לדלג לתוכן

מערת סיבודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת סיבודו
Sibudu Cave
מערת סיבודו.
מערת סיבודו.
אתר מורשת עולמית
הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2024, לפי קריטריונים 3, 4 ו-5
שטח האתר 43 דונם
שטח אזור החיץ 185 דונם
חלק מתוך הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה
מידע כללי
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
מיקום קוואזולו-נטאל, דרום אפריקה
קואורדינטות 29°31′22″S 31°05′09″E / 29.522639°S 31.085889°E / -29.522639; 31.085889
(למפת דרום אפריקה רגילה)
מבט כללי על החפירה במחסה הסלע
מבט על מחסה הסלע במצוק אבן חול.
כלי אבן מהמערה

מערת סיבודו (באנגלית: Sibudu Cave) היא מחסה סלע (אנ') בצוק אבן חול בצפון הפרובינציה קוואזולו-נטאל במזרח דרום אפריקה.[1] זהו אתר ארכאולוגי חשוב מתקופת האבן התיכונה שיוּשב, עם כמה הפסקות, מלפני 77,000 שנים ועד לפני 38,000 שנים.

במחסה הסלע נמצאו עדויות לכמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר של טכנולוגיה אנושית מודרנית (אם כי החניתות המוקדמות ביותר הידועות מתוארכות ללפני 400,000). העדויות במחסה הסלע כוללות את חץ העצם הקדום ביותר (בן 61,000 שנים),[2][3] ואת חיצי האבן הקדומים ביותר (בני 64,000 שנים),[4][5] המחט המוקדמת ביותר (בת 61,000 שנים),[2] השימוש המוקדם ביותר בתערובת דבק שעברה חימום (לפני 61,000 שנים),[2] ודוגמה לשימוש במצעים (לפני 77,000 שנים) אשר לזמן מה היו הדוגמה העתיקה ביותר הידועה (דוגמה ישנה יותר מלפני 200,000 שנים התגלתה במערת בורדר (אנ') בדרום אפריקה).[6]

השימוש בדבקים ומצעים מעורר עניין מיוחד, מכיוון שמורכבות היצירה והעיבוד שלהם הוצגה כעדות להמשכיות בין הקוגניציה האנושית המוקדמת לזו של בני האדם המודרניים.[6][7][8]

מערת סיבודו הוכרזה אתר מורשת עולמית כחלק אתר המורשת הסדרתי "הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה" של אונסק"ו שצורף לרשימת המורשת העולמית בוועידת המורשת העולמית ה-46 שהתכנסה ביולי 2024 בניו דלהי.[9]

תיאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת סיבודו היא מחסה סלע (אנ') הממוקם בערך 40 ק"מ צפונית לעיר דרבן וכ-15 ק"מ מחוף האוקיינוס ההודי, ליד העיירה אותונגאתי (אנ'). הוא נמצא בצוק תלול ומיוער שכיוונו מערב-דרום-מערב המשקיף על נהר טונגטי באזור שכיום הוא מטע קני סוכר. מחסה הסלע נוצר על ידי סחיפה כתוצאה מהתחתרות לעומק של הנהר טונגטי, שנמצא כיום כ-10 מטרים מתחת למחסה הסלע. קרקעיתו באורך 55 מטרים ורוחבו כ-18 מטרים.[1] יש בו אוסף גדול של מרבצים ממתקופת האבן התיכונה שנשמרו היטב באופן אורגני ומתוארכים במדויק באמצעות לומינסנציה מגורה אופטית (אנ').[1]

החפירות הראשונות לאחר גילויו ב-1983 בוצעו על ידי ארון מאזל ממוזיאון נטאל (עבודה שלא פורסמה).[10] לין ואדלי (אנ') מאוניברסיטת ויטווטרסראנד החלה בחפירות מחודשות בספטמבר 1998.

התיישבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבויות בסיבודו מחולקים לשלבים שלפני סטילביי (אנ'),[א] סטילביי (לפני 72,000–71,000 שנים) והאואיסונס פורט (אנ') (לפני 61,000 שנים), לאחר האואיסונס פורט (לפני 58,500 שנים), שלהי תקופת האבן התיכונה (לפני 47,700 שנים), והשלבים אחרונים של תקופת האבן התיכונה (לפני 38,600 שנים). היו פערי התיישבות של כ-10,000 שנים בין השלב שלאחר האואיסונס פורט לבין שלב שלהי תקופת האבן התיכונה, ובין שלהי תקופת האבן התיכונה לשלבים האחרונים של תקופת האבן התיכונה. לא הייתה התיישבות במחסה הסלע מתקופת האבן העליונה, אף על שהייתה התיישבות בו מתקופת הברזל בערך בשנת 1000 לפני הספירה.

