מערת מוביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מערת מובילרומנית: Peștera Movile) היא מערה בקרבת היישוב מנגליה, מחוז קונסטנצה, רומניה, שהתגלתה על ידי כריסטיאן לאסקו בשנת 1986, קילומטרים בודדים מן החוף לרגלי הים השחור. המערה עוררה עניין בעולם המדע מאחר שנמצא בה ריכוז גבוה של מימן גופרתי ופחמן דו-חמצני, אך מנגד כמות נמוכה ביותר של חמצן. במערה נמצאו צורות חיים שהופרדו מן העולם החיצון במשך 5.5 מיליון שנים לערך, והתהליך המאפשר את קיומם הוא כימוסינתזה ולא פוטוסינתזה.

הרכב האוויר במערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוויר במערה שונה מאוד מן האוויר הנמצא מחוץ לה. כמות החמצן שנמצא בה נע בין שליש לחצי לעומת כמות החמצן הנמצאת באזור רגיל (7 עד 10 אחוזים של חמצן במערה, לעומת 21 אחוזים של חמצן באוויר סביבנו). כמו כן כמות הפחמן הדו-חמצני במערה הוא פי 1,000 מאשר באוויר הפתוח (2 עד 3.5 אחוזים במערה לעומת 0.03 אחוזים באוויר סביבנו). שאר האוויר במערה מורכב ממתאן (1 עד 2 אחוזים) ומים שנמצאו בה מכילים ריכוז גבוה של מימן גופרתי ואמוניה.

צורות חיים במערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

48 זנים שונים, ביניהם עלוקות, עכבישים ועקרבניים נמצאו במערה, מתוכם 33 זנים אנדמיים לשטח המערה בלבד. שרשרת המזון במערה מתבססת על כימוסינתזה: מתאן וגופרית מספקים מזון לבקטריות, הן בתורן מפרישות חומרים המועילים לפטריות ולבקטריות אחרות במערה. בעוד שבעלי חיים חיו במערה במשך 5.5 מיליון שנים, לא כולם הגיעו אליה בו זמנית. כך למשל נמצא זן של חילזון שעל פי דעת מומחים נוכח במערה רק במשך 2 מיליון השנים האחרונות.