מעשה אבות סימן לבנים
מעשה אבות סימן לבנים הוא ביטוי ביהדות שמשמעותו: מה שקרה לאבות לא קרה רק להם באופן אישי אלא נעשה להם כדי להוות תחילת ביצוע של מה שנגזר על בניהם, הן לטוב הן למוטב.
מקורות לפתגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!"[1].
הרמב"ן בפירושו על ספר בראשית מרחיב את עיקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את כל מעשי האבות שבתורה[2], שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים..."[3]. על פי הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים:[4]:
- האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה.
- ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות.
- מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם.
על אף שהרמב"ן לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'[5]. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א לתלמוד הבבלי[6].
ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערך "מעשה אבות סימן לבנים", באתר המכלול
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בראשית רבה, מ"ח ז' ראו גם סוטה לד.
- ^ רמב"ן, בראשית י"ב ו'
- ^ רמב"ן, בראשית י"ב י'
- ^ י' חרל"פ, מעשה אבות סימן לבנים - גזרה, יצירה או דוגמה?, המעיין מ"ה, ב', 97 -76; ר' בן מאיר, "מעשה אבות סימן לבנים: אינטרפרטציות בפירוש רמב"ן לתורה", עיוני מקרא ופרשנות ח', עמ' 551-533;
- ^ ב"צ פישלר, "מעשה אבות סימן לבנים - גלגולה של אמירה", סיני קל"א, עמ' עז-צו;
- ^ מהרש"א, עבודה זרה, דף ח' ע"ב
