מערת סוקגוראם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערת סוקגוראם ומקדש בולגוקסה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Seokguram Buddha.JPG
פסל בודהה במערת סוקגוראם
מדינה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 1, 4
קואורדינטות 35°47′42″N 129°20′57″E / 35.795°N 129.34916666667°E / 35.795; 129.34916666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוקגוראםקוריאנית: 석굴암) היא מערה מלאכותית ואתר בודהיסטי בדרום-מזרח קוריאה הדרומית. המערה שוכנת 4 ק"מ ממקדש בולגוקסה, דרומית-מזרחית לקיונגג'ו, במחוז צפון גיונגסאנג, בגובה של 750 מ' מעל פני הים, ומשקיפה על ים יפן. בשנת 1962 הכריזה ממשלת קוריאה הדרומית על המערה כאוצר לאומי, וב-1995 הכריזה עליה אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, יחד עם מקדש בולגוקסה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה נחצבה בין 743 ל-751, בידי קים דֶסוֹנג, והיא נחנכה במלאת עשור לשלטונו של גיוֹנְגְדוֹק בממלכת שילה המאוחדת. מלאכת הבנייה הושלמה סופית רק לאחר מותו של קים, ב-774.

בין 1703 ל-1758 שופץ המתחם, ואולם שושלת ג'וסון ששלטה בקוריאה באותה העת נטתה לכיוון הקונפוציאניזם, ובשנים שלאחר השיפוץ ננטשה המערה וסבלה מהזנחה.

לפי המסורת המקומית, ב-1909 עבר במקום דוור שחיפש מסתור מפני הגשם, ו"גילה" אותו מחדש. היפנים, ששלטו בקוריאה מאז 1910, ערכו את השיפוצים הבאים. במהלך השיפוץ הראשון, שנערך בין 1913 ל-1915, ניסו היפנים לייצב את פסל הבודהה במערה באמצעות חיפוי בטון, אך הלחות גרמה להצטברות מים שהסבה לפסל נזק. כדי להתמודד עם הבעיה שנוצרה, הותקנו ב-1917 צינורות ניקוז, אך הם לא הועילו, ובין 1920 ל-1923 ערכו היפנים שיפוץ שלישי, והוסיפו לבטון אספלט עמיד למים. האספלט יצר בעיה חדשה - עובש וירוקת. ב-1927 נוקה הפסל באמצעות קיטור.

ב-1960 הורה נשיא קוריאה הדרומית, פארק צ'ונגהי, לשקם את המערה, ובעיות הלחות נפתרו באמצעים מכניים. בשיפוץ, שנערך בין 1961 ל-1964, השתתף גם אונסק"ו. לאחר מכן הוצב במקום קיר זכוכית, שנועד להגן על הפסל מהתיירים הרבים שהחלו לפקוד את המקום וכן ליצור בידוד שיאפשר שמירה על הטמפרטורה הרצויה.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה נחצבה בסלע גרניט, והיא כוללת גם פתחים שנועדו לאיוורור. ליד הכניסה הוקמה בריכה קטנה, כדי שעולי הרגל שטיפסו במעלה ההר ממקדש בולגוקסה יוכלו להתרענן. בכניסה למערה נבנה שער בצורת קשת, שהוביל לשני מסדרונות, האחד מלבני, והשני צר וארוך, ומעוטר בתבליטים. המסדרונות מסמלים את האדמה, בעוד שהרוטונדה שבקצה המסדרון הצר מסמלת את העולם הבא. על המסדרון משגיחים פסלים של ארבעת מלכי השמיים.

ברוטונדה פסל גרניט של הבודהה, יושב בתנוחת לוטוס על כן. גובהו הכולל של הפסל 4.84 מטרים - הבודהה עצמו 3.5 מטרים, והכן 1.34 מטרים. בנוסף לפסל בודהה, יש ברוטונדה 15 לוחות ועליהם תגליפים של 3 בודהיסטוות, 10 תלמידים ושני האלים ההודיים ברהמה ואינדרה, וכן 10 גומחות, 5 מכל צד, ובהן פסלים, מעוצבים בהשראת דמויות מיוון העתיקה. גובהה של כיפת הרוטונדה 6.84 מטרים וקוטרה 6.58 מטרים.

בחלל המרכזי של המערה פסל של אוולוקיטסוורה, הבודהיסטווה של החמלה. גובהו של הפסל 2.18 מטרים, ואוולקיטסוורה בעל 11 הפנים נראה כשהוא לובש כתר וגלימה, עונד תכשיטים ומחזיק כד ובו פרח לוטוס. ברחבי המערה פזורים עוד 40 פסלים של דמויות המייצגות את עקרונות הבודהיזם. תקרת המערה מעוטרת באיורים של חצי סהר ושל פרח לוטוס.

בעבר היו שני פסלים נוספים בגומחות, וכן פגודה עשויה שיש, והם ככל הנראה נבזזו בידי היפנים. כמו כן, בעבר חדרו קרני השמש למערה לדקות ספורות בזמן הזריחה, ואולם מאז השיפוץ האחרון הן לא חודרות עוד למערה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוקגוראם בוויקישיתוף