עדויות מצביעות על כך שאלו היו תקופות צחיחות ומחסה הסלע היה מיושב רק בתנאי אקלים לח.[11]

טכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להתיישבות טרום תקופת סטיל ביי הייתה תעשיית נתזי אבן (אנ') שיצרה מעט כלי אבן. בתקופת סטיל ביי נוצרו בנוסף לנתזי אבן אלו, חודים (אנ') ואבני יד דו־פניים.[12] בניתוח עקבות שימוש בקצות החודים נמצאו עדויות לדבקים מורכבים על הבסיסים שבהם הם היו מוצמדים פעם למוט החנית.[13]

נמצאו דוגמאות שונות לטכנולוגיה אנושית מוקדמת:

  • חוד עצם, ראש חץ אפשרי שמזיז את תאריך המקור של טכנולוגיית הקשת וחץ העצם ללפני 61,000 שנה, לפחות 20,000 שנים לפני הדוגמה המוקדמת ביותר הקודמת;[2]
  • מחט עצם העתיקה ביותר, מתוארכת לפני 61,000 שנים, עם בלאי דומה לזה שנמצא במחטי עצם המשמשות לניקוב עורות של בעלי חיים;[2]
  • הדוגמה המוקדמת ביותר לתרכובת דבק (גומי צמחי ואוכרה אדומה), המשמשת להצמדת חודי אבן למוטות עץ ליצירת חניתות - מתוארך לא יאוחר מ-71,000 שנים;[2]
  • חרוזים מצדפים, אם כי עתיקים פחות מאלה שנמצאו במערת בלומבוס (אנ') (חרוזי סיבודו תוארכו לפני 71,000 שנים, לעומת לפני 75,000 שנים עבור אלו בבלומבוס);[14][15]
  • דוגמה לשימוש במצעים, החל מלפני כ-77,000 שנים, כאשר עלי העץ Cryptocarya woodie (אנ') הונחו מלמעלה, כנראה בשל תכונותיו כקוטל חרקים;[6]
  • השימוש המוקדם ביותר בחלב (קזאין) כחומר מקשר לצבע בתערובת חלב-אוכרה (לפני 49,000 שנים).[16]
  • פירות יבשים, זרעים מפוחמים ולא מפוחמים (זרעים לא מפוחמים כוללים: Antidesma venosum (אנ')‏, Croton sylvaticus (אנ')‏, Bridelia micrantha (אנ') ורבים אחרים) ואגוזים נמצאו במערת סיבודו השייכת לתקופת האבן התיכונה, מלפני יותר מ-60,000 ועד לפני כ-37,000 שנה.[17]

מצעי הצמחים היו מורכבים מגמאיים (אנ') וחד-פסיגיים אחרים במעטה של עלים ארומטיים המכילים כימיקלים טבעיים קוטלי חרקים וזחלים. העלים היו כולם מהעץ Cryptocarya woodie (אנ') שכאשר הם נמעכים, הם ארומטיים ומכילים עקבות של תרכובות אורגניות (α-pyrones, cryptofolione ו-goniothalamin), כימיקלים בעלי תכונות קוטלי חרקים וזחלים, למשל, יתושים. מינים של הסוג Cryptocarya (אנ') עדיין נמצאים בשימוש נרחב ברפואה המסורתית.

ההתיישבות בתקופת האואיסונס פורט יצרה כלי להב. להבים אלה מעוצבים כמו פלח של תפוז, עם קצה חיתוך חד בצד הישר וגב קהה ומעוקל בכוונה. אלו הוצמדו למוטות או לידיות באמצעות אוכרה ודבק צמחי או לחלופין שומן מעורב בחומר צמחי.[7] מקטעים נעשו לעיתים קרובות עם קצה חותך לכל אורכם, מה שחייב שהם יהיו מחוברים למוטות שלהם ללא חבלים קושרים ולכן נדרש דבק חזק במיוחד.[18]

חודים שימשו בתקופה שלאחר האואיסונס פורט בכלי נשק לציד, כמו קצות חניתות. ניתוח עקבות שימוש מצביע על כך שרבות מהחודים הללו הודבקו בדבקים מבוססים אוכרה.[18]

ארכאולוגיה קוגניטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכפול של ייצור כלי עבודה עם מוטות רק בשיטות וחומרים הזמינים בסיבודו אפשרה לזהות את המורכבות של תהליכי החשיבה הנדרשים לכך. חוד האבן הוצמד לחנית העץ באמצעות דבק מורכב המורכב ממסטיק צמחי, אוכרה אדום, וכדי לסייע לעיבוד, אולי כמות קטנה של שעוות דבורים, חלקיקים גסים או שומן.[7] תערובת ראשונית זו הייתה צריכה להיות בעלת פרופורציות נכונות של הרכיבים ולאחר מכן, לפני ההדבקה, לעבור שלב טיפול בחום מבוקר. חימום זה היה חייב להימנע מהרתחה או התייבשות יתר של התערובת, אחרת זה יחליש את המסטיק שנוצר. היצרן גם נאלץ להפחית את החומציות שלו. על ידי שחזור ניסיוני של ייצור הדבק הזה, החוקרים הגיעו למסקנה שבני תקופת האבן התיכונה בסיבודו נדרשו לפעולות מנטליות של כמה שלבים ויכולות החשיבה המופשטות של אנשים מודרניים כדי לעשות זאת.[7][8]

בעלי מלאכה שחיו בתקופת האבן התיכונה ודאי היו מסוגלים לחשוב במונחים מופשטים על תכונות של מסטיקים צמחיים ומוצרי ברזל טבעיים, אף על פי שהיו חסרים להם אמצעים אמפיריים לאמוד אותם. איכויות של מסטיק, כגון רטוב, דביק וצמיג, הופשטו מנטלית, ומשמעויות אלו התמודדו עם תכונות האוכרה, כגון יבש, רופף ומתייבש. במקביל, האומן נאלץ לחשוב על המיקום הנכון להנחת תוספות חודי אבן על המוטות... אף על פי שהתנהגות מודרנית מלאה ניתנת לזיהוי מאוחר יחסית בתקופת האבן התיכונה, העדויות הנסיבתיות שסופקו כאן מרמזות שאנשים שיצרו דבקים מורכבים בתקופת האבן התיכונה חלקו לפחות כמה התנהגויות מתקדמות עם יורשיהם המודרניים.

— Wadley, L; Hodgskiss, T; Grant, M (2009). "Implications for complex cognition from the hafting of tools with compound adhesives in the Middle Stone Age, South Africa"[7]

בפרשנות על מחקר זה הוצע כי במקום להתמקד בשפה, פעילויות הדורשות יכולת חשיבה והן גלויות גם ארכאולוגית, כגון הדבקת חודים למוטות, ארכאולוגים נמצאים בעמדה טובה יותר לתרום להבנת האבולוציה של המוח המודרני.[8]

ייתכן שחלק מהחודים המודבקים הללו נורו מקשתות. בעוד ש"רוב התכונות כמו דפוסי הפצה של מיקרו שאריות ומיקרו בלייה יתפתחו באופן דומה על חודים המשמשים בחניתות, או בחיצים" ו"בדיקות מפורשות להבחנות בין חניתות שמוטלות וחצים שנורים עדיין לא נערכו", החוקרים מוצאים "תמיכה קונטקסטואלית" לשימוש חודים אלו בחיצים: ניצודו מגוון רחב של בעלי חיים עם דגש על מינים המעדיפים גומחות מיוערות, כולל בעלי חיים יבשתיים ובעלי חיים על עצים הנעים במהירות. זהו טיעון לשימוש במלכודות. אם היו משתמשים במלכודות, משתמע שימוש בחוטים ובקשרים, שגם הם היו מתאימים לייצור קשתות. השימוש במלכודות גם ימחיש הבנה מעשית של האנרגיה הסמויה המאוחסנת בענפים כפופים, העיקרון העיקרי של בניית קשת.[19]

השימוש בעלי Cryptocarya במצעים מצביע על כך ששימוש מוקדם בתרופות צמחיות עשוי להעניק יתרונות סלקטיביים לבני אדם, והשימוש בצמחים כאלה מרמז על ממד חדש להתנהגותם של בני האדם המוקדמים בתקופה זו.[6]

ההפרעה בהתפתחות הטכנולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפצים כגון מחטים חודרות, חיצים וחרוזים של צדפים[14] בסיבודו ובמקומות אחרים מתרחשים בדפוס שלפיו חידושים אינם מתפתחים יותר ויותר בהדרגה, אלא מתעוררים ואז נעלמים. למשל, חרוזי הצדפים קיימים בשכבות של תקופת סטיל ביי, אך הם נעדרים מאלו של תקופת האואיסונס פורט, בסיבודו ובמקומות אחרים.[14] זה מאתגר את הרעיון שפיתוח מוקדם של טכנולוגיה על ידי בני אדם מוקדמים היה תהליך של הצטברות שיפורים.[2][14] בדיון על הממצאים של החפצים שהתגלו בסיבודו, חוקרים העירו שהם:

בקושי ניתן להשתמש בהם כדי לתמוך בתרחיש ה"קלאסי" של "מוצא האדם המודרני מאפריקה", אשר מנבא מורכבות הולכת וגוברת והצטברות של חידושים במהלך בתקופת האבן התיכונה, הנקבעים על ידי שינוי ביולוגי. במקום זאת, הם מופיעים, נעלמים ומופיעים מחדש באופן המתאים ביותר לתרחיש שבו גורמים היסטוריים ושינויים סביבתיים, ולא קוגניטיביים, נתפסים כמניעים עיקריים.

— Backwell, L; d'Errico, F; Wadley, L (2008). "Middle Stone Age bone tools from the Howiesons Poort layers, Sibudu Cave, South Africa"[2]

הרעיון ששינוי סביבתי היה אחראי לדפוס זה נתון במחלוקת, ובמקום זאת הוצע כי הגורמים המניעים היו שינויים ברשתות החברתיות הקשורות לשינויים בצפיפות האוכלוסין.[20]

אתר מורשת עולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, ממשלת דרום אפריקה הגישה הצעה להוסיף את מערת סיבודו לרשימת אתרי מורשת עולמית והיא הוכנסה לרשימת אתרים מורשת מוצעים של אונסק"ו כ"מועמדות סדרתית" עתידית פוטנציאלית יחד עם מערת בלומבוס (אנ'), מחסה הסלעים דיפקלוף, מערות נהר קלאסייס (אנ') פינאקל פוינט ומערת בורדר (אנ').

רק שלושה מאתרים אלו זכו במעמד של אתר מורשת עולמית. מחסה הסלעים דיפקלוף, פינאקל פוינט ומערת סיבודו הוכרזו אתר מורשת עולמית סדרתי בשם "הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה" בוועידת המורשת העולמית ה-46 שהתכנסה ביולי 2024 בניו דלהי.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת סיבודו בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סגנון ייצור כלי אבן מתקופת האבן התיכונה על שם האתר של Stilbaai (נקרא גם Still Bay) בדרום אפריקה שבו הוא תואר לראשונה. ייתכן שהוא התפתח מהטיפוסים המוקדמים יותר של התרבות האשלית. בנוסף לכלי אבן אשליים, נעשה שימוש גם בגרזיני עצם ובקרניים. ההתחלה והסיום שלו מחושבים ב־71.9 ka ו־71.0 ka.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Wadley, L; Jacobs, Z (2004). "Sibudu Cave, KwaZulu-Natal: Background to the excavations of middle stone age and iron age occupations". South African Journal of Science. 100: 145–151.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Backwell, L; d'Errico, F; Wadley, L (2008). "Middle Stone Age bone tools from the Howiesons Poort layers, Sibudu Cave, South Africa". Journal of Archaeological Science. 35 (6): 1566–1580. Bibcode:2008JArSc..35.1566B. doi:10.1016/j.jas.2007.11.006.
  3. ^ >Backwell, L; Bradfield, J; Carlson, KJ; Jashashvili, T; Wadley, L; d'Errico, F (2018). "The antiquity of bow-and-arrow technology: evidence from Middle Stone Age layers at Sibudu Cave". Journal of Archaeological Science. 92 (362): 289–303. doi:10.15184/aqy.2018.11. hdl:11336/81248.
  4. ^ Lombard M, Phillips L (2010). "Indications of bow and stone-tipped arrow use 64,000 years ago in KwaZulu-Natal, South Africa". Antiquity. 84 (325): 635–648. doi:10.1017/S0003598X00100134. S2CID 162438490.
  5. ^ Lombard M (2011). "Quartz-tipped arrows older than 60 ka: further use-trace evidence from Sibudu, Kwa-Zulu-Natal, South Africa". Journal of Archaeological Science. 38 (8): 1918–1930. doi:10.1016/j.jas.2011.04.001.
  6. ^ 1 2 3 4 Wadley L, Sievers C, Bamford M, Goldberg P, Berna F, Miller C. (2011). Middle Stone Age Bedding Construction and Settlement Patterns at Sibudu, South Africa. Science 9 December 2011: Vol. 334 no. 6061 pp. 1388–1391. An older example is now known: Lyn Wadley; et al. (14 באוגוסט 2020). "Fire and grass-bedding construction 200 thousand years ago at Border Cave, South Africa". Science. 369 (6505): 863–866. Bibcode:2020Sci...369..863W. doi:10.1126/science.abc7239. PMID 32792402. S2CID 221113832. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 Wadley, L; Hodgskiss, T; Grant, M (2009). "Implications for complex cognition from the hafting of tools with compound adhesives in the Middle Stone Age, South Africa". Proc Natl Acad Sci U S A. 106 (24): 9590–9594. doi:10.1073/pnas.0900957106. PMC 2700998. PMID 19433786.
  8. ^ 1 2 3 Wynn, T (2009). "Hafted spears and the archaeology of mind". Proc Natl Acad Sci U S A. 106 (24): 9544–9545. Bibcode:2009PNAS..106.9544W. doi:10.1073/pnas.0904369106. PMC 2701010. PMID 19506246.
  9. ^ 1 2 The Emergence of Modern Human Behaviour: The Pleistocene Occupation Sites of South Africa
  10. ^ Lyn Wadley, Preliminary report on excavations at Sibudu Cave, KwaZulu-Natal
  11. ^ Jacobs, Z; Wintle, AG; Duller, GAT; Roberts, RG; Wadley, L (2008). "New ages for the post-Howiesons Poort, late and final Middle Stone Age at Sibudu, South Africa". Journal of Archaeological Science. 35: 1790–1807. doi:10.1016/j.jas.2008.04.017.
  12. ^ Wadley, L (ביוני 2007). "Announcing a Still Bay industry at Sibudu Cave, South Africa". J. Hum. Evol. 52 (6): 681–9. doi:10.1016/j.jhevol.2007.01.002. PMID 17337038. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Marlize Lombard, First impressions of the functions and hafting technology of Still Bay pointed artefacts from Sibudu Cave
  14. ^ 1 2 3 4 d'Errico, F; Vanhaeren, M; Wadley, L (2008). "Possible shell beads from the Middle Stone Age layers of Sibudu Cave, South Africa". Journal of Archaeological Science. 35 (10): 2675–2685. doi:10.1016/j.jas.2008.04.023.
  15. ^ d'Errico, F; Henshilwood, C; Vanhaeren, M; van Niekerk, K (בינואר 2005). "Nassarius kraussianus shell beads from Blombos Cave: evidence for symbolic behaviour in the Middle Stone Age". J. Hum. Evol. 48 (1): 3–24. doi:10.1016/j.jhevol.2004.09.002. PMID 15656934. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Villa, Paola; et al. (30 ביוני 2015). "A Milk and Ochre Paint Mixture Used 49000 Years Ago at Sibudu, South Africa". PLOS One. 10 (6): e0131273. Bibcode:2015PLoSO..1031273V. doi:10.1371/journal.pone.0131273. PMC 4488428. PMID 26125562. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Sievers, Christine (2006). "Seeds from the Middle Stone Age layers at Sibudu Cave". Southern African Humanities. 18 (1): 203–222. hdl:10520/EJC84764. ISSN 1681-5564.
  18. ^ 1 2 Wadley, L; Hodgkiss, T; Grant, M (2009). "Supporting Information for Implications for complex cognition from the hafting of tools with compound adhesives in the Middle Stone Age, South Africa" (PDF). Proc Natl Acad Sci U S A. 106 (24): 9590–9594. doi:10.1073/pnas.0900957106. PMC 2700998. PMID 19433786.
  19. ^ Lombard, Marlize; Phillipson, Laurel (2010). "Indications of bow and stone-tipped arrow use 64 000 years ago in KwaZulu-Natal, South Africa". Antiquity. 84 (325): 635–648. doi:10.1017/s0003598x00100134. S2CID 162438490.
  20. ^ Jacobs, Z; Roberts, RG (2009). "Catalysts for Stone Age innovations: What might have triggered two short-lived bursts of technological and behavioral innovation in southern Africa during the Middle Stone Age?". Commun Integr Biol. 2 (2): 191–3. doi:10.4161/cib.7743. PMC 2686379. PMID 19513276.


Flag of South Africa
Flag of South Africa
סמל אונסק"ו
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בדרום אפריקה
אתרי מאובני ההומינינים בסטרקפונטיין, סווארטקראנס, קרומדראי ומקאפנסחאט • הנוף התרבותי במפונגובווה • הנוף התרבותי והבוטני בריכטרספלט • רובן איילנד • האזורים המוגנים של ממלכת הצמחייה של אזור הכף • פארק אזור הביצות איסימנגליסו • מכתש פרדפורט • דראקנסברג • הנוף התרבותי של קומאני • הרי ברברטון מקונג'ווה • זכויות אדם, שחרור ופיוס: אתרי מורשת נלסון מנדלה • הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה (מחסה הסלעים דיפקלוף • פינאקל פוינט • מערת סיבודו)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מערת_סיבודו&oldid=40731475"