלק מהחוקרים, העדויות ממערת תנור מצביעות על כך ששימוש רגיל ויומיומי באש ושליטה מלאה בה, להבדיל משימוש מזדמן שלא שינה בהרבה את אורחות החיים, החל רק בתקופה זו[9]. ניתוח גאו-ארכאולוגי של האדמה בשכבות המאוחרות יותר C ו-B הראה שאפר מדורות נפוץ בשכבות אלה, בעיקר בשכבה C. בשכבות האפר התגלו שרידי צמחים מיקרוסקופיים (פיטוליתים) המעידים שחומר עצי הובא למערה ושימש כדלק למדורות[10].
כלי שחיקה קדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרי המערה זיהו בממצאים שנחפרו מהשכבה האשלו-יברודית חלוק אבן עם סימני שחיקה וכתישה. בעקבות מחקר סימני שימוש מיקרוסקפיים על הפריט הם הראו כי מדובר בכלי העבודה הקדום ביותר ששימש לשחיקת חומרים, להבדיל מחיתוך או קרצוף האופייניים לתקופה[11].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם רונן. 1992. תנור, מערת, בתוך:אפרים שטרן (עורך ראשי). האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל. כרך רביעי, עמ' 1609–1613. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
- מערת תנור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מערת הטאבון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- שמורת טבע נחל המערות, באתר רשות הטבע והגנים
- פרופ' אברהם רונן, מערת טבון-תנור
- מערת תנור, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Committee Decisions ההכרזה על אתר מורשת לאומית באתר אונסק"ו
- ^ נחל מערות - אתר מורשת עולמית, עוזי ברוך, ערוץ 7
- ^ למשל Jelinek A.J., W.R. Farrand, G. Hass, A. Horowitz and P. Goldberg 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1: 151-183.
- ^ ר' סיכום אצל Zvieli D., Galili E., Ronen A., Salamon A., Ben-Avraham Z. 2009. Reevaluating the tectonic uplift of western Mount Carmel, Israel, since the Middle Pleistocene. Quaternary Research 71: 239-245.
- ^ Garrod, D.A.E., Bate, D.M.A. 1937. The Stone Age of Mount Carmel. Vol. I. Excavations at the Wadi Mughara. Oxford: Clarendon Press.
- ^ Jelinek A.J., W.R. Farrand, G. Hass, A. Horowitz and P. Goldberg 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1: 151-183.
- ^ Ronen A. and A. Tsatakin 1995. New interpretation of the oldest part of the Tabun Cave sequence, Mount Carmel, Israel. In: H. Ulrich (Ed.). Man and Enviroment in the Palaeolithic 62. ERAUL, Liege, pp. 265-281.
- ^ Mercier N. and H. Valladas 2003. Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel. Journal of Human Evolution 45: 401-409.
- ^ Shimelmitz, R., Kuhn, S. L., Jelinek, A. J., Ronen, A., Clark, A. E., & Weinstein-Evron, M. (2014). ‘Fire at will’: The emergence of habitual fire use 350,000 years ago. Journal of Human Evolution 77:196-203
- ^ Albert, R. M., Lavi, O., Estroff, L., Weiner, S., Tsatskin, A., Ronen, A., & Lev-Yadun, S. (1999). Mode of occupation of Tabun Cave, Mt Carmel, Israel during the Mousterian period: a study of the sediments and phytoliths. Journal of Archaeological Science, 26(10), 1249-1260.
- ^ Shimelmitz, R., Groman-Yaroslavski, I., Weinstein-Evron, M., & Rosenberg, D. (2020). A Middle Pleistocene abrading tool from Tabun Cave, Israel: A search for the roots of abrading technology in human evolution. Journal of Human Evolution, 150, 102909.
 | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |
| אתרי התרבות האשלית | ||
|---|---|---|
| אתרים בארץ ישראל | ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת רבדים • מערת תנור • עובדייה | .jpg) |
| אתרים באירופה | בוקסגרוב • הוקסן • הרי אטאפוורקה • טרה אמאטה • סוונסקום • סן-אשל • שנינגן | |
| אתרים באפריקה | אולורגסאלי • אגם טורקאנה • טיגחניף • לופה-אוקנדה • ערוץ אולדובאי • קוקיסלאי 4 | |
| אתרים באסיה | בורי | |
| אתרי התרבות האשלו-יברודית בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת גמל • מערת מיסליה • מערת תנור |  |
| אתרים בגליל | מערת זוטייה | |
| אתרים בהרי השומרון | מערת קסם | |
| אתרי התרבות המוסטרית בישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת הגדי • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת תנור | .jpg) |
| אתרים בגליל | מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת קפזה | |
| אתרים בבקע הירדן | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים | |
| אתרים בשפלה והרי יהודה | נשר רמלה • מערת שוקבא | |
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